רגע לפני תשלום משכורות חודש יוני, החודש שבו רוב עובדי המשק מתחילים לקבל דמי הבראה, עימותים ומריבות בלתי נגמרים בין הגורמים האמורים לאשר את העלאת דמי ההבראה במגזר הפרטי, שסוכמה כבר בשנה שעברה אך לא אושרה סופית, עלולים למנוע גם השנה את התוספת לדמי ההבראה השנתיים. המשמעות: מי שלא עובד במגזר הציבורי ימשיך לקבל פחות משמעותית.
לדמי הבראה זכאים כל העובדים, כולל עובדים שעתיים על פי חוק, בתנאי שהעובד מועסק במקום העבודה לפחות שנה. דמי ההבראה הם תשלום מהמעסיק המגיע לעובד כל שנה עבור הוצאות ההבראה והנופש של העובד. הם מחושבים בהתאם לוותק שהעובד צבר במקום העבודה ובהתאם להיקף משרתו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
3 צפייה בגלריה
תלוש משכורת
תלוש משכורת
תלוש משכורת
(צילום: shutterstock)
אשתקד הושג למעשה הסכם להעלות את דמי ההבראה במגזר הפרטי עבור כל יום הבראה המגיע לעובד מ-378 שקל ל-400 שקל, אולם בשל היעדר צו הרחבה חתום על ידי שר העבודה, וזאת בעקבות ויכוחים ועימותים בלתי נגמרים בנוגע לשאלה מיהו הגורם המייצג את רוב העובדים במשק הישראלי - התאחדות התעשיינים או התאגדות המגזר העסקי - ההסכם לא נכנס לתוקף והעובדים במגזר הפרטי המשיכו לקבל את הסכום הקודם של דמי ההבראה.
חשוב לציין כי בזמן שבמגזר הפרטי לא חל כל עדכון כבר 8 שנים בסכום, במגזר הציבורי התשלום לכל יום הבראה עומד עכשיו על 471 שקלים ליום, וסכום זה עלה בכל שנה בשנים האחרונות בהתאם להסכמים הקיבוציים.
כעת שוב צפוי שהעובדים במגזר הפרטי לא יזכו לקבל את עדכון דמי ההבראה, למרות שמהשנה שעברה האינפלציה במשק עלתה בעוד 5%. בזמן שבזרוע העבודה, האמורה לאשר את ההסכם לחתימת שר העבודה יואב בן-צור, טענו אשתקד שהמריבה בין ראשי ארגוני המעסיקים למי יש את ארגון המעסיקים הגדול יותר (שאמור לחתום גם הוא על ההסכמה) מנעה את חתימת צו ההרחבה, כעת ההאשמות רבות עוד יותר.
נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי, טען כי "הגענו עם ההסתדרות דווקא להסכם טוב, אבל משום מה במשרד העבודה השר לא ממהר לחתום על צו ההרחבה. זאת שערוריה ממש".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר כי "לצערי הסתדרות העובדים בוחרת לעשות פוליטיקה על גב העובדים במקום לדאוג לאינטרסים שלהם, ומסרבת לשבת עם המעסיקים הגדולים במשק בכדי לחתום על הסכם דמי ההבראה. זהו אבסורד בעינינו שכך ההסתדרות מתנהלת ובמקום לשרת את העובדים שלה, היא רק פוגעת בהם. אולם, אנחנו נעשה הכל כדי לא לפגוע בעובדים שלנו ונפתור להם את סוגיית דמי ההבראה גם ללא הצו, על אף סירוב ההסתדרות, אבל חשוב שהם יידעו מי עובד בשבילם ומי לא".
מההסתדרות נמסר בתגובה: "רון תומר, שבמו ידיו פירק את השותפות רבת השנים שנבנתה במגזר העסקי, פרש מארגון הגג של המעסיקים, לאחר שלא הסכים לקבל עליו את תוצאות הבחירות. מאז, הוא עושה נוהג להגיש עתירות מיותרות לבתי המשפט ולעכב ככל הניתן את ההסכמות החשובות בין ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי והמדינה. בהקשר זה, ראוי לציין את ניסיונות העבר הכושלים שלו למנוע את חתימת צווי ההרחבה להעלאת שכר המאבטחים ולהבטחת מנגנון הפיצוי, בעקבות מבצע שומר החומות.
"על אף שמשרד העבודה כבר הכריע בשאלת ארגון הגג היציג של העסקים בישראל וקבע כי מדובר בנשיאות המגזר העסקי, הוצע לרון תומר מספר פעמים לצרף את חתימתו להסכם הקיים בנושא דמי ההבראה בין ההסתדרות לבין נשיאות המגזר העסקי. בפעם האחרונה זה אירע לפני פחות משבועיים, בתיווכו של שר העבודה, יואב בן צור. גם הפעם, כמו בפעמים הקודמות, על אף שלא עלתה שום בעיה מהותית, תומר נמנע מלהצטרף להסכם מסיבות לא ענייניות, גם כאשר משמעות הדבר היא שהמשק והעובדים ישלמו על כך את המחיר. ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי ימשיכו לפעול בשיתוף פעולה מול המדינה כדי שאף שיקול לא עניייני לא יכריע את עתיד המשק ולא יכרסם בזכויות העובדים".
ממשרד העבודה ומזרוע התעסוקה לא התקבלו תגובות עד כה.
על פי החוק, מקבל עובד דמי הבראה לפי המפתח הזה: עבור 5 ימים בשנה הראשונה לעבודתו, 6 ימים עבור השנה השנייה והשלישית, 7 ימים מהשנה הרביעית ועד העשירית, 8 ימים בין השנים ה-11 וה-15, מהשנה ה-16 ועד ה-19 ישולמו דמי הבראה עבור 9 ימים ומהשנה ה-20 ואילך ישולמו 10 ימי הבראה, שבתעריף הנוכחי לעובדי המגזר הפרטי הם 3,780 שקל, לעומת 4,000 שקל בתעריף שטרם נחתם סופית על ידי שר העבודה, ו-4,710 אילו היו עובדים במגזר הציבורי.