פרופ' מנואל טרכטנברג: יוקר המחיה לא בראש סדר העדיפויות של נתניהו
(צילום: טל אזולאי)
ממשלת ישראל אישרה בשבוע שעבר את הכספים הקואליציוניים בסכום של 13.7 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-1.1 מיליארד שקל מעבר להסכמים שנחתמו עם הקמת הממשלה. ההחלטה הזו גרמה ללא מעט ביקורת, ולטענה כי המצב רק יגדיל את האינפלציה ויחמיר את המצב הכלכלי בארץ.
פרופסור מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת ת"א, שחתום על אזהרת הכלכלנים שהתפרסמה אתמול בשנוא, התייחס לדברים בשיחה עם אולפן ynet: "מה שכואב לי נורא, באמת, כשאני מסתכל על ה-14 מיליארד האלה, שזה פוגע בראש ובראשונה במגזר החרדי. מכיוון שבעצם זה מנציח ומקבע מצב שהוא לא רצוי למגזר עצמו, הרי זה דן את הצעירים החרדים לחיי עוני, זה קוטע את האופק שלהם".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הם לא מבינים את שלדעתך הם עושים את זה בכוונה?
"מבינים את זה היטב, הרי ככל שהמגזר הזה יהיה יותר תלוי בפוליטיקאים - כך טוב להם. קשה להגיד את הדברים האלה אבל זה מה שקורה בפועל. אני כיו"ר ועדת השכלה גבוהה באתי לעבוד כדי לפתוח ולהנגיש את ההשכלה הגבוהה לחרדים. השקעתי בזה גם מאמץ וגם תקציבים. ובהתחלה זה התחיל לעבוד, ואז חסמו את זה, וכיום מספר הסטודנטים החרדים לא עלה לעומת המצב לפני שש שנים. מה מצפים שיקרה? אני בעד לתת יותר תקציב למוסדות החינוך החרדים, אני אומר את זה. אבל בשביל לימודי ליבה, בשביל להנגיש להם את שוק התעסוקה, בשביל להקנות להם כישורים. לא כדי להנציח את המצב הקיים. אני אומר לכם את זה בצורה חדה, זה פשע כלפי המגזר החרדי. ככל שהעוני יעמיק אצלם זה יטיל עלינו, על כולנו, נטל יותר גדול".
עוד אמר בנושא פרופ' טרכטנברג: "יש נתון ששוכחים אותו. האחוז של האוכלוסייה החרדית, בכלל האוכלוסיות במדינת ישראל, לא כל כך עלה. וזה לא משקף את הילודה. למה? מכיוון שיש גם זרימה החוצה. לא מדברים על זה הרבה, אבל זה קורה. אבל התהליכים האלה הם איטיים מדי. אם כיום באים ושמים 14 מיליארד שקל כדי להנציח את המצב, כדי לכלוא את החרדים בתוך אותו כלוב לא של זהב, אז זה מונע או זה מעכב את התהליכים שהיו קורים מעצמם. תראי זה עוד פעם, אני לא בא מגישה אנטי חרדית, להפך, אני אומר הם רוצים לחיות בדרך החיים הזה, בסדר גמור. בואו נאפשר להם את זה, ולא נטיל אותם עלינו כנטל".
פרופ' טרכטנברג התייחס גם באופן כללי לאינפלציה, שרק הולכת ועולה, כשברקע פרסום החלטת נגיד בנק ישראל אחר הצהריים בנוגע לשיעור הריבית: "זה מצר מאוד. הרי התהליך האינפלציוני מתלבש על רמת מחירים מאוד גבוהה. כלומר, יש את יוקר המחיה, לאמור המחירים במדינת ישראל גם לפני האינפלציה היו מאוד גבוהים, ועל זה אנחנו חווים עכשיו תהליך של עליית מחירים של כ-5% בחישוב שנתי, והיד עוד נטויה".
מה שורש הבעיה ואיך מטפלים בזה?
"יש שני חלקים לרמת המחירים הגבוהה במדינת ישראל. פרק אחד נוגע למבנה השווקים בתוך מדינת ישראל. הריכוזיות, העובדה שאנחנו, גם אם יש לנו 10 מיליון איש במדינת ישראל, זה משק קטן ומכיוון שמסביבנו רק אויבים או ים, כן? אז אין לנו לאן ללכת כדי לקנות יותר בזול. בפעם שנייה, זה שחלק ניכר מיוקר המחיה ישראל הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית. זה נכון לגבי הדיור, שזה סעיף הכי כבד, זה נכון לגבי החינוך, שאנחנו כהורים צריכים לשלם הרבה על חינוך לילדינו, זה נכון לגבי בריאות שאנחנו משלמים על ביטוחי בריאות".
עמדת בראש ועדה שהמטרה שלה להוריד את יוקר המחיה והגעתם למסקנות, שהיום יותר מעשור אחרי, לא יושמו.
"חלק כן בא לידי יישום, ואני רוצה להזכיר החינוך חינם מגיל 3, שזה סעיף מאוד כבד בתקציב המשפחות, זה כן בא לידי יישום. וקרו כמה דברים גם בתחום המזון. אבל לא הייתה מדיניות עקבית של ללכת על זה כמבצע לאומי. אני שומע עכשיו שמקימים עוד ועדה לטפל ביוקר המחייה. חסרות ועדות, חסרים דוחות? לא, צריך לקחת את הנושא הזה כנושא ראשון ומעלה בסדרי העדיפויות של הממשלה ולהתמיד בו. אי אפשר לעשות צעד פה וצעד שם, זה לא יעבוד ככה ואנחנו כל פעם חוזרים לאותו מקום. מה שחסר זה את ההחלטה ברמה ממשלתית הגבוהה ביותר לראות בזה נורא ראשון ומעלה בסדר העדיפויות של המדינה".
נתניהו לא רוצה להוריד את יוקר המחיה?
"זה לא בראש סדר העדיפויות שלו, חד-משמעית. ויש עוד משהו. כדי להוריד את יוקר המחיה צריך גם לעשות למען התחרותיות בשווקים, וגם המדינה צריכה לעשות בתחום שלה. בדיור למשל, זה כרוך בפעולה הרבה יותר אקטיבית של המדינה, וזה מנוגד לפילוסופיה הכלכלית של ראש הממשלה ושל שר האוצר הנוכחי. יש פה בלבול. הם אומרים טוב, נוציא את המדינה מהעשייה הכלכלית ואז זה יסתדר. לא בתחומים שנוגעים, מוצרים ציבוריים - לדיור, לתחבורה, לחינוך ולבריאות, שם המדינה צריכה לעשות יותר, ולא פחות".
בכירי האוצר לשעבר: נזק חמור לכלכלה בשל העברות הכספים הקואליציוניים
במקביל, 120 בכירי משרד האוצר ואף התקציבים לשעבר, הצטרפו ל-300 הכלכלנים שהשתריעו מפני הנזק החמור לכלכלה בשר העברות הכספים הקואליציוניים.
"להעברות אלו עלולות להיות השלכות משמעותיות וארוכות טווח על כלכלת ישראל ועתידה. אנו מפצירים בקובעי המדיניות ובמקבלי ההחלטות לשקול מחדש את העברות הכספים הללו ולהבטיח שהן יתאימו עם המטרות הרחבות יותר של טיפוח צמיחה כלכלית. הדבר עלול להנציח מעגל של תלות ברווחה במקום לטפח עצמאות", כתבו בכירי האוצר לשעבר במכתב, וביניהם מנכ"ל המשרד לשעבר, ירום אריאב, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, ונציבת מס הכנסה טלי ירון אלדר.
