עלייה משמעותית נרשמה בשנת הקורונה 2020 בימי העבודה שאבדו למשק הישראלי כתוצאה משביתות - 391 אלף ימי עבודה שאבדו לעומת רק 110 אלף ימי עבודה שאבדו בשנת 2019. אולם, דווקא מספר השביתות במשק הצטמצם אשתקד, מהסיבה שהשביתות ב-2020 היו ממושכות הרבה יותר, בממוצע.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נתונים חדשים שפרסמה היום (ב') היחידה ליחסי עבודה בזרוע העבודה במשרד הכלכלה מעלים כי בשנת 2020, שהייתה כולה בצל מגפת הקורונה, היו "רק" 31 שביתות בישראל לעומת 45 שביתות שהתקיימו בשנת 2019. מאז ראשית 2021 כמעט שלא הוכרזו שביתות בישראל וכעת מצפים בכל המשק לתוצאות המגעים להשגת הסכמי שכר בין ההסתדרות למשרד האוצר ולמעסיקים במגזר העסקי. באוצר ציינו לאחרונה שהמו"מ נמשך ברציפות, אולם שר האוצר אביגדור ליברמן ציין בשיחה ל-ynet כי "עדיין קיימים קשיים במשא ומתן ואנחנו מאד מקווים להתגבר עליהם כבר בקרוב".
1 צפייה בגלריה
שביתה במרכז רפואי הלל יפה
שביתה במרכז רפואי הלל יפה
שביתה במרכז רפואי הלל יפה ביולי 2021
(צילום: דוברות מרכז רפואי הלל יפה)
לדברי הממונה הראשית על יחסי עבודה עו"ד רבקה ורבנר, חלק מהשביתות בשנת 2020 ובמחצית הראשונה של 2021 הן נגזרות ישירות של נטל העבודה על קבוצות מסוימות של עובדים עקב מגפת הקורונה, כמו למשל שביתות האחיות בבתי החולים, שביתות העובדים סוציאליים והפסיכולוגים החינוכיים.
בשנת 2020 התקיימו במשק 31 שביתות מלאות בהן נטלו חלק כ-35 אלף שובתים לעומת 45 שביתות מלאות בשנת 2019 בהן נטלו חלק כ-45 אלף שובתים. כ-391 אלף ימי עבודה אבדו למשק כתוצאה משביתות בשנת 2020 לעומת כ-110 אלף ימי עבודה בשנת 2019. עלייה זו נובעת במיוחד משביתתם הארוכה של העובדים הסוציאליים ומשביתת המרצים במכללות הטכנולוגיות.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2020 התקיימו במשק 15 שביתות חלקיות (עיצומים) בהן נטלו חלק כ-22 אלף שובתים לעומת 31 שביתות חלקיות בשנת 2019 בהן נטלו חלק למעלה מ-33 אלף שובתים.
הדו"ח מציין, כי במהלך שנת 2020, היחידה ליחסי עבודה בזרוע העבודה התערבה והביאה לסיום סכסוכי עבודה בהיקף של כ-30% מהסכסוכים שהוגשו (220 בסך הכל). כמו כן, יצויין כי בשנת 2019 היו כ-160 סכסוכים בסך הכל.
רוב השביתות בשנת 2020 (20%) היו כתוצאה מתביעות שכר וכ-97% מכלל ימי העבודה שאבדו למשק בשנה זו נבעו מסיבה זו. 19% מכלל השביתות נבעו מאי חתימה על הסכמי עבודה חדשים או חידוש הסכמי עבודה קיימים, כ-13% כתוצאה מפיטורי עובדים, שיעור דומה עקב שינויים ארגוניים, כ-10% מחוסר ביטחון אישי (אלימות) והשאר כ-25% מסיבות הקשורות בהרעת תנאי עבודה, מיקור חוץ, הלנת שכר, העסקה ישירה של עובדים, יחסי עבודה ומשמעת וכוח אדם.
בחלוקת השביתות על פי ענף כלכלי מתברר כי 35% מכלל השביתות המלאות בשנת 2020 התקיימו בשירותי הבריאות, הרווחה והסעד, 16% בחינוך, שיעור דומה במינהל הציבורי והמקומי, כ-16% בשירותי התחבורה וכ-17% בתקשורת, בתעשייה, בחקלאות ובשירותי הטיפול בפסולת.
בחלוקת השביתות המלאות על פי סקטור מתברר כי 84% מכלל השביתות המלאות היו בסקטור הציבורי (98% מכלל ימי העבודה שאבדו למשק) לעומת 16% בסקטור הפרטי (2% בלבד מכלל ימי העבודה שאבדו למשק). כ-71% מכלל השביתות היו קצרות - עד יום אחד, כ- 19% מעל יום אחד ועד שישה ימים, כ-7% בין תשעה ימים ל-14 יום ו-3% מעל חמישים יום.