חיסול ביקורות הייבוא, מעבר לרגולציה אירופית וניסיון להצר צעדי המונופולים ולחשוף את הרווחיות שלהם: שר הכלכלה ניר ברקת ערך מסיבת עיתונאים היום (שלישי) בה הציג ארבעה מהלכי חקיקה שהוא יוזם ורובם פורסמו בשבועות האחרונים. האם הוא יושיע את שוק המזון והטואלטיקה הישראלי ממיעוט שחקנים ועליות מחירים? נחיה ונראה.
"הגשנו את החוק להגברת התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה. השוק סובל מבעיות עומק של ריכוזיות מאוד מוגזמת והיעדר תחרות הגורם לכך שישראלים משלמים הרבה יותר ממדינות העולם", אמר השר, והוסיף: "במשך שנים חגגה קבוצת מונופולים קטנה על הגב של הצרכן והוא נאנק. שוק בלי תחרות הוא שוק פגום".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"יצאנו למהלך דרמטי והיסטורי שיימנע מהמצב הזה להתקיים. אנו מחויבים מנוע עושק הציבור ולאפשר עוד ועוד תחרות. שמעתי שהמונופולים מתנהלים יחד לקמפיין של מיליוני שקלים נגדי. אני לא חושש מאף אחד. המחויבות שלי היא רק לאזרחי ישראל".
את הנתונים הציג בהשתתפות מנכ"ל משרדו, אמנון מרחב, הממונה על התקינה, ד"ר יונתן בצלאל, המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, אוריאל סיטרואן, סגן בכיר לממונה על התחרות ובכירים נוספים.
החוק הראשון שהציג ברקת הוא חוק יבוא חופשי מאירופה: "אני רוצה להגיע ל-50% יבוא מאירופה על ידי ביטול רגולציה ותקנים ישראלים, למעט תקנים חריגים. החוק פותח את השערים לעשרות אלפי מוצרים שמוכרים באירופה ועוקף את התקינה המיותרת והרגולציה הישראלית. כל מוצר שעומד בתקינה האירופית ייכנס לארץ ישירות בלי בדיקות בנמל וניירת מיותרת. מה שטוב למאות מיליונים בעולם טוב גם לישראל. יאומצו במלואן רוב הרגולציות והדירקטיבות באירופה. למה בחרנו בתקינה אירופית? כי אירופה היא שותפת הסחר הבכירה של ארה"ב, סין, אסיה. לכן כל השווקים מתאימים עצמם לאירופה.
"חלק ראשון של החוק כבר עלה לאתר התזכירים. אנחנו בעצם מבטלים את שיטת הש"ג ועוברים לשיטה אירופית: הכל נכנס. הכל ייכנס עם הצהרה לבד ללא אישור ממכון התקנים".
השלב הבא יביא לטענת ברק את "ישראל להישען לגמרי על יבוא לפי חקיקה אירופית. לא שינוי התקן הישראלי כפי שניסו לעשות בעבר. אלא קבלה לגמרי של התקן האירופי. זה לא מחסל את התקן הישראלי. מי שרוצה למכור בארץ לפי תקן ישראלי יכול להמשיך למכור כך. מכון התקנים גם ימשיך לעבוד".
לפי השר, מי שיכניס לארץ מוצרים ללא תקינה מסתכן בקנסות. הבעיה: למשרד הכלכלה יש 30 פקחים בלבד שיבדקו את המוצרים בשטח עם תקציב של כ-30 מיליון שקל. לפי משרד הכלכלה, המשרד יוזם שת"פ עם האיחוד האירופי שישראל תהיה חלק ממאגר המידע של הפיקוח באירופה. המטרה היא להגיע לחקיקה במושב החורף.
"אני מאמין שאנשים יבחרו דירקטיבה אירופית על פני ישראלית", אמר. "בהשוואה למדינות ה-OECD ואסיה אנחנו יקרים יותר. הבירוקרטיה מעמיסה כ-10% עלות על מוצרי הייבוא בישראל. אלה מחלות שבהן מטפלים בחוק יבוא חופשי".
חוק שני שהציג ברקת הוא חוק שמטרתו היא פירוק המונופולים על ידי שינוי מבני. "בחוק תהיה הגבלת יכולת ההפצה של ספקים גדולים את מוצרי הספקים הקטנים. הקטנים יוכלו להשתמש ב'גלגלים' של הגדולים, אך לא לסחור איתם כחבילה. כלומר הספקים הגדולים לא יוכלו לקדם ספקים קטנים מול הרשתות על חשבון ספקים קטנים אחרים. תימשך גם הגבלה על מיזוגים. יש מספר קטן של יצרנים ויבואנים שמחזיקים בנתח שוק גדול. פורסם תזכיר חוק בעניין הזה ותוך כמה שבועות הוא עולה לוועדת שרים לחקיקה".
לפי השר, חוק נוסף הוא איסור מניעת יבוא מקביל. בשבוע שעבר אושר החוק לפיו מי שימנע ייקנס ב-100 מיליון שקל. נשאלת השאלה מהי מניעה שכן לעיתים היבואנים הרשמיים מתלוננים על ענייני חוקיות היבוא הזה כמו אי הדבקת מדבקת יבוא.
החוק הרביעי הוא חוק שיחייב מונופולים להציג מספרים לציבור. מדובר ב-17 השחקנים הגדולים. לשאלה האם החברות יחשפו את הרווחיות שלהן, ובמה זה יסייע, אמר ברקת: "אני רוצה לקבל נתוני רווחיות כדי לפרסם אותם לציבור וכדי לגבש מדיניות שתעשה אימפקט".
לפי המשרד, 17 חברות קיבלו מכתבים מהממונה על המחירים במשרד הכלכלה ובהם דרישה למלא דוחות רווחיות. לפי הממונה, רוב החברות נעזרות במשרדי עו"ד הכי בכירים בארץ כדי לא לתת למשרד את המחירים, או להתלונן על לוחות הזמנים. "החוק החדש למעשה יביא את החברות לפרסם הנתונים שלהן כדי שהצרכן שיידע מה הוא קונה, ובאיזו רווחיות הוא קונה". נציין כי כלל לא בטוח שבתי משפט יאשרו את הדרישה הזאת לחשוף את הנתונים של החברות, בגלל סודות מסחריים.
