בצל מטחי הרקטות והמשך התקיפות של צה"ל ברצועת עזה, וחרף הדיווחים על הפסקת אש החל מהלילה, בזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה מפרסמים מידע חיוני בנושא זכויות עובדים. לפי הנחיות פיקוד העורף, גם מחר (יום שני) מקומות העבודה בעוטף עזה, לכיש ומרכז הנגב יישארו פתוחים רק אם יש מרחב מוגן תקני סמוך שניתן להגיע אליו. פעילויות חינוכיות אסורות באזורים הללו, מלבד בחלק מאזור לכיש, שם ניתן לקיים פעילויות חינוכיות אם יש מרחב מוגן בסמוך למקום. בשאר אזורי הארץ - אין הגבלות לאזרחים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
ירי רקטות מעזה לישראל מבצע עלות השחר
ירי רקטות מעזה לישראל מבצע עלות השחר
ירי רקטות מעזה לישראל מבצע עלות השחר
(צילום: רויטרס)
ריכזנו עבור קוראי ynet את המידע החיוני לעובדים במקומות, בעזרת המידע שפרסמה הממונה הראשית על יחסי עבודה בזרוע עבודה, עו"ד רבקה ורבנר. חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום חל מעתה באזור הרצועה, בעוטף עזה.
ורבנר מציינת, כי בכל הקשור לנושא התייצבות לעבודה יש להישמע להוראות פיקוד העורף לפי אזור המגורים, שכאמור תקפות למקומות עבודה בעוטף עזה, לכיש ומרכז הנגב. לפי ההנחיות, מקומות עבודה באזורים אלה יישארו פתוחים רק אם יש מרחב מוגן תקני סמוך שניתן להגיע אליו.
האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל מבצע "עלות השחר", יהיו זכאים לפיצוי? הצדדים ליחסי עבודה אינם קובעים את הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה אלא הנושא נבחן ומוכרע בדיעבד. עם זאת, באירועים דומים בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז רלוונטי מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי.
למשל, בשומר החומות, עמוד ענן, צוק איתן וכדומה נחתמו צווי הרחבה שחייבו את המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.
למי יפנו עובדים שלכאורה זכאים לפיצוי לפי הסכם, בבוא העת לקבלו? הפיצוי עבור היעדרות בעתות לחימה ניתן למעסיקים ולא ישירות לעובדים. על המעסיקים לשלם שכר עובדיהם, כאילו עבדו כרגיל.
פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף.

האם עובדים שנעדרו מעבודתם משום שהיו צריכים להשיאר עם ילדיהם בבתים עקב סגירת מוסדות הלימוד זכאים לפיצוי? בעבר, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו פיצוי על כך.
בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, מדובר בעובדים שנותרו בבית עם ילדיהם (עד גיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף.
והורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עמם בבית ולא עבדו, האם הם זכאים לפיצוי? לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חירום.
אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה. האם יהיו זכאים לשכר? תשלום השכר מותנה בתנאים, כפי שנקבעו בהסכמים קיבוציים בעקבות אירועים ביטחוניים ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן.
אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אז ככל הנראה, עפ"י תקדימי עבר, יהיו זכאים לתשלום שכר. אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובדים לא הגיעו לעבודה, אז לא יהיו זכאים לשכר.
מה דינם של עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שהוכרז "חיוני"? אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, שהוכרז על ידי פיקוד העורף, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובדים לא יהיו זכאים לשכרם.
מה אומר החוק לגבי תשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל המצב? ככלל, החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא להגיע לעבודה (למעט מקומות שנאסרה בהם העבודה לפי ההנחיות).
האם מותר לפטר עובדים שקיבל צו 8? לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.
האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במקום שאין בסמוך אליו מרחב מוגן? חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם אין מרחב מוגן בסמוך למקום העבודה, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו - אין תוקף לפיטורים, ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.
במידה שבסמיכות למקום העבודה יש מרחב ממוגן, והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה? ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן - אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.
בכל מקרה, הממשלה תפעל בהתאם להתפתחויות למתן מענה הולם לעובדים ולמעסיקים.
ומה בנוגע לפיצוי עצמאים שנפגעו כלכלית מההסלמה בימים האחרונים ועלולים להיפגע ממנה גם בימים הבאים? מבדיקת ynet עולה כי עסקים שהושבתו מפעילות בארבע היממות האחרונות באזור עוטף עזה בשל המתיחות הביטחונית, ובוודאי אם יושבתו לימים נוספים בשל מבצע "עלות השחר", יפוצו פיצוי מלא על הנזקים שנגרמו להם, לפי מנגנוני הפיצוי של רשות המיסים.
2 צפייה בגלריה
מרכזי קניות ריקים בבאר שבע
מרכזי קניות ריקים בבאר שבע
מרכזי קניות ריקים בבאר שבע בצל ההסלמה
(צילום: הרצל יוסף)
ברשות המיסים הבהירו בתשובה לבדיקת ynet כי בעקבות לקחי העבר ממצבים דומים, נקבעו מנגנוני פיצוי קבועים בחקיקה שכבר קיימת במסגרת חוק מס רכוש, קרן הפיצויים ותקנות מס רכוש.
עסק שידרוש פיצוי ויוכל להוכיח את מידת הנזק שנגרם לו יפוצה על פי חוק גם על ימים שבהם לא הייתה לחימה אם הנזק נגרם כתוצאה מהוראת הממשלה וזרועות הביטחון לסגירת האזור ומניעת האפשרות של בית העסק, המפעל או החקלאי לבצע את עבודתם.

נחתם: צו להחלת חוק שוק העבודה בשעת חירום

בתוך כך, יש לציין כי עקב המצב המיוחד שהוכרז בעורף חתמה אתמול שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, על צו להחלת פרק ד' לחוק בשוק העבודה בשעת חירום. בהתאם לחוק, העובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז "במצב מיוחד בעורף" בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.
מדובר במפעלים המספקים מוצרים ושירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), אספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכדומה.
במידה ותעלה בעיה של התייצבות עובדים, ניתנת אפשרות למשרד הממשלתי האחראי לפנות לרשות כח אדם בשעת חירום בזרוע העבודה שהמשרד הכלכלה לשקול את הצורך להוצאת צו לגיוס עובדים. המשמעות של הצו היא שבמידת הצורך ניתן יהיה לגייס את העובדים לקיום המשק החיוני בשעת חירום.
פורסם לראשונה: 17:34, 06.08.22