דריכות בשווקים לקראת החלטת הריבית שיפרסם היום (ד') הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב, או ה"פד"). לאחר הטלטלה שעברה על המוסדות הפיננסיים בארה"ב בשבועיים האחרונים בצל קריסת בנק סיליקון ואלי וסיגניצ'ר בנק, ההערכות נעות בין העלאת הריבית בשיעור מתון של רבע אחוז ועד להערכה זהירה שהריבית לא תעלה כלל, לראשונה לאחר שמונה העלאות רצופות.
בתוך כך הדולר נסחר ביציבות סביב 3.65 שקל. האירו עולה ב-0.1% ל-3.94 שקל ועל פי החזאים יחצה בתקופה הקרובה את הרף של ארבעה שקלים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בנוגע לריבית, חמש שנים לאחר שנכנס לתפקידו נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, ג'רום פאוול, הוא מצוי כעת בדילמה קשה. האם נוכח קריסת הבנק הגדול ועוד שני בנקים קטנים יותר ואי-השקט בתאגידים הבנקאיים - עליו לעצור את העלאות הריבית. או, כפי שהתבטא ממש ערב השבר בבנקים, הוא ימשיך לפעול באגרסיביות רבה כדי למגר את האינפלציה בארה"ב, שעודנה גבוהה ועומדת על כ-6% בשנה.
2 צפייה בגלריה
בניין הפדרל ריזרב (פד)
בניין הפדרל ריזרב (פד)
בניין הפדרל ריזרב (פד)
(shutterstock)
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, העריך כי הפד יעלה את הריבית היום בשיעור מתון של רבע אחוז, "כדי לשדר ביטחון ולהדגיש שאינו זונח את המלחמה באינפלציה".
לדבריו, "העלאת הריבית המהירה בעולם חושפת את החלקים החלשים ביותר בכלכלה, כולל במערכת הפיננסית. תוך פחות משבועיים ראינו בארה"ב קריסה של בנק בגודל בינוני, ומכירה במחיר ריצפה של הבנק הבינלאומי קרדיט סוויס. כדי למנוע זעזועים למערכת הפיננסית, הבנק המרכזי בארה"ב הכריז על קו אשראי לא מוגבל לבנקים המסחריים דבר שהביא לגידול משמעותי במאזן הבנק לאחר חודשים רבים של כיווץ. בנוסף, הוכרז על קו אשראי דולרי בינלאומי למשך כחודש בשילוב הבנקים המרכזיים הגדולים, כדי לספק נזילות דולרית למקרה שתידרש".
קליין ציין, כי הפעם אחרונה שדבר דומה בוצע היה במרץ 2020 בשיא הקורונה. "למרות הרצון של הבנקים המרכזיים לקרר את הכלכלה העולמית בכדי להילחם באינפלציה נראה שהם מותחים קו-אדום ברור כאשר הדבר מאיים על יציבות המערכת הפיננסית - כלקח מהמשבר הפיננסי".
למרות זאת, כדברי קליין, הציפיות בשווקים לכך שהפד לא יעלה את הריבית ויוריד אותה משמעותית עוד השנה מוגזמות. "יש לזכור כי אינפלציה גבוהה ועקשנית יוצרת נזק משמעותי, דבר שמחייב המשך מדיניות מוניטרית מרסנת. אנו צופים שהבנק המרכזי של ארה"ב יעלה את הריבית ברבע נקודת אחוז גם כדי לשדר לשווקים שהמערכת הפיננסים איתנה, ושהוא לא זונח את המלחמה באינפלציה".
2 צפייה בגלריה
ג'רום פאוול
ג'רום פאוול
ג'רום פאוול
(צילום: AP)
יצוין כי בפברואר, מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.4%, בהתאם לצפי, וכך נמשכה הירידה באינפלציה ל-6%, בעיקר בשל המשך התמתנות מחירי הסחורות והמוצרים במדד. עם זאת, אינפלציית הליבה (ללא מחירי מזון ואנרגיה) עלתה ב-0.5% ועומדת על 5.5% ב-12 החודשים האחרונים.
בשבוע האחרון, למרות החששות סביב המערכת הבנקאית, הבנק המרכזי בגוש האירו העלה את הריבית ב-0.5% ל-3.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. אינפלציית השירותים הגבוהה והמשך הירידה בחששות למיתון תרמו להחלטה.
נגידת הבנק המרכזי, כריסטין לגארד, הדגישה שהאינפלציה גבוהה מידי וצפויה להתמיד, דבר שיחייב את הריבית להישאר גבוהה לזמן ממושך, כך גם על פי תחזיות המעודכנות של הבנק שהאינפלציה לא תחזור ליעדה בשנתיים הקרובות. בניגוד להודעה הקודמת, הנגידה לא התחייבה לעלייה נוספת בהחלטה הבאה במאי, והדגישה שההחלטות יתבססו על הנתונים בפועל.
ב-3 באפריל יודיע בנק ישראל על מדיניות הריבית בארץ וכעת מעריכים האנליסטים שהריבית תעלה ברבע אחוז. יחד עם זאת להחלטה מחר בארה"ב תהיה השפעה רבה על החלטת הריבית של בנק ישראל.
לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, "תשומת הלב בשווקים מופנית היום להחלטה של הבנק המרכזי האמריקני באשר לריבית הקרנות הפדרליים. ההערכה כי בשל המשבר הבנקאי והשלכת העלייה המהירה בריבית על סקטור זה, הבנק המרכזי, לא יעלה את הריבית ביותר מ-0.25%. חלק מהגופים הפיננסים בארה"ב דורשים מהבנק שלא להעלות את הריבית כלל.
"באירופה, החליט הבנק המרכזי על העלאת הריבית ב-0.5% בשל האינפלציה הגבוהה, גם בתקופה של משבר בבנקאות. לדברי הבנק, למלחמה באינפלציה, חשיבות עליונה, בעוד משבר סקטור הבנקאות יידרש לטיפול פרטני. לאור ההחלטה באירופה, לדעתנו בארה"ב, נכון יהיה להעלות את הריבית ב0.5%, אולם אפשר והבנק יחליט לרכך את הגלולה ולהעלות הפעם את הריבית רק ב-0.25%.
"המשבר בשאלת הרפורמה השיפוטית בישראל ממשיך לרכז תשומת לב בשווקים. כאשר, פעילים זרים ומשקי בית ממשיכים להצטייד במט"ח. המגמה החיובית בשוקי המניות, והטייס האוטומטי שמפעילים הגופים המוסדיים, אשר מוכרים דולר עם העלייה בשערי המדדים, ממשיך לבלום עודפי ביקוש, ומביא להתייצבות הדולר בתחום שערים צר 3.65-3.67 שקלים.
"אין שינוי בהערכתנו, לפיה, החקיקה תתמוך בפיחות השקל והתייצבות מעל לרמת 3.74 שקלים, יפתח את הדרך לעבר רמת 3.8 שקלים ויותר".
פורסם לראשונה: 19:13, 21.03.23