המועד האחרון להגשת הדוחות השנתיים למס הכנסה מתקרב. למעשה, התאריך האחרון להגשת הדוח המקוון לשנת 2022 הוא 30.6.2023, ומי שחייב בהגשת דוח שאינו מקוון צריך לעשות זאת כבר עד יום רביעי הקרוב (31.5.2023).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
החל מאפריל 2021, ניתן להגיש את הדוח השנתי באופן מקוון עבור השנים 2019 ואילך. לכאורה, פעולה שאמורה לאפשר לכל בעל עסק עצמאי, בדגש על כאלו המשלימים הכנסה ושאין להם הכנסות והוצאות רבות ומורכבות מהעסק הפרטי, להגיש את הדוח השנתי לבדם ולחסוך כמה מאות ואף אלפי שקלים לרואה חשבון. הבעיה: זה כמעט בלתי אפשרי להבין ולמלא את הדוח השנתי בצורה נכונה ומלאה ללא סיוע של איש מקצוע.

שאלת המפתח: "מה הם רוצים ממני?"

כאשר נכנסים לראשונה להגשת הדוח המקוון דרך האזור האישי של רשות המיסים, יש כמעט הרגשה שאפשר להצליח לעשות זאת לבד. ולמה לא בעצם? יש לכם עסק פרטי קטן, שמכניס כמה עשרות אלפי שקלים בודדים בשנה ואין לו כמעט הוצאות. זה הרי לא אמור להיות מסובך לדווח כמה הכנסתם ולסגור את הסיפור.
האומנם? עוד לפני שהגענו לחלק של ההכנסות עצמן, כבר ב"פרטים הכלליים" תפסו אותנו כמה וכמה סעיפים שהעלו את השאלה הפשוטה: "מה הם רוצים ממני?". כך למשל, הסעיף שמבקש ממך להצהיר אם ניהלת הנהלת חשבונות "כפולה", "חד-צידית", או שזה כלל לא רלוונטי עבורך. מה זה בכלל אומר?
מתוך הדוח המקוון השנתי למס הכנסה (טופס 1301)
המשכנו. אנחנו לא חברי קיבוץ, אין לנו נכסים בחו"ל... "קיימת פעולה שהיא תכנון מס המחייב בדיווח מכוח סעיף 131(ז) לפקודה". שוב - מה? אה, יש לינק להסבר! וכך כתוב בו: "אם קיימת פעולה שהיא תכנון מס החייב בדיווח מכוח סעיף 131(ז) לפקודה, עלייך לציין זאת במשבצת המתאימה ולצרף טופס 1213". אחלה הסבר, לא הבנתי כלום.
עוד סעיף: "נקטתי בעמדה חייבת בדיווח הכלולה ברשימה שפרסמה רשות המיסים, כאמור בסעיף 131ה לפקודה". מי אמור להבין את הסעיף הזה, למי הוא מכוון והאם הוא רלוונטי אליו, פרט לרו"ח? וגם אם הוא לא רלוונטי, למה אנשים מן השורה צריכים לשאול את עצמם על למעלה ממחצית מהסעיפים בדוח האם הם רלוונטיים אליהם ולשבור על זה את הראש?
עברנו הלאה לחלק העיקרי, פירוט ההכנסות. סעיף 1 - הכנסות מיגיעה אישית מעסק או משלח יד. ואפילו יש פירוט: "יש לרשום כאן את ההכנסה כולל הכנסה מחו"ל לאחר ניכוי ההוצאות מעסק או ממשלח יד, לרבות ריבית והפרשי הצמדה (לרבות הפרשי שער), במידה שהן הכנסה עסקית בידך (כל זאת אם ההכנסה הושגה מיגיעתך האישית; אם לאו, יש לרשום את ההכנסה בסעיף 11)". מה זה בכלל אומר? זה כל ההכנסה שלי מהעסק? ומה עם ההכנסות מהעבודה בה אני שכיר? ואילו הוצאות אני מנכה? ואיך אני אמור לחשב ריבית והפרשי הצמדה? לא ברור.
מתוך הדוח המקוון השנתי למס הכנסה (טופס 1301)
וגם אם הצלחנו להבין למה בדיוק מתכוונים ברשות המיסים כשכותבים "יגיעה אישית", הסעיפים הבאים בלבלו אותנו לגמרי: "ממשכורת/משכר עבודה (הכנסת עבודה לרבות תקבולים מביטוח לאומי כשכיר, לא כולל מעבודה במשמרות בתעשייה)". אז "יגיעה אישית" לא כולל את המשכורת שלנו בתור שכירים? ומה היא עבודה במשמרות בתעשייה?
סעיף נוסף - "הסכום החייב במס של מענקי פרישה ושל קצבאות (ממעביד, מקופת גמל, מחברת ביטוח וקצבאות שאירים שאינן מביטוח לאומי), הכנסות מעבודה שהתקבלו לאחר פטירה". שוב - מי, מה ואיך אנחנו אמורים לחשב את זה? וכל זאת, כאמור, עוד לפני שבכלל נכנסנו לדיווח על הכנסות ממכירת ניירות ערך, ריבית מקופת גמל, פיקדונות ועוד ועוד סעיפים שלא ברור למי הם רלוונטיים, מה בדיוק אמורים למלא בהם וכיצד. ואפשר לחשוב, אתם כנראה לא סוחרים יומיים בבורסה, כן? מכרתם מניה ובסך הכל ביקשתם לשלם את המס על העסקה כחוק.

האם זו השנה האחרונה בה "נשבור את הראש" על הדוח?

ברשות המיסים מבהירים בתגובה, כי "מורכבות הדוח השנתי הינה פועל יוצא של מורכבות חקיקת המס. בכדי לסייע למי שמבקשים למלא את הדוח השנתי ללא סיוע מקצועי, מפעילה רשות המיסים בתקופת הדווח לשכות הדרכה, בכל רחבי הארץ, ללא כל עלות. בנוסף, מפיקה הרשות את חוברות דע את זכויותך המבארות את הסעיפים בדוח".
2 צפייה בגלריה
ערן יעקב
ערן יעקב
ערן יעקב, מנהל רשות המיסים
(צילום: גדעון מרקוביץ)
רק שאלה אחת, ברשותכם: למה צריך ללכת פיזית ללשכת הדרכה? ועוד בשעות עבודה? למה מלכתחילה הדוח השנתי צריך להיות כל כך לא מובן ולא נגיש לציבור הרחב? אולי זו גם הסיבה שגם ברשות המיסים מעידים שמרבית הדוחות השנתיים (כ-90%) בכל זאת מוגשים על ידי אנשי מקצוע (שגובים כמובן תשלום נוסף עבור השירות) ולא על ידי אנשים פרטיים.
בעולם מושלם, היינו נכנסים לאתר האישי, מכניסים את כלל החשבוניות והקבלות שלנו ורואים כמה עלינו לשלם, או לחילופין - חס וחלילה, כמובן - לקבל החזר על מס מיותר שכבר שילמנו. אבל אנחנו לא חיים בעולם מושלם. כנראה שרחוק מזה, לפחות בכל מה שנוגע לבירוקרטיה בישראל.
וכאן עולה השאלה: מה האינטרס של רשות המיסים והאם הוא באמת להקל על משלם המיסים הישראלי? הרי רק לפני כשנה וחצי קבע מבקר המדינה כי "בכל שנה נגבים מיסים מיותר בגובה מיליארד שקל" ובסוף השנה שעברה קבע בדוח נוסף כי הרשות קיצצה בשעות קבלת הקהל ועיכבה החזרים על יתרות זכות בסך שלושה מיליארד שקל. אז למה שרשות המיסים תצא נגד קהילת רואי החשבון, ממנה רבים מעובדי הרשות מגיעים, ותיקח להם פרנסה? ולמה שתהפוך את מלאכת הגשת הדוחות לפשוטה יותר? הרי היא מציגה נתוני גבייה עצומים - ובכך היא ובכיריה גם נמדדים.
אולם, ברשות המיסים הוסיפו: "בכדי להקל על עסקים קטנים, קידמו רשות המיסים ומשרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים האחרון חקיקה הקובעת מעמד חדש של 'עוסק זעיר' למי שמחזור עסקיו אינו עולה על 120 אלף שקל. עסקים אלה לא יצטרכו למלא את הדוח השנתי ויבצעו מהלך דווח הדומה לתהליך תיאום מס שהוא ידידותי ופשוט".
הו, זה כבר נשמע כמו פתרון בעל פוטנציאל חיובי. השאלה כמובן כרגע היא האם זה אכן יעבוד, מתי באמת זה ייכנס לתוקף (ברשות טוענים - על הדוחות של 2023 כבר יחול השינוי) והאם המערכת תעבוד כמו שצריך ובאמת תספק פיתרון ראוי ופשוט לאנשים שלא מעוניינים לשלם אלפי שקלים לאנשי מקצוע רק בשביל לשלם מס כחוק. נחכה ונראה.