עלות המחיה בישראל שוברת שיאים, וכבר לא מדובר רק במחיר המזון בסופר או בשכר הדירה. בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ המלחמה, גם עלויות החינוך גדלו ומשפחות עם ילדים קטנים נאלצות לשלם היום יותר אפילו עבור תוכניות מסובסדות על ידי המדינה, וכמובן עבור מסגרות חינוך פרטיות או אלטרנטיביות.
לכתבות נוספות בסדרה:
"השכר שלי לא השתנה בכלל, גם המזונות שאני מקבלת לא גדלו, אבל ההוצאות השוטפות לא מפסיקות לגדול", משתפת ליאת קדוש (40) מאשקלון, גרושה ואם יחידנית לשישה ילדים. היא גננת בגן עירייה, וגרה עם ילדיה בדירה שכורה בת ארבעה חדרים. "עד לפני פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, עלות גן ילדים פרטי לילד הייתה 3,000 שקל. אחרי גל ההתייקרויות שילמתי כבר 4,000 שקל לילד עבור גן פרטי, וזה בנוסף לכל ההתייקרויות הנוספות שנאלצנו לספוג — החשמל, המים, הארנונה, המע"מ וסל הקניות בסופר".
קדוש מזכירה שהתשלום לגן הוא רק נדבך אחד בחינוך וחלה התייקרות בכל המרכיבים הנוספים. "הצהרונים הם עוד 470 שקל לילד לחודש, בעוד ב-2023 המחיר היה 100 שקל. חוגים התייקרו מ-160 שקל ל-180 לחוג. כמובן שלכל העלויות האלה מתווספות הוצאות נלוות כמו ציוד לחוג, הסעות, ועוד". יש לציין כי מדובר על המחירים באשקלון, הנמוכים משמעותית ממחירי המרכז.
גם החינם הוא לא חינם
בישראל רק מגיל 3 ילד יכול לעבור למסגרת של גן עירוני במסגרת חינוך חינם, שבו העירייה לא גובה תשלום בעבור שכר לימוד, אבל גם המסגרת הזו היא לא לגמרי "בחינם". הורים עדיין צריכים לשלם דמי השתתפות חודשיים עבור שירותי הגן, כמו על סייעת נוספת, חוגי העשרה בתוכני הלימוד בגן ופעילויות מיוחדות. עלויות אלה מצטברות למאות שקלים בחודש, והמחיר תלוי באשכול שבו נמצאת הרשות המקומית.
ניקח לדוגמה את תוכנית ניצנים, המספקת לתלמידים בגני ילדים ובכיתות א'-ב' מסגרות משלימות לשעות אחר-הצהריים בסבסוד משרד החינוך. לפני המלחמה, בשנת הלימודים תשפ"ד, טווח המחירים של התוכנית עמד על 500-1,000 שקל לשנה, בהתאם לאשכול הרשות. אלא שבשל קיצוצים בתקציב, החל משנת 2024 (שנת הלימודים תשפ"ה) המדינה צימצמה את היקף הסבסוד והמחירים זינקו ל-1,300-2,500 שקל.
המצב אף חמור יותר עבור מי שבוחרים לשים את הילדים במסגרות פרטיות, בין אם משיקולי חינוך, נוחות או רצון לאפשר לשני ההורים להחזיק במשרה מלאה. טווח המחירים למסגרת פרטית לפעוט עד גיל 3 נע בין 4,000-5,500 שקל לחודש, תלוי כמה ילדים יש במשפחתון, באיזו עיר מדובר, האם בגן פרטי בקיבוץ, או האם מדובר בגן בשיטות מונטסורי, גן דמוקרטי או אנתרופוסופי.
עדי דגני מנתניה נאלץ לסגור את העסק הפרטי שלו לגלשנים בתקופת המלחמה ולקבל סיוע מעמותת ברק של חטיבה 188, שם הוא משרת במילואים בתפקיד חפ"ק סמח"ט. היום הוא עובד בחברת pbs זייפקס ישראל. אשתו דניאל, עורכת דין במקצועה, עובדת בהוראה. השניים, הורים לילד בן שנתיים וחצי, מודים כי סל ההוצאות בניהול תקציב משפחתי רק הולך וגדל ואין כמובן הלימה בין ההכנסות לבין יוקר המחיה, שלא עוצר לרגע בכל החזיתות של חיינו.
"עד לפני המלחמה אם גן פרטי באזור מגורינו עלה 2,700 שקל בחודש, היום אנחנו משלמים כבר סכום של 3,900 שקל. בנוסף, אנחנו משלמים תוספת של 200 שקל בחודש עבור הצהרון. חוגים עדיין אין לנו בסל ההוצאות, אבל זו כמובן הוצאה שתגיע בקרוב גם לכיס שלנו", מספרים עדי ודניאל. "אנחנו גוררים מצב כלכלי מורכב מאז קריסת העסק הפרטי שהיה לי לפני פרוץ המלחמה, עם מאות ימי מילואים והצורך להמשיך להתקיים. לאן עוד יגיע המדרון הזה? אין קשר בין ההוצאות למשפחה ביחס להכנסות של זוג שמנסה להתפרנס ולשלם בעבור ההוצאות. זה הזוי".
מצוקת החינוך לגיל הרך
מירה דואני קרייף, מנהלת גנים לגיל הרך בקיבוץ תל יצחק, מסבירה מדוע העלויות נוסקות ומצביעה על מצוקה קשה בחינוך לגיל הרך שרק הולכת ומחמירה מיום ליום. "עובדת בגן היא לא שמרטפית והיא לא רק אמונה על פיפי וקקי. היא מטפלת בדבר הכי יקר שיש להורים — הילד שלהם. בפועל, לצערי, נוצר בענף פער תרבותי שבו אין הכשרה, ואין הערכה לעבודה הקשה שנדרשת מסייעת וגננת בגן. כיום, יש מצוקה גדולה מאוד של צוות איכותי שעובר את ההכשרה המתאימה".
קרייף מסבירה כיצד המחסור באנשי מקצוע משפיע על המחירים: "אנחנו משלמים בהתאם כי עבודה בגן מצריכה מקצועיות, ידע וותק. אצלנו המדיניות היא לעבוד עם צוות מוסמך של גננות וסייעות עם הכשרה. זה לא בייביסיטר ולהחליף חיתולים. לצערי, יש לא מעט מסגרות לגילים של פעוטות רכים שהורים בלית ברירה נאלצים לשים בהן את הילד שלהם, למרות שלצוות אין הכשרה מתאימה, ותק והתאמה למקצוע כל כך רגיש. זו עבודה עם ילדים, וצריך להיות כאן פיקוח והסמכה נדרשת", מסבירה קרייף. "במציאות של ימינו, הורים צריכים להמשיך לפרנס בזמן שיוקר המחיה רק הולך ומטפס, והם חייבים פתרון לילדים עד אחר הצהריים בגן או שילוב של גן עם צהרון. הגיע הזמן שמערכת החינוך בישראל תתעורר על עצמה ותגדיל את האפשרויות לגייס עובדים מתאימים ואיכותיים. למשל עבודה מועדפת לחיילים משוחררים, וגם מורות חיילות בתעדוף לעבוד בגנים. "למרבה הצער פחות שבוחרים ללכת לסמינרים. הכיתות ריקות, ונפתח פער של שנים רבות. החינוך בארץ קורס למול עינינו לצד יוקר המחיה. נוהרים לפרנסה ועל הדרך מזלזלים באיכות החינוך".
לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות", חברת רייזאפ המשמשת פלטפורמה לניהול פיננסי, ביצעה ניתוח הוצאות של משתמשיה בשנים 2024-2025 ומצאה כי חלה עלייה של כ-7% בהוצאות עבור חינוך. "אנו בהחלט רואים מגמה שנמשכת גם השנה של התייקרויות רוחביות בעלות הגנים, חוגים, סל קניות בסופר, חשמל ארנונה, מים ועוד", מסביר יובל סמט, מנכ"ל ומייסד רייזאפ.
"על פי בדיקה השוואתית שעשינו, בקטגוריית החינוך — גנים פרטיים, צהרונים, חוגים, ציוד נלווה — רואים עלייה של 7% בהוצאה הממוצעת למשפחה בין 2024 לעומת 2025. אנחנו רואים שיוקר המחיה נוכח ביום-יום של כולנו, בכל החלטה כלכלית. יותר משפחות, שעד לא מזמן חוו יציבות וביטחון כלכלי, נאלצות לבחון מחדש כל הוצאה ולהיות דרוכות לגבי העתיד", הוא מסכם.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.01.26
