גדולי הכלכלנים של המאה ה-20 הזהירו מפני מנהיגים פוליטיים המאמצים לעצמם רעיונות נפל כלכליים מסוכנים, מתאהבים בהם ומנסים לנהל מדיניות המבוססת עליהם. הדוגמה האחרונה והבולטת: המסע המתפתל והמזגזג של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגן על הייצור האמריקני המקומי מפני יבוא מתחרה באמצעות מכסי יבוא גבוהים - ואפילו גבוהים במיוחד, על מדינות שעימן יש לארה"ב גירעון עמוק בסחר סחורות. כלומר, הן מוכרות לאמריקנים הרבה יותר ממה שהן קונות מאמריקה.
כבר במערכת הבחירות שלו העלה הנשיא טראמפ את הטענה המופרכת שלפיה גירעון אמריקני בסחר עם מדינה כלשהי משקף התנכלות מיוחדת לתוצרת ארה"ב ואפליה מכוונת נגדה ולכן מצדיק הטלת מכס מגן כעונש על אותה המדינה. מלבד מקרים ספורים של מחירים נמוכים באופן מלאכותי (מחירי היצף) ותקנות יבוא מחמירות וממוקדות באמריקה (כמו בסין), רוב טענות היסוד של טראמפ הייתה שגויה בעליל.
2 צפייה בגלריה
מדיניות המכסים לא עזרה לתעשייה האמריקנית. דונלד טראמפ באינדיאנפוליס אינדיאנה, מפעל קרייר
(צילום: רויטרס)
הגירעון בסחר הסחורות הבינלאומי של ארה"ב, כ-1.2 טריליון דולר אשתקד, מקורו בתחרותיות נמוכה של יצרנים אמריקנים המשווקים את מוצריהם לחוץ לארץ. השכר והרווח בארה"ב, במונחים דולריים, כה גבוהים שמפליא שהמגזר העסקי שלה בכלל מצליח למכור את תוצריו החוצה. ואכן, חלקו של יצוא אמריקני (להוציא מוצרי אנרגיה) בסחר הסחורות הבינלאומי נחשב לקטן מאוד.
בסדר ולא בסדר
לתופעה זו אין ולא תימצא תרופה, לבטח לא בצורת מכסי יבוא גבוהים. כל מדע הכלכלה במאה השנים שחלפו מוכיח והוכיח את ההפך: מכס לא רק שלא מחזק תוצרת מקומית, הוא מחליש אותה על ידי יצירת תנאי חממה מעוותים ומעודד את חוסר היעילות. אף על פי כן, הנשיא טראמפ היה משוכנע, והוא משוכנע גם כעת, שמכסים של 20%, 30% ו-40% על יבוא קשת רחבה של מוצרים לארצו יעניקו דחיפה לתעשייה מקומית ויחזירו ליבשת אמריקה את התעשיות ש"ברחו" למדינות יותר זולות.
מונע על ידי אמונת שווא מוטעית זו, הכריע טראמפ באביב אשתקד על מכסי מגן מיוחדים על יבוא מעשרות מדינות, מעשרות אחוזים, במקרה של סין וקנדה, עד 15% במקרה של מדינות "בסדר" עם אמריקה, כלומר עם גירעון סחר מצומצם מול ארה"ב.
כלכלת ישראל היא הוכחה חיה ובועטת לכך שמדיניות של חשיפה ליבוא (המכס הממוצע על יבוא סחורות לארץ הוא מהנמוכים בעולם, קרוב ל-2% משווי היבוא) קידמה את המשק המקומי, עודדה את הצמיחה, תימרצה השקעות יצרניות, חידדה את כושר התחרות והביאה לעודפים בחשבון הבסיסי של מאזן התשלומים הבינלאומי של ישראל
מיד אחרי הכרזת טראמפ נפתח מסע מייגע של משאים ומתנים עם המדינות הנפגעות על עסקות מהסוג של "השקעה באמריקה תמורת הפחתה במכס", ועוד פתרונות והסכמים כלכליים פרטניים מהגורן ומהיקב. בסופו של דבר, התייצב המכס הממוצע ל-16% מערך יבוא הסחורות לארה"ב, כשכ-60% מהיבוא למעשה פטור ממנו.
כל זה נעשה באמצעות צווים נשיאותיים שהתוקף החוקתי שלהם היה מההתחלה מפוקפק עד כדי לא קיים. שלשום, בפסיקה ההיסטורית, אכן הכריע בית המשפט העליון של ארה"ב (ברוב מוחץ) כי לנשיא טראמפ לא הייתה סמכות להטיל את רוב מכסי המגן שהטיל מכוח תקנה לשעת חירום שלא נועדה לכך. רצוי לציין שלפי פסיקת בית המשפט העליון לא המכסים הם בלתי חוקיים, ההתנהלות של טראמפ היא בלתי חוקית.
רב הנסתר
מדיניות המכסים לא השיגה את התוצאה הרצויה. ההפך: הפער בין יבוא הסחורות לארה"ב לבין היצוא העמיק אשתקד עוד יותר וההכנסות מהמכס - ששילמו אותם באורח כמעט בלעדי היבואנים והצרכנים האמריקנים - הוסיפו לקופת האוצר בוושינגטון רק 200 מיליארד דולר, חצי ממה שקיווה ממשל טראמפ.
המכסים המיותרים גרמו גם להאטה בצמיחת המשק ולצמצום חד בתעסוקה בתעשייה אמריקנית - כ-85 אלף עובדי תעשייה פוטרו. לעומת זאת, בחשבון השירותים, בעיקר שירותי טכנולוגיה שאין עליהם שום מכס, העודף לטובת ארה"ב גדל ב-9%, ל-340 מיליארד דולר.
זו עדות מובהקת לנכונות המסקנה הנובעת מכל מחקר כלכלי בלתי תלוי: חשיפה לתחרות בינלאומית משפרת בהדרגה את מצבו של המשק הלאומי, הגנה מופרזת מפני יבוא מזיקה ומעוותת.
בתגובה לפסיקת בית המשפט העליון, העשויה להיטיב עם כלכלת ארה"ב, החליט טראמפ למצוא מפלט בחקיקה עלומה אחרת ולהטיל מכס מגן אחיד של 10% — ולאחר יום החליט להעלות אותו ל-15% — על כל יבוא הסחורות לארה"ב מכל המקורות.
באשר לנו, אין ממה להתרגש. היצוא מישראל לארה"ב לא נפגע עד כה משמעותית מהמכסים של טראמפ - 15% על ישראל - בגלל המשקל הרב של שירותי תוכנה וטכנולוגיה, שפטורים מהמכס. משקל יצוא הסחורות לארה"ב (16 מיליארד דולר אשתקד), מכלל יצוא הסחורות הישראליות, נותר ברמה של 28%, מה גם שהמכס החדש, של 15%, ככל הנראה לא יחול על מדינות הקשורות בהסכמי סחר חופשי שעליהם חתמה בעבר ארה"ב גם עם ישראל. המלכודות והמהמורות החוקיות והכלכליות רבות, נסתרות בחלקן.
כלכלת ישראל, כדאי להדגיש, היא הוכחה חיה ובועטת לכך שמדיניות של חשיפה ליבוא (המכס הממוצע על יבוא סחורות לארץ הוא מהנמוכים בעולם, קרוב ל-2% משווי היבוא) קידמה את המשק המקומי, עודדה את הצמיחה, תימרצה השקעות יצרניות, חידדה את כושר התחרות והביאה לעודפים בחשבון הבסיסי של מאזן התשלומים הבינלאומי של ישראל.
צא ולמד, טראמפ, ותשתחרר אחת ולתמיד מטרפת המכסים שלך.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.02.26
