ענף הבנייה בנקודת רתיחה: שורה של קבלני בינוי ותשתיות מוכרזים בחודשים האחרונים כחדלי פירעון. בין הסיבות למשבר: המצב הביטחוני, עליית מחירים ומצוקת כוח האדם, שגורמים לשחיקת רווחיות, מחנק אשראי ולכך שרוכשי הדירות עלולים לשלם את המחיר.
למעשה, בשבועות האחרונים הולכת ומתרחבת תופעה מדאיגה בענף, לפיה לא רק יזמים וקבלני ביצוע, אלא גם קבלני תשתיות, איטום, בידוד וספקי מוצרים פונים לבתי המשפט בבקשות לצווי פתיחת הליכי חדלות פירעון, בניסיון לשרוד קיפאון ממושך, מחנק אשראי וקריסת תזרים.
1 צפייה בגלריה
צילום: גיל נחושתן
צילום: גיל נחושתן
"ידע ביצועי וגב פיננסי מאפשרים לסיים פרויקט בהצלחה". צילום: גיל נחושתן
אם בעבר הקריסות בענף נתפסו כאירועים נקודתיים, הרי שכעת מצטברת מסה קריטית של מקרים שמעידים על משבר עומק רוחבי.
שורה של חברות מוכרות בתחום פנו בחודש האחרון לבית המשפט בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון עם חובות משמעותיים, שמצטברים לעיתים עד כדי מאות מיליוני שקלים.
כך, למשל, לאחרונה דווח כי קריסתה של חברת התשתיות מהצפון, א.מ.צ. שמש, שצברה חובות בגובה 530 מיליון שקל, תוביל לעיכובים משמעותיים בפרויקט הקו הירוק של הרכבת הקלה בהרצליה ובחולון.
בשבוע שעבר דווח כי יזמית הנדל"ן קבוצת חכם ביקשה צו עיכוב הליכים בשל חוב של כ-136 מיליון שקל. מקרה נוסף: החברות טולוס בנין והשקעות ועלות השחר יזמות ובנייה פנו בחודש שעבר לבית המשפט בבקשה לצו פתיחת הליכים לצורך שיקומן - בעקבות חובות של 72 מיליון שקל.
עו"ד ארז חבר, שותף בכיר וראש מחלקת חדלות פירעון וליטיגציה במשרד עמית פולק מטלון, אומר ל-ynet ו"ממון" כי "ניתן לראות בשוק חברות ביצוע וחברות תשתיות שנקלעות לקשיים. חלקן צוברות חובות בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים וחלקן נמצאות בתהליך של הידרדרות מתמשך. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא עליית מחירי חומרי הגלם באופן רציף, והריבית הגבוהה שמקשה על חברות לעמוד לאורך זמן בתשלומי המימון שלהן".
ארז חבר עו"ד ארז חבר צילום: איל טואג

עו"ד ארז חבר: "בין הגורמים העיקריים לחובות הם עליית מחירי חומרי הגלם באופן רציף והריבית הגבוהה שמקשה על חברות לעמוד בתשלומי המימון"
עו"ד אביתר קרמר, שותף ומנהל משותף של מחלקת חדלות פירעון במשרד וקסלר ברגמן ושות', מוסיף כי "אנחנו מצויים בגל קריסות שהולך ומתגבר בענף הביצוע. חברות ביצוע וספקי משנה פועלים לרוב בשולי רווח נמוכים, וכשמתווספים לכך עיכובים, התייקרויות, מחסור בעובדים וחוסר ודאות, הנובע בין היתר מקיפאון בשוק המכירות של דירות, אין לחברות כרית ביטחון מספקת. מספר הפניות לעיכובי הליכים ולבקשות לצווי פתיחת הליכים נמצא בעלייה, בעיקר בקרב חברות בינוניות וקטנות שאין להן די הון עצמי כדי להתמודד עם התקופה המאתגרת שאנו מצויים בה".
עו"ד אביתר קרמר עו"ד אביתר קרמר צילום: יונתן בלום
עו"ד אביתר קרמר: "מספר הפניות לעיכובי הליכים ולבקשות לצווי פתיחת הליכים נמצא בעלייה, בעיקר בקרב חברות בינוניות וקטנות שאין להן די הון עצמי"

נתי גלבוע, מנכ"ל חברת גפן מגורים, מספר על המצב בשטח: "בתקופה שבה השיח על הענף מתרכז בכותרות על קריסות ועצירות עבודה, השאלה המרכזית של כל רוכש דירה היא - איך אני יכול להיות בטוח שאצלי זה לא יקרה? התשובה היא שבמציאות של היום, יזם כבר לא יכול להסתמך 'על עיוור' על הקבלן ולקוות לטוב. זה כמובן לא גורע מהאחריות של קבלן הביצוע, אבל חובה עלינו לבנות מערך של 'עודף בקרות' – פיקוח הדוק הרבה מעבר למקובל – כדי לא להגיע למצב שבו הולכים לישון בשקט ומתעוררים בבוקר למשבר באתר או לעיכוב קריטי במסירה".
נתי גלבוענתי גלבועצילום: ראובן חיון
נתי גלבוע, גפן מגורים: "עולם הביצוע מורכב משרשרת של קבלני משנה. יזם חייב להיכנס בזמן אמת לאירוע, לתמוך בקבלן או להשתמש בחוסן פיננסי כדי להחליף ספקים"

לדברי גלבוע, "בקרה לבדה אינה מספיקה; נדרשת יכולת פעולה אקטיבית ברגע שמשהו משתבש. עולם הביצוע מורכב משרשרת ארוכה של קבלני משנה, ולא תמיד הבעיה מתחילה בקבלן הראשי. יזם חייב להחזיק ביכולת להיכנס בזמן אמת לאירוע, לתמוך בקבלן אם צריך או להשתמש בחוסן פיננסי כדי להחליף ספקים ולגשר תזרימית – רק כך ניתן להבטיח עמידה בלוחות הזמנים בלי להשאיר את הרוכשים מול שוקת שבורה".
לדברי עו"ד קרמר, "הגורמים המרכזיים למצב הנוכחי הם עליית ריבית, שגרמה להתייקרות משמעותית בעלויות המימון, התייקרות חומרי גלם, מחסור בכוח אדם, קיפאון בשוק הנדל"ן ועיכובים בהשלמת פרויקטים, לרבות עקב השלכות המצב הביטחוני המורכב בשנים האחרונות".
עו"ד חבר מחזק את הדברים: "חברות שחתמו על הסכם שתנאיו קבועים מראש, נאלצות להתמודד עם עליית מחירים של כוח האדם - גם בשל המצב הביטחוני - של הבטון, של הברזל ושל חומרי ליבה אחרים הנדרשים לבנייה, בעוד שהתמורה על פי ההסכם נשארת אותו דבר. הדבר מביא לשחיקת רווחים ואף להפסדים לחברות".
אל מול המצב המאתגר, קבלנים רבים מחפשים אחר פתרונות שלא פעם דווקא מחמירים בפועל את מצב החברות. "כדי להתגבר על קשיי התזרים, חלק מהחברות פונות לחברות אשראי חוץ-בנקאיות ולוקחות אשראי בשיעורי ריבית גבוהים מאוד. במצבים כאלה, הפעילות השוטפת של החברה אינה מספיקה לעיתים כדי לעמוד בהחזרי המימון, והיא נקלעת לסחרור הולך וגדל, תוך לקיחת אשראי נוסף מגורמים נוספים כדי לעמוד בתזרים הלוחץ עד כדי קריסה", אומר עו"ד חבר.

פיתוי המכרזים

הפתרון, לשיטתו, נעוץ במדיניות מחושבת מצד חברות הבינוי והתשתיות: "יש פיתוי רב של חברות להגיש הצעות למכרזים במחירים נמוכים כדי לזכות במכרז, אלא שהתוצאות באות לידי ביטוי שנים לאחר מכן, לעיתים באמצע ביצוע פרויקט, כשהחברה לא מסוגלת לעמוד בהצעה שהגישה. חשוב בתקופה כזו שחברות שניגשות למכרזים יתמחרו נכון את ההצעות שלהן וייקחו בחשבון את עלויות כוח אדם וחומרי הבנייה, כדי לא להיקלע לקשיים ולא לקחת על עצמן פרויקטים שיתבררו בסופו של דבר כהפסדיים".
אחת ההשפעות החמורות ביותר של קריסת החברות היא לא פעם על רוכשי הדירות. עו"ד קרמר: "מדובר בין היתר על עצירת עבודות לעיתים לתקופות ממושכות, עיכובים במסירה, התייקרות עלויות ולעיתים צורך בהחלפת קבלן באמצע פרויקט – מהלך יקר ומסוכן שמורכב במיוחד, בעיקר בשים לב לכך שהגורם החלופי שנכנס בנעליו בעיצומו של הליך הביצוע נדרש לתמחר את עלויותיו הצפויות על הצד הגבוה, שכן הוא נדרש לספק אחריות לעבודות שלא הוא ביצע".
"בתחום ההתחדשות העירונית הרגישות הזו כפולה", אומר גלבוע, "לצד הסיכון ההנדסי והפיננסי, ישנם בעלי הדירות והצורך בניהול אנושי רגיש. בסופו של יום, אנשים מחפשים שותף שיודע לנהל סיכונים, ולא רק יזם שמציע מחיר למ"ר. השילוב של ידע ביצועי עמוק עם גב פיננסי חזק הוא תעודת הביטוח שמאפשרת לסיים פרויקט בהצלחה, גם כשהשוק סביבנו אינו סלחני".
לדברי עו"ד חבר, "ישנן לא מעט חברות שנקלעו לקשיים, המבקשות להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, כלומר להציע הסדר לנושים ושיקום כלכלי. לעיתים זה מסתיים בהסדר חוב מוצלח, והחברה ממשיכה בפעילות תוך מכירת נכסים שלה, ולעיתים היקף החובות והיעדר נכסים לא מאפשר ביצוע הסדר".
"לא קיים פתרון קסם", אומר עו"ד קרמר, "ניתן לצמצם את התופעה באמצעות מנגנוני הצמדה אפקטיביים להתייקרויות, ליווי פיננסי הדוק, והחשוב ביותר - לא להמתין לדקה ה-90 ולהקדים תרופה למכה באמצעות היערכות מקדימה לקשיי תזרים צפויים, לרבות על ידי פנייה לבית המשפט מספיק זמן מראש, כאשר קיים עדיין אמון מצד יתר הגורמים המעורבים, ובראשם יזמים (מזמיני עבודות), בנקים וקבלני משנה מהותיים".