האם גל של יזמים בתחום הפינוי בינוי וההתחדשות העירונית בדרך לערי הפריפריה בצפון? מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לשעבר, עו"ד אלעזר במברגר, חושב שכן. זאת בעקבות שלוש החלטות ממשלה שאושרו בשבועות האחרונים, שלפיהן צפויה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לקבל כ-1.5 מיליארד שקל לטובת סבסוד פרויקטים לא כלכליים ביישובי קו העימות ובערי הגליל. לדברי במברגר, מדובר בנקודת מפנה משום שלראשונה המדינה לא מסתפקת בתכנון המתחמים, אלא מקצה גם את התקציבים הדרושים למימושם.
"כשבחנו את הנתונים ב-2022 ראינו שבפריפריה כמעט שאין התחדשות עירונית", אומר במברגר. "לא משום שאין צורך, אלא משום שאין כדאיות כלכלית. יזמים לא קידמו תוכניות, ובמקרים רבים אפילו לא נכנסו לערים הללו. לכן גיבשנו תוכנית שהתבססה על שני שלבים – תכנון מתחמי פינוי בינוי על ידי המדינה, והתחייבות למתן סבסוד ממשלתי שיאפשר את מימושם בעתיד".
לדבריו, בשנים האחרונות קידמה הרשות עשרות מתחמי פינוי בינוי בקריית שמונה, צפת, טבריה, בית שאן וביישוב שלומי למרות שחלקם לא עמדו במבחני הכדאיות. "המדינה אמרה שהיא מוכנה לקדם גם תוכניות שאינן כלכליות, מתוך הבנה שבעתיד יינתן להן סיוע תקציבי. מה שקרה עכשיו הוא שהחלק השני של המהלך קיבל ביטוי בהחלטות הממשלה".
שלוש ההחלטות שאושרו לאחרונה כוללות תקציבים המיועדים הן ליישובי קו העימות הסמוכים לגבול לבנון והן לערי הליבה בגליל. מתוך הסכום הכולל, למעלה מ-700 מיליון שקל מיועדים להשתלב בתוכניות מיגון והתחדשות עירונית ביישובי הגבול, מאות מיליוני שקלים נוספים מיועדים לתהליכי התחדשות ביישובים אלה במסגרת תוכניות השיקום, וכ-265 מיליון שקל יופנו לערים כגון טבריה, צפת, עכו, נוף הגליל, כרמיאל ועפולה. מי שעומד כיום בראש הרשות הממשלתית, יורי גמרמן, יצטרך לקדם את הפרויקטים, שחלקם כבר יצאו לדרך.
אלעזר במברגרצילום: רז רוגובסקיתהליך של שנים
לפי ההחלטה, הכסף לא יועבר ישירות ליזמים אלא ישמש כמענקי השלמה לפרויקטים שאינם מגיעים לרף הכדאיות הנדרש. "הרשות תפרסם קולות קוראים, ויזמים יתחרו על קידום המתחמים. המענק יחושב בהתאם לפער הכלכלי של כל פרויקט, כך שניתן יהיה להביא אותו לרמת כדאיות שמאפשרת את מימושו", אומר במברגר.
עם זאת, הוא מדגיש כי גם לאחר הקצאת התקציבים הדרך למימוש הפרויקטים עדיין ארוכה. "התכנון של חלק מהמתחמים כבר הושלם או נמצא בשלבים מתקדמים, ולכן הם יכולים להתקדם מהר יותר מבעבר. אבל גם במצב כזה מדובר בתהליך של שנים עד להיתרי בנייה וביצוע בפועל".
לדבריו, החשיבות של ההחלטות אינה רק בהיקף התקציבי. "עד היום היה תכנון והייתה הבטחה לסבסוד עתידי. עכשיו יש גם מקור תקציבי. מבחינתי זו הפעם הראשונה שבה ניתן לראות רצף מלא של תכנון, תקצוב ומנגנון ביצוע".
הצורך בהתערבות ממשלתית נובע לא רק משיקולים כלכליים אלא גם משיקולי בטיחות ומיגון. חלק גדול מהערים שבהן מבקשת המדינה לקדם כעת התחדשות עירונית ממוקמות באזורים בעלי סיכון גבוה, ובחלקן גם שיעור גבוה של מבנים ישנים ללא ממ"דים.
במברגר סבור כי להחלטות צפויה להיות השפעה גם על שוק ההתחדשות העירונית עצמו: "כל חברה שמחפשת מקום להתפשט אליו, יכולה פתאום להיכנס לשלומי, לטבריה, לצפת – מקומות שעד היום בכלל לא היו על המפה". עם זאת, הוא מדגיש כי ההצלחה תימדד ביכולת להפוך את ההחלטות לפרויקטים בשטח.
