תחילת שנת הלימודים היא אחת מנקודות השיא במכירות של מאפיות הלחם במהלך השנה. "יש 10% עלייה עם תחילת שנת הלימודים", אומר מנכ"ל מאפיות ברמן אסא ארבל בשיחה עם ynet כלכלה. "ילדים עדיין אוכלים סנדוויצ’ים בבית הספר, אבל פחות בלחם והרבה יותר בלחמניות ופיתות".
אז הפיתות תופסות את מקום הלחם?
"הפיתות בשנים האחרונות עשו שדרוג משמעותי, גם הודות לאייל שני והמזנון שהכניס הכל בפיתה, ולא רק הוא – המסעדנים הפכו את הפיתות למשהו טרנדי. אם פעם היה בעיקר סוג אחד של פיתה, דקה וגם נקרעת יותר, היום יש כמה רמות של פיתות. מאוד טרנדי פיתות כוסמין – זה קמח שיקר פי שלושה, והמחיר של הפיתות יקר בהתאם: חבילה של 10 פיתות שגודלן קטן יותר נמכרת לצרכן על ידי רשתות השיווק בסביבות 18 שקל. לנו יש פיתות 'עננים' חדשות, 8 באריזה, סביב 15.9 שקל. הן רכות, עם 'נטיפים'
בפנים. הסוד הוא אחוז גבוה יותר של מים שהופך אותן ליותר רכות. זה אתגר לעבוד עם בצק פחות יבש. מאפיית אנג'ל הכי גדולה בפיתות ובלחם אחיד, אנחנו הכי גדולים בלחמניות. מוקד רווח רציני שלהם מגיע מפעילות הפיתות שלהם דווקא בארה"ב. אנחנו מתרכזים בשוק המקומי מתוך כוונה להמשיך ולפתח את התחום".
אסא ארבל, מנכ"ל מאפיות ברמן
(צילום: פרטי)
לחם שאינו בפיקוח עולה בממוצע 20–22 שקל. זה המון.
"לחם שאינו בפיקוח נחשב לחם מיוחד ומחירו בהתאם. עובדה שהלחם האחיד, למרות מחירו הזול יחסית, 7–8 שקלים לכיכר, הביקוש שלו בירידה. הלקוח העיקרי שלו הוא השוק המוסדי והקהל החרדי. גם באזורים של מעמד סוציו-אקונומי נמוך יש צריכה של לחמים מיוחדים. לכן יצאנו עם לחמים בסגנון בריוש, שהוא כיום מאוד פופולרי, רך וטיפה מתוק, פיתות 'עננים' ועוד. הלחם המפוקח תופס כיום אצלנו 20% בלבד מסך כל המכירות". שוק חזק שאפשר להתרחב בו זה החלות. יש כבר חלות מיוחדות – עם שמן זית, עם גרעינים. אנחנו מרגישים שהדרישה לחלות עולה, ולא בחלות בפיקוח, הגידול הוא במיוחדות".
כמה סוגי לחם אתם מייצרים?
"50 סוגים שונים. אנחנו מייצרים ביום יותר מ-100 אלף מאפים של לחמים, לחמניות, פיתות. פעם החיים היו פשוטים – לחם לבן או לחם שחור או חצי לחם. מאפי הלחם תופסים מקום חשוב אצל הצרכן. הענף צמח בצורה משמעותית ויש המון מאפיות בוטיק".
מה לגבי הנפקה בבורסה?
"המאפייה בת 151, הייתה פרטית - ותישאר. אנחנו מספיק גדולים, והמדינה די קטנה".
