18 שנים לאחר שהתלקח הדיון סביב הסרט הדוקומנטרי "ג'נין ג'נין" בבימויו של השחקן והבמאי הערבי-ישראלי מוחמד בכרי, הסאגה המשפטית קיבלה אמש (ב') תפנית דרמטית נוספת: בית המשפט המחוזי בלוד נתן פסק דין תקדימי, לפיו תיאסר הפצתו והקרנתו של הסרט בישראל, וכן יוחרמו כל עותקיו.
מתוך הסרט "ג'נין ג'נין"מתוך הסרט "ג'נין ג'נין"
נפסל, אושר, נפסל. מתוך הסרט "ג'נין ג'נין"
(צילום מסך)
פסק הדין ניתן בעקבות תביעתו של סא"ל במיל' ניסים מגנאג'י, שבנובמבר 2016 הגיש תביעה נגד בכרי בגין לשון הרע ורשלנות. בתביעה נטען כי המעשים המיוחסים לבכרי "מציגים את חיילי צה"ל בכלל ואת התובע בפרט כפושעי מלחמה". בכרי, מצדו, טען בכתב ההגנה כי מדובר ברדיפה והשתקה פוליטית, וכי אין בסרט טענות כלפי מגנאג'י וכלל לא ניתן לזהותו. אבל הסיפור של "ג'נין ג'נין", אולי הסרט השנוי במחלוקת ביותר בתולדות מדינת ישראל (גם אם מעטים בלבד צפו בו), ארוך ומפותל יותר. הוא מתחיל כבר באביב 2002, וייתכן כי הוא עדיין בעיצומו.

המועצה לביקורת סרטים פסלה - אבל בג"ץ אישר

את הסרט "ג'נין ג'נין" יצא לצלם מוחמד בכרי באפריל 2002, פחות מחודש אחרי שהסתיימה הלחימה הקשה שם במסגרת מבצע "חומת מגן". המבצע עצמו יצא לדרך לאחר חודש מדמם של פיגועי טרור, שהגיע לשיאו עם הפיגוע במלון פארק בנתניה ב-27 למרץ, כשמחבל מתאבד הפעיל מטען חבלה שנשא עמו בחדר האוכל של המלון בו שהו כ-250 אורחים. 30 איש נהרגו וכ-160 נפצעו. יומיים לאחר מכן פתח צה"ל במבצע, שכלל כניסה קרקעית לרוב הערים שתחת שליטת הרשות הפלסטינית וכיבושן מחדש, במטרה לאתר ולהשמיד קני טרור.
הקרב במחנה הפליטים ג'נין היה הגדול והשנוי ביותר במחלוקת מבין הקרבות שנערכו במסגרת "חומת מגן". הוא החל ב-3 לאפריל 2002, נמשך כתשעה ימים והסתיים עם מותם של 23 חיילי צה"ל ופציעתם של 75 חיילים, ובמותם של עשרות פלסטינים. לפי ארגון משמר זכויות האדם (HRW) נהרגו בקרב לפחות 52 פלסטינים, כאשר לפחות 27 מהם היו חמושים. ועדת החקירה של האו"ם קבעה כי נהרגו בג'נין 56 פלסטינים, ואין מידע רשמי בנוגע למספר הפלסטינים שנפצעו. בסרטו סקר בכרי את ממדי ההרס שהותירה אחריה הלחימה, וראיין את תושבי המקום אשר חוו את האירועים.
פגיעה ברגשות הציבור. מוחמד בכריפגיעה ברגשות הציבור. מוחמד בכרי
פגיעה ברגשות הציבור. מוחמד בכרי
(צילום: מוטי קמחי)
הדרמה סביב "ג'נין ג'נין" החלה באופן כמעט מיידי. באוקטובר 2002, כשהפצעים עדיין טריים, הקרין אותו בכרי בסינמטקים בתל אביב ובירושלים. במקביל, הוגש הסרט, כפי שנעשה לגבי כל סרט, למועצה לביקורת סרטים, על מנת שאפשר יהיה להקרינו בהקרנות מסחריות בישראל. המועצה, אשר בסמכותה לפסול סרט בחלקו או בשלמותו אם הוא מהווה "תועבה" (פורנוגרפיה) או פוגע ברגשות הציבור, התדיינה בנושא, וחודש וחצי לאחר מכן, החליטה ברוב של שמונה נגד שלושה שהסרט אכן פוגע ברגשות הציבור, ואסרה את הצגתו. בין נימוקיה: הסרט מסלף את האירועים במסווה של אמת דוקומנטרית, הסרט מהווה תעמולה והסתה ויוצר דה-לגיטימציה לעצם קיומה של מדינת ישראל, והסרט פוגע "פגיעה קשה ברגשות הציבור" מאחר והוא מציג את חיילי צה"ל כמי שמבצעים פשעי מלחמה באופן שיטתי ומכוון.
בכרי, מצדו, החליט להילחם בהחלטת המועצה ועתר לבג"ץ. בנובמבר 2003 קיבל בג"ץ את טענתו של הבמאי, וביטל את החלטת המועצה לביקורת סרטים. אך הדבר לא נעשה בלב שלם: הרכב השופטים בראשות דליה דורנר קבע כי הטענות בסרט הינן "מסולפות ומעוותות", אך פסילתו תהווה פגיעה בחופש הביטוי ובהליך הדמוקרטי.

לוחמי צה"ל נגד בכרי

אבל לא היה זה הסוף לקרב על הסרט – ועל הנרטיב כולו. ב-2003 הגישו חמישה לוחמים במיל', אשר השתתפו בקרב בג'נין, תביעת לשון הרע כנגד מוחמד בכרי והסינמטקים אשר הציגו את "ג'נין ג'נין". הסרט, כך טענו הלוחמים, משמיץ אותם מכיוון שייחס להם ביצוע פשעי מלחמה, וכן שאלמנטים רבים המוצגים בו כאמת אינם אלא סילוף. חמש שנים לאחר מכן, ולמרות פשרה שהושגה במהלך הדרך עם הסינמטקים ששילמו לחיילים פיצויים בסך 40 אלף שקלים, נדחתה תביעתם על ידי בית המשפט המחוזי. העילה הטכנית הייתה שהלוחמים התובעים לא הופיעו בעצמם בסרט, ולפיכך לא עומדת לזכותם עילת התביעה האישית – וזאת למרות שבית המשפט קבע כי הסרט אכן מכיל "שורה של שקרים ובדיות שהן ללא ספק בגדר הוצאת דיבה על החיילים".
מתוך הסרט "ג'נין ג'נין"מתוך הסרט "ג'נין ג'נין"
מתוך הסרט "ג'נין ג'נין"
(צילום מסך)
באוקטובר 2008 חמשת הלוחמים ערערו על הכרעת הדין הנ"ל לבית המשפט העליון, וב-2010 החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בצעד חריג ויוצא דופן, להתייצב בבית המשפט ולהציג את עמדת המדינה, התומכת בעותרים. עם זאת, החליט מזוז שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד בכרי, כפי שדרשו רבים. בין נימוקיו, ציין מזוז כי "ההשלכה בזירה הבינלאומית של נקיטה בהליכים פליליים עלולה להעצים את העניין בהקרנת הסרט ואת העיסוק בטענות המופרכות שהוא מעלה, וכן להיתפש כפגיעה בחופש הביטוי וכהתנכלות ליוצרי הסרט". ובינתיים, הסרט עצמו המשיך לעורר המולה ומחאה, שנים לאחר הרעש הראשוני. בינואר 2010 הוקרן באוניברסיטת תל אביב, מה שהביא להפגנת מחאה של תנועת "אם תרצו" מחוץ לאולם ההקרנה.
ביולי 2011, לאחר שמונה שנות דיונים והליכים, דחה בית המשפט העליון, בהרכב השופטים מרים נאור, יורם דנציגר ויצחק עמית, את ערעורם של הלוחמים. "הסרט אכן מלא וגדוש בדברים שאינם אמת", כתבה נאור, "תחושותיהם של המערערים מובנות הן. אלא שהפרשנות שיש לתת לדבר החקיקה אינה יכולה להיות מושפעת מעובדות המקרה הקונקרטי, ולא ראיתי מנוס מדחיית הערעור". ב-2013 אושרה בכנסת הצעת חוק לתיקון חוק לשון הרע שהוגשה בעקבות דחיית ערעורם של הלוחמים, שמטרתו לאפשר לחיילי צה"ל הגשת תביעות דיבה ייצוגיות באשר לפרסומים אודות פעילותם המבצעית. ב-2014, אחרי שהופעל עליו לחץ בנושא, פרסם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את החלטתו בנוגע לפתיחה בחקירה נגד בכרי בגין ביצוע עבירת לשון הרע. "דומה בעיני כי ברור לכל כי הסרט 'ג'נין ג'נין' מתיימר להיות סרט דוקומנטרי, אך הינו יצירה שכלולים בה שקרים גסים ורבים", פתח וינשטיין את דבריו, והמשיך: "הצבא המתואר בסרט אינו צה"ל. זהו צבא אחר פרי דמיונו של יוצר הסרט" ובכל זאת, למרות הסתייגויותיו, החליט וינשטיין שלא לשנות את החלטותיהם של קודמיו בתפקיד, אליקים רובינשטיין ומני מזוז, באשר להקרנת הסרט בישראל ופתיחה בחקירה נגד בכרי. "הציבור ישפוט את בכרי על פי קביעות אלה", סיים וינשטיין, "אך אין בכך כי להביא לשינוי החלטות שני קודמיי".

מהומה בבית המשפט

בנובמבר 2016 התלקחה הפרשה פעם נוספת, כשסא"ל במיל' מגנאג'י הגיש תביעה – אישית הפעם, כמי שהוצג בסרט עצמו, כאמור – כנגד בכרי. בדצמבר 2017 החלו הדיונים המקדימים, אליהם הצטרף נציג היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, אשר הודיע כי יעשה שימוש בסמכותו הייחודית ויתייצב לתהליך האזרחי לצד התובע מגנאג'י. בפברואר 2020 התחוללה מהומה בבית המשפט המחוזי בלוד, בעת פתיחת שלב דיון ההוכחות במשפט. בני משפחתו ותומכיו של בכרי התעמתו עם הלוחמים במיל' ונציגי המשפחות השכולות שהגיעו גם הם למקום. "אם כל במאי שעושה סרט היה צריך לבדוק כל עובדה ועובדה, הוא לא היה עושה סרט" אמר בכרי במהלך חקירתו בבית המשפט, כאשר נשאל אם לא היה צריך לבדוק את העובדות, תחילה.
מתוך הסרט "ג'נין ג'נין"מתוך הסרט "ג'נין ג'נין"
מתוך הסרט "ג'נין ג'נין"
(צילום מסך)
בספטמבר 2020 הגיש מנדלבליט את עמדתו לבית המשפט, לפיה למוחמד בכרי אין הגנה מפני תביעת לשון הרע של מגנאג'י. "הסרט 'ג'נין ג'נין' ועלילות השווא השקריות והמופרכות הכלולות בו פוגעים פגיעה קשה, עמוקה וממשית ברגשות חוגים רחבים בציבור כולו, בחיילי צה"ל, במשפחות השכולות ובלוחמים אשר נשלחו על ידי מדינת ישראל וצה"ל לחרף את נפשם בקרב נגד פעילי הטרור בסמטאותיו של מחנה הפליטים ג'נין", כתב מנדלבליט בעמדתו. אמש, כאמור, הגיע הפרשה ארוכת-השנים לנקודת מפנה נוספת, כשבית המשפט הכריע לטובת התובע מגנאג'י. בכרי, מצדו, אמר ל-ynet כי מדובר בסרט דוקומנטרי, והוסיף: "אני מערבב שם אמנות". בכרי גם הודיע שיערער, כך שהסוף לפרשת "ג'נין ג'נין" – ולדיון הנפיץ בגבולות חופש הביטוי שהיא טומנת בחובה - עדיין לא נראה באופק.