סדר כלכלי חדש: תם עידן ה"מגיע לי"

זו השנה שבה הכול נמחק. תעשייה שלמה ומפוארת חוסלה בן לילה בעקבות נגיף מסתורי, ודבר אחד אפשר לומר כמעט בוודאות מעכשיו - היא כבר לא תחזור למה שהייתה. הפגיעה הכלכלית שספגה תעשיית התרבות ערערה אותה מהיסוד, ועם הכניסה לסגר נוסף, ברור שההתאוששות עוד לא נראית באופק. יש לצאת מנקודה הנחת שלפחות בשנה הקרובה, נחיה מסגר לסגר - ותחת הגבלות נוקשות על התקהלות.
השינוי הזה ישפיע גם על התנהלותם של האמנים, גם בחיי היומיום וגם מבחינה מקצועית. בהתחשב בעובדה שלחלקם הגדול אין חסכונות, הם לא יוכלו להמשיך לכלות את זמנם בברים או בקריוקי, בין כוסית לסיגריה, ולחיות על תמלוגים. לפני כמה חודשים רבים התביישו אפילו להעלות בדעתם הסבת מקצוע - להתחיל למכור תבשילים ביתיים או לסדר סחורה בסופר - אבל עכשיו מתברר שאלה שעשו זאת בסך הכל התכוננו למאבק על הישרדותם.
ראש השנה הוא גם זמן לחשבון נפש, ולכן צריך לומר את האמת: אמני ישראל מגיעים לחג הזה נטולי פוזה, גם אם הם שחקני ענק. עידן ה"מגיע לי" תם. במצב החדש, כשאנשים חוסכים גרושים בשביל לחם וחלב, כולם חזרו לקו האפס, ונמחקו משחקי האשליות של עושר מדומה. עד הקורונה, תעשיית הבידור התנהלה בחוסר פרופורציות ואפילו תאוות בצע: זמרים דרשו מבעלי שמחות סכומים בלתי נתפסים, שנעו בין עשרות אלפים למאה אלף שקלים עבור אירוע פרטי - ועוד יותר מכך כשמדובר בגופים ציבוריים. היום, כשהם נאלצים להסתפק בחמשת אלפים שקלים להופעה בחצר, אנחנו מגלים שאפשר אחרת. אותם אמנים שבעבר התלוננו על המיזוג בחדר האמנים, נזהרים היום לא ליפול כשהם מופיעים על משאיות. הנה, אפילו את עידן רייכל תוכלו למצוא בקלאב הוטל אילת. החיפוש אחרי השואו הבלתי נגמר התחלף בהתפעלות מהיופי של הצניעות והקסם של הפשטות.
עידן רייכל בהופעה בקלאב הוטל

עד פופ: המהפכה של קירל

מוזיקה מזרחית אאוט - נועה קירל אין. זו השנה שבה הפופ הפך מז'אנר מושמץ בישראל, שטענו שאין סיכוי שיצליח כאן באקלים הנוכחי, לענף ייצוא נוסף של הצלחה ישראלית אדירה, כשנועה קירל היא הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית מזה שנים רבות. צעירה, אינטילגנטית, פרפורמרית ברמה עולמית, ובעיקר זמרת עם בחירת שירים מצוינת. טקס הדלקת המשואות שבו כיכבה השנה היה רק אקורד הפתיחה להיותה הזמרת הכי חשובה שצמחה בישראל בעשור האחרון.
בזכות קירל, בן זוגה מרגי, סטפן לגר, עדן חסון עם "סיבובים" המצוין, אלה לי עם "זוט עני" ואפילו איתי לוי עם "חצי בשבילי" - מוזיקת הפופ הפכה לפסקול הישראלי, והשנה היא לא רק נראית, אלא גם נשמעת מיליון דולר.
נועה קירלנועה קירל
פרפורמרית ברמה עולמית. נועה קירל
(באדיבות MTV ישראל)
סטפן לגרסטפן לגר
מוזיקת הפופ הפכה לפסקול הישראלי. סטפן לגר
(צילום: אלי סגל וחגי דקל)

הגל השקט: הקורונה הרגה את הרדיו

אחד מנפגעי הקורונה הקשים ביותר הוא הרדיו הישראלי. הציבור שהיה בסגר בהה בטלוויזיה, ולמשך חודשים הרדיו לא היווה אלטרנטיבה. תחנות עברו לשידור גלים פתוחים ותוכניות רבות הוקפאו וירדו. בשל כך, יכולתן של לא מעט תחנות רדיו אזוריות להפעיל את הזיכיון נמצאת בסכנה מיידית, ולמרבה הצער, כשהתפיסה היא שהרדיו איבד את הרלוונטיות שלו באירוע הזה - יהיה קשה אף יותר לשכנע מפרסמים להביע אמון מחדש בפלטפורמה.

אדם בתוך עצמו: החיפושים אחר שלמה ארצי הבא נמשכים

במהלך חודשי הקורונה, עומר אדם הוכיח שאולי מיהרו לייחס לו סדר גודל כשל שלמה ארצי או אייל גולן, ובקרוב הוא עלול למצוא את עצמו בספרי ההיסטוריה כעוד טרנד חולף. הוא פרץ בעוצמה ועלה בעקביות, אך בשלב זה, עושה רושם שמדובר באמן שהונדס היטב במעבדת יחסי ציבור וניהול. במבחן התוצאה, בחודשים הקשים ביותר לישראלים, אדם היה לסמל לניתוק מכל מי שהוא מתיימר לשיר לו.
עומר אדםעומר אדם
סמל לניתוק. עומר אדם
(צילום: דנה קופל)
בתקופת הקורונה התנהל אדם בצורה מזלזלת, וחשב שנשמח לשמוע אותו מסלסל איזה שיר במיקרופון בעוד מסיבה באי יווני. אבל בקרב הצד השני זה עורר תחושות אחרות לגמרי, וגם השיר שהשיק לרגל החגים, שעוסק במחילה (כי זה מה שהיחצ"ן המליץ לעשות כיאה לקלישאת "מה ישראלי בעיניך"), לא בטוח יעזור לו. הזמר, שהצליח כי פנה לילד מהשכונה, שמצא בו בבואה של עצמו, התגלה כילד תפנוקים שמשתמש בקהל שלו כמו פוליטיקאי משופשף: תמונה עם תפילין על רקע השקיעה תמיד תבוא אחרי ליל חגיגות נטולות שמץ ענווה או חשש מקורונה. עומר אדם מאשים את התקשורת שמתנכלת לו בגלל שהוא לא מתראיין? ובכן, לא התקשורת העלתה את הסטוריז מנקרי העיניים, אלא אתה - מה שמעורר שאלה או שתיים על הערכים שלך והחיבור שלך למציאות.

הכרת הטוב 1: הפריצה המיוחלת של איתי לוי

את איתי לוי שמעתי לראשונה לפני כעשור. שרון שרעבי, חבר טוב שלי והמנהל של יואב יצחק, נהג להשמיע לי סקיצות שיואב קיבל. "תאמין לי, זמר הסקיצות הזה מצוין. למה לא נותנים לו לבצע?", אני זוכר ששאלתי. שנתיים לאחר מכן, חבר ילדות שלי ביקש ממני לבוא לראות זמר שאבא שלו שוקל להשקיע בו. אביו הוא גדעון מלאכי, המפיק המיתולוגי של התימנאידה, שגם ניהל באותן שנים את ישי לוי. במועדון מקומי ישבנו ישי ואני, וצפינו באיתי לוי באודישן על הבמה. ישי דווקא פרגן, אבל בסוף הוחלט שלא להחתים אותו.
כמה שנים מאוחר יותר, יחצ"נית שלחה לי סינגל בשם "כמעט שיר אהבה". שמעתי, הסתקרנתי ואפילו נסעתי להשקת השיר בפאב בפארק המדע ברחובות. אותו בחור, איתי לוי, עלה לראשונה לבמה מול קהל ביתי, עם השיר המקורי הראשון בקריירה שלו. תמכה בו אז אשת עסקים, ובטור שפרסמתי על השיר כיניתי אותו "הכוכב הבא של ישראל". לרוע מזלו, החיבור עם אשת העסקים התפוצץ ולוי שוב חיפש את עצמו. מוציא שיר ועוד שיר, שולח יחצ"נים שונים עם סיפורו האישי, שמא יחליטו לכתוב עליו. כלום לא קורה והשנים חולפות.
איתי לוי, אייל גולןאיתי לוי, אייל גולן
זכור מאין באת. לוי וגולן
(צילום: ענת מוסברג, יובל חן)
המזל של איתי לוי השתנה ביום שאייל גולן החליט להשקיע בו. אילולא גולן, איתי לוי היה נשאר עוד זמר שמופיע על במות קטנות ומחכה לפריצה הגדולה. גולן השקיע בו כספית, בקשרים ובהכרה בזה שפרש עליו את חסותו. לא משנה מה יקרה בעתיד בין אייל גולן למנהלו לשעבר בני פרץ, אסור ללוי לשכוח כי הוא חייב את הצלחתו בראש ובראשונה לאייל. זכותו לעזוב את המשרד של גולן ולנהל את הקריירה שלו כרצונו, אבל שיזכור מאיפה הגיע ובזכות מי יש לו גם לאן ללכת - אותו אחד שעד לא מזמן הוא כינה "אבא".

הכרת הטוב 2: אייל גולן .vs בני פרץ

גם אייל גולן קרא למישהו אחר בכינוי הזה, "אבא", על אף שלא היה שם קשר דם - לבני פרץ, שעד לא מזמן היה המנהל המסור שלו ומאז השניים בתביעות הדדיות. במשך למעלה מעשור סיקרתי את עולם המוזיקה המזרחית. כשנכנסתי לתחום, המרואיין הכי מבוקש היה ישי בן צור, מנהלו הראשון של אייל. מאז הכרתי ועבדתי מול עשרות מנהלים בתעשיית המוזיקה בישראל, וליוויתי מקרוב את פרשת אייל גולן. אני יכול להעיד שאין ולא היה מנהל שנלחם למען האמן שלו כמו בני פרץ.
אייל גולן, בני פרץ ואיתי לויאייל גולן, בני פרץ ואיתי לוי
שניים צריכים להכיר טובה. אייל גולן, בני פרץ ואיתי לוי
(צילומים: ענת מוסברג, שאול גולן ואלי סגל)
בתעשייה שבה כל אחד נהיה מנהל אישי, בני פרץ היה סטנדרט אחר של ניהול ויחסי עבודה. הוא חי ונשם את גולן בכל אספקט, וככתב בשנים ההם, ידעתי שלפחות בדבר אחד זכה הזמר - וזה אדם שנלחם למענו ובאמת מבקש את טובתו האישית. פרץ שם את עצמו בחזית למען גולן בפרשת הקטינות ושיקם את הקריירה שלו, ובדרך הפך את ליאם הפקות לגוף ניהול אמנים משמעותי מאוד בתעשיית המוזיקה הישראלית. העובדה שגולן והוא נפרדו בסכסוך מכוער היא תעודת עניות בראש ובראשונה לגולן. לא משנה מה הטענות וכמה כספים או אחוזים מדוברים, שלא יישכח את מידת הכרת הטוב לבני פרץ, שבסופו של דבר היה זה שעמד לצדו ועשה למענו בתקופה הקשה ביותר בחייו. כל השאר כבר שולי.

כאב של אמנים: עידן עמדי ניצב בחזית

אם ניתן לזקוף משהו אחד לזכות הקורונה, הוא שבזכותה ניתנה לעידן עמדי הזדמנות לחשוף את היותו אחד מהקולות האיכותיים שנשמעו וממעצבי דעת הקהל החשובים ביותר שצמחו פה בקרב הדור הצעיר. מזה שנים עמדי מנצנץ בתור זמר ושחקן מוכשר מאוד, אבל בחודשים האחרונה הוא עשה קפיצת מדרגה והוכיח שמדובר במנהיג אמיתי. עמדי נלחם למען האמנים כשהוא ניצב בחזית, ובצורה אינטלגנטית ורהוטה ייצג על גבו תעשייה שלמה.
עידן עמדיעידן עמדי
ממעצבי דעת הקהל החשובים ביותר. עידן עמדי
(צילום: טל שחר)