זה רק מתבקש שמבקר ששמו שמוליק יכתוב ביקורת על סרט שגיבורו הוא קיפוד. עם זאת, עליי להתוודות שלא שמעתי על סוניק, הקיפוד האינטר-גלקטי, לפני קריאות השבר של המעריצים שליוו את יציאת הקדימון של הסרט בחודש אפריל אשתקד. מראהו האנושי מדי של הקיפוד הכחול עורר גל עצום של תגובות שליליות באינטרנט עד שאולפני פרמאונט החליטו לדחות את יציאת הסרט, שמגיע רק עתה למסכים, ולעצב-מחדש את הדמות הדיגיטלית – לשמחת כל הנוגעים בדבר. מודה, גם אני פלטתי אנחת רווחה.

והמעריצים אכן גומלים ליוצרי "סוניק – הסרט" (Sonic the Hedgehog), שהתברג בסוף השבוע שעבר בצמרת טבלת שוברי הקופות בצפון אמריקה, עם נתונים שהפתיעו את האולפנים (58 מיליון דולר). לחובבי הסטטיסטיקות: זוהי הפתיחה הטובה ביותר אי-פעם לסרט המבוסס על משחק וידיאו (ואפשר להוסיף, ושגיבורו הוא קיפוד). מי שגדלו על משחק הווידאו שמחו ודאי על שיתוף הפעולה מצד יוצרי הסרט, שלא רצו להעכיר את חוויית ההתבגרות שלהם באמצעות קיפוד לא הולם. הביקורות, לעומת זאת, לא החמיאו לסרט, אבל מי מקשיב למבקרים באולם מלא טף צוהל.
לעוד ביקורות קולנוע:
סוניק, למי שלא ידע (כמוני, למשל), הוא הגיבור של סדרת משחקי וידיאו פופולרית של חברת סגה היפנית, שפרצה בתחילת שנות ה-90. יריבו הוא ד"ר רובוטניק, איש מחשבים וממציא מטורף, הזומם להשתלט על עולמו של סוניק, שבהדרגה אוכלס בדמויות נוספות, שעתידות להצטרף גם אל סרט ההמשך (לפחות על-פי קטע המלווה את כותרות הסיום, כך שאל תמהרו לקום מהכיסא).
הסרט נפתח כאשר גיבורו הקוצני (בדיבובו של בן שוורץ) נאלץ לנוס על חייו, אחרי שהמנטורית-הינשופה שלו מגוננת עליו בכוחותיה האחרונים מפני יצורים עוינים, ומציידת אותו בסט טבעות שמאפשר לקיפוד לנוע מפלנטה לפלנטה. אלה, כמתברר, מובילות אותו לכדור-הארץ, ליתר דיוק לעיירה קטנה ומנומנמת במונטנה, שם הוא מסתתר ביערות, ומנצל את יכולות הריצה-במהירות-האור שלו על-מנת להימנע ממגע עם בני אדם. היחיד שמבחין בו, בלילות, הוא קשיש מקומי המזהיר מפני "השטן הכחול", אבל איש כמובן לא מאמין לו ולהזיותיו, כביכול.
סוניק - הסרטסוניק - הסרט
סוניק מתגלה על-ידי השריף המקומי (ג'יימס מרסדן) ואשתו הווטרינרית (טיקה סמפטר), שעומדים בפני מעבר לסן פרנסיסקו, שם מקווה השוטר למצוא ערך רב יותר בתפקידו. כל זה קורה אחרי שסוניק מחולל נפילת חשמל בכל החוף המערבי, מה שמושך את תשומת לבם של בכירי הפנטגון הנעזרים בשירותיו של אותו ד"ר רובוטניק מטורלל (ג'ים קארי) במטרה להבין מה או מי גרם לכך. מכאן והלאה נדרשים סוניק ומיטיביו האנושיים להימלט מהמדען וצבא הרובוטים שלו, ובמקביל להשיג את שק הטבעות שבשוגג התגלגל אל ראש פירמידת טרנס-אמריקה שבסן פרנסיסקו.
ישנן בסרט כמה סצנות משעשעות, כמו זו שבה סוניק גורם למהומה בבר שיכורים, ואז מקפיא את הזמן כדי לארגן את מצב העניינים לטובתו. הקיפוד אומנם אינו מצויד במבט הילדותי והמרגש של אי.טי. וגם לא בשנינות הפרובוקטיבית של אלף – למעשה, הוא די נטול אישיות משל עצמו, ונוכחותו הדיגיטלית ניכרת – אבל "סוניק" אינו מיועד להיות יותר מאשר בידור מוצלח לילדים (ומעט פחות להוריהם), וככזה קשה לבוא אליו בטענות. ג'ים קארי, שלא נצפה בקולנוע מאז 2016, ובשנתיים האחרונות כיכב בהצלחה בסדרת הטלוויזיה "ילדותי", חוזר אל השטיקים של "אייס ונטורה" ו"טיפשים בלי הפסקה", שאמורים אולי להתניע-מחדש גם את הקריירה שלו על הבד. עיוותי הפנים והדיבור העצבני (פלוס שפם) משרתים כאן היטב את דמותו.
סוניק - הסרטסוניק - הסרט
זהו סרטו הארוך הראשון של ג'ף פאולר, שבשנת 2005 היה מועמד לאוסקר עבור סרט אנימציה קצר שביים. הוא מיועד לילדים, אך אינו מתיילד ובוודאי לא נגוע בוולגריות זולה. ישנם בו מסרים של זוגיות בין-גזעית וגינוי בוטה של רדיפת הזר שבאקלים הפוליטי הנוכחי, לא רק באמריקה, למרבה הצער אינם מובנים מאליהם. כיוון שצפיתי בגרסה המדובבת, אוכל רק לציין שהיא עובדת כהלכה (גם אם איני יכול להעריך את גרסת המקור). באשר לקהל היעד של הסרט – ובכן, אמיתי בן השש וחצי יצא מבסוט. הוא אהב את סוניק אבל גם את דמותו של רובוטניק, ושמח שהקשיש התימהוני הוכיח לכולם שהוא לא הוזה. אם זה היה תלוי בו, הוא היה מכבד את הסרט בחמישה כוכבים.