ועדת המדרוג
לאנשים באולפני סוני יש חלום קטן. יש להם את הזכויות ל"יקום ספיידרמן" של מארוול, אבל לאחר שהבינו שהם מתקשים למצות את הדמות הראשית בה נאלצו לחלוק אותה עם אולפני מארוול, נותרה להם האפשרות לעשות סרטים על הדמויות המלוות את עלילות ספיידרמן. בהתאם לכך, סרטי "ונום" ו"מורביוס" יצאו במהלך השנה הנוכחית (חלק שני ל"ונום", סרט ראשון ל"מורביוס"), ויש עוד מחשבות לפיתוח דמויות כמו החתולה השחורה, קרייבן הצייד, סילבר סייבל, או אולי אף ליצור סרט המאגד את אויביו הגדולים של ספיידרמן. אבל זה לא מספיק לקודקודים באולפני סוני. תנו להם עוד דמויות של גיבורי-על, עם עדיפות לדמויות גיבורי-על שלא תלויות בהסכמים עם מארוול. הרי רק כאשר כל הסרטים שייצאו מאולפני סוני יהיו גיבורי-על, יוכלו סוף סוף להירגע שם.
"בלאדשוט" - טריילר
והנה, בין גיבורי-העל של מארוול לאלו של די.סי מסתתרת חברה נוספת, שדמויותיה פחות מוכרות לאלו שאינם חובבי קומיקס מושבעים. טריטוריה בתולית שיכולה לפרנס עוד שנים של עיבודים ואתחולים קולנועיים. זוהי חברת ואליאנט קומיקס שהוקמה ב-1989, ובהמשך התגלגלה לצורתה הנוכחית היום כ"ואליאנט אינטרטיימנט" - שם הרומז על הכוונות מרובות הפלטפורמות שלה. בשנת 1992 נחנכה אחת הדמויות המרכזיות - בלאדשוט, דמות שזכתה לאתחול בתחילת העשור הנוכחי בגרסה שעל בסיסה היא עוצבה גם בעיבוד הקולנועי הנוכחי, "בלאדשוט" (Bloodshot).
לתוך גופו של ריי גאריסון הוזרם "דם גיבורים" גדוש במיקרו-רובוטים ("נאנובוטים") המקנים לו יכולות על-אנושיות: חסינות כמעט מוחלטת מפגיעה, שינויים בצורת גופו, התממשקות עם טכנולוגיה. עקב האכילס שלו הוא האופן בו ההיברידיות ה(נאנו)טכנולוגית-אורגנית שלו מאפשרת שליטה על תודעתו על ידי הגורמים האפלים המנסים להשתמש בו לצרכיהם. הישלטות זו הופכת את מעשיו האכזריים לחלק מסיפור טרגי שבו גם הוא קורבן, ומצד שני, כיצד ניתן לבסס גיבור שאינו שולט על תודעתו?
בלאדשוטבלאדשוט
יריית פתיחה ל"יקום ואליאנט"? אפשר רק לקוות שלא. "בלאדשוט"
זה נשמע כמו שילוב של ג'ייסון בורן, וולברין ורובוקופ. לדמויות אלו היו סרטים, ואפילו סדרות סרטים, בכלל לא רעות. הגיבור שלא יודע אם הוא מוביל או מובל, האם חרף כוחו הוא נשלט תודעתית, היה משעשע ב"זיכרון גורלי" של פול ורהובן, ובדרך מסוגננת ומהנה מאוד בדרכה ב"מטריקס" של האחיות וושובסקי שגם בה הייתה קומבינציה של כוחות על-אנושיים ואי-ודאות לגבי עצם קיומה של רמת מציאות.
בתיאוריה, "בלאדשוט" יכול היה להיות סרט אנטי-גיבור-על/מדע בדיוני/אקשן/קונספירציה מהנה. אבל כל נסיונו של הבמאי דייב וילסון מסתכם באנימציית משחקי מחשב, התסריטאי ג'ף וודלו כתב וביים נפלים כמו "אי האשליות" (שיצא בחודש שעבר), והדמות הראשית מגולמת על ידי וין דיזל, שמצטיין בעיקר בתפקידי פרודיה על סרטים בכיכובו. על פניו, לא הייתה סיבה לפתח ציפיות.
לאחר שריי גאריסון (דיזל) מסיים להוביל כוח קומנדו במשימה בקניה, אשתו ג'ינה (טלולה ריילי) מחכה לו במנחת הצבאי במכונית עם גג נפתח, משם היא תיקח אותו למונטאז' רגעי קיטש זוגיים. האם זה קורה באמת או שזה סתם מבוים רע? והאם זה מבוים רע כי זו אמירת-מטא על מציאות מפוברקת, או שהאשמה בבמאי לא מוכשר שלא מסוגל אלא לעבור בין שני קטבים של מלאכותיות מבלי שרגע אמין אחד יצוץ שם במקרה? ורהובן ידע מה הוא עושה, וכיצד ניתן להשתמש ב"בימוי רע" כאסטרטגיה רטורית המשרתת את התכלית הסאטירית של הסרט. כאן, לאחר צפייה בסרט השלם, קשה לחשוב שזו כוונה מודעת אלא כישרון מוגבל.
בלאדשוטבלאדשוט
רחוק מלהיות "זיכרון גורלי". אייזה גונזלס, מתוך "בלאדשוט"
האידיליה נקטעת לאחר חטיפת האישה. פסיכופת בשם מרטין אקס (טובי קבל) מענה את גאריסון ורוצח את אשתו לנגד עיניו בתוך מקרר בשר, ומקדים לכך את "ריקוד הפסיכופת הסאדיסט" לצלילי "Psycho Killer" של הטוקינג הדס. זה מסתיים בירייה קטלנית בראשו של גאריסון.
גאריסון מתעורר לאחר זמן לא ידוע במעבדתו של ד"ר אמיל הארטינג (גאי פירס), המנכ"ל של ארגון בשם "רוח עולה". החייל המת-לשעבר מגלה כי גופתו נתרמה למעבדה על ידי הצבא, ובהדרגה מתגלים לו גם הכוחות שמקנים לו הג'וקים הנאנו-בוטיים והמטאליים בדמו. במעבדה ישנם עוד סופר חיילים, ואחת מהן היא KT (אייזה גונזלס) שתנסה לסייע לגאריסון, או בכינוי החדש - בלאדשוט, להבין את המלכודת שבה הוא נתון מבלי לדעת.
בלאדשוטבלאדשוט
דורש תסריט הרבה יותר חכם. "בלאדשוט"
לא נחשוף את התגליות, אך מה שכן ניתן לומר הוא שהספקות לגבי הממשי והדמיוני, מידת השליטה של הגיבור בתודעתו - כל אלו דורשים תסריט חכם הרבה יותר ובמאי היודע לשלב בין אקשן ומחשבה, ולא כזה המסתפק בסקיצה מבולבלת של עלילה המתיימרת, בלא מעט עזות מצח, לתחכום. לכך מצטרף הטקסט המוגבל שניתן לדיזל לנהום במהלך הסרט - משפטים הנשמעים כאילו נכתבו עבור דמויות במשחקי מחשב. התקציב נמוך יחסית (45 מיליון דולר) וזה בהחלט ניכר בסגנון המלאכותי והמעובד יתר על המידה ובאפקטים שאולי עובדים כפרומו למשחק מחשב, אך לא בסרט קולנוע.
היותו של "בלאדשוט" סרט לא מוצלח היא בו זמנית משמחת ומדאיגה. משמחת כי הדבר מגביר את הסיכויים שהסרט ייכשל, ולכן לא יהיו סרטי המשך, ואולי אף תשובש/תושהה תוכנית חומש - שללא ספק קיימת - לשרשר את הסרט לסדרה ואת הסדרה לסדרות של דמויות אחרות שיתמזגו, לפי מודל "הנוקמים", ל"יקום ואליאנט". מצד שני, זה גם מאוד מדאיג. אם חרף איכויותיו המוגבלות "בלאדשוט" יזכה להצלחה, הרי שזה עלול להוביל לסדרה, סדרת סדרות, ו"יקום וליאנט" שיזמן לנו עוד שעות רבות של שיממון קולנועי.