2025 לא הייתה שנה קלה, ובין מלחמה למלחמה בקושי היה זמן לנשום ולהתאושש - שלא נגיד להתרווח על הספה ולצפות בטלוויזיה. אבל 2025 הייתה גם שנה מאוד פורה מבחינה טלוויזיונית בעולם. אז רגע לפני שהשנה נגמרת, הנה הסדרות הטובות ביותר שלא צפיתם בהן, וזה הרגע לתקן לפני שתצטרכו גם להשלים את הפערים של השנה הבאה.
The Pitt
איפה: HBO Max
The Pitt - טריילר
(צילום: באדיבות HBO MAX)
העלייה של הסדרה The Pitt בינואר, לוותה ביחסי ציבור אפסיים מצד HBO. אם כתבו על סדרת בית החולים החדשה הזו, זה היה רק בהקשר של תביעה משפטית - משפחתו של מייקל קרייטון, היוצר המנוח של אי.אר, טענה כי מדובר בספין אוף שעשה ג׳ון וולס, המפיק הראשי של אי.אר, בלי רשות המשפחה. זו תביעה קטנונית שמביישת את המורשת של קרייטון, ואחרי שני פרקים גם היה ברור כי הקשר היחידי בין "אי.אר" ל-The Pitt הוא חדר המיון ונוכחותו של נואה וויילי - פעם ד"ר ג'ון קרטר הצעיר והנלהב, ועכשיו ד"ר רבינוביץ׳, רופא יהודי מותש, עצוב ונפלא.
The Pitt - משחק מלים בין The Pit, "הבור", כינוי אמריקאי לחדר מיון, ו-Pitt, הקיצור המקובל של פיטסבורג - מזכירה אם כבר את הסדרה "24", וכך או אחרת מדובר ביצירה שההצלחה שלה צריכה לתת תקווה לעתיד הטלוויזיה. The Pitt מספרת על משמרת אחת בחדר מיון בבית חולים ציבורי. כל פרק נמשך שעה, סך הכול משמרת בת 15 שעות - 15 פרקים בעונה זה מספר שלא שומעים יותר בעולם הסטרימינג - ובמהלכן מוצג חדר המיון של בית חולים ממוצע בארצות הברית בריאליזם שלא נראה אף פעם בטלוויזיה.
The Pitt עשתה את כל הדרך לזכייה בפרס האמי בצורה שלא שומעים עליה יותר היום: דרמת טלוויזיה אולד פאשן, בלי אפקטים, בלי מסכים ירוקים, עם תקציב קטן שאת רובו היא מוציאה על נוזלים אדומים שנראים כמו דם. היא סמכה על כך שסיפור טוב, דמויות מעניינות, ליהוק מוצלח וכוכב ראשי אהוב, יביאו את הקהל אפילו בתקופה של תוכן אינסופי. והיא צדקה. העונה השנייה של The Pitt תעלה בארה"ב בינואר, ועכשיו היא כבר תגיע עם ציפיות. יש לקוות שתעמוד בהן, כי הטלוויזיה צריכה סדרות כאלה כמו עירוי דם דחוף. ציפי שמילוביץ, ניו יורק
"אז בקיצור" (Long Story Short)
איפה: נטפליקס
"אז בקיצור" – טריילר
(צילום: באדיבות נטפליקס)
סדרה שהיא המקבילה של לתת חיבוק לעצמכם, להכין בקבוק חם, אבל במקביל גם לצעוק על עצמכם למה הנחתם את הכוס על השולחן בלי תחתית. מבית היוצר של רפאל בוב וקסברג, שאחראי על סדרת אנימציה אחרת שאולי שמעתם עליה, "בוג'ק הורסמן". "אז בקיצור" עוסקת בנושא הכי יהודי שיש – משפחות קצת מופרעות, ובמרכזה שלושה אחים: אבי, שירה ויושי, שכל אחד מהם מצליח לאכזב את ההורים (ובעיקר את האמא) בדרכו המיוחדת.
הסדרה מאפשרת לנו להתקרב ליהדות התפוצות, שבתקופה הסוערת הזו מתמודדת עם אירועים אנטישמיים, ולהבין שאנחנו בעצם באמת אותה משפחה עם אותן הבעיות. כולנו נושאים את העול שנקרא המורשת היהודית ומנסים לעשות את זה הכי טוב שאפשר – וזה קשה, זה גורם לבעיות גב. כש"רק לא זה" בכותרות עם הרבי החתיך, אין ספק ש"אז בקיצור" עושה ליהודים את יחסי הציבור הכי טובים. הדס לבב
"מובלנד"
איפה: yes, HOT, סלקום TV ו-NEXT TV
"מובלנד" – טריילר
(באדיבות פרמאונט+)
כן, היה דיבור כזה או אחר על "מובלנד". וכן, רבים צפו בה, מגיעים אליה בשל הטאלנטים המעורבים (פירס ברוסנן, הלן מירן וטום הארדי מול המצלמה, גאי ריצ'י מאחוריה). אבל יש גם מי שוויתרו – אולי אחרי פרק אחד, אולי בגלל הסיפור הלא-מקורי בעליל, אולי בגלל התצוגה המופרזת של ברוסנן ומירן, שהפכו את הדמויות הלכאורה-מצמיתות שלהם לקריקטורות נלעגות. אבל גם אותם מוותרים צריכים לתת לה צ'אנס נוסף, כי כמה פרקים לתוך "מובלנד", ודבר אחד כבר נהיה ברור לגמרי: אי אפשר להוריד את העיניים מטום הארדי.
כאן הוא מגלם בכיר בארגון פשע לונדוני, שאותו מנהיגים צמד מטורללים איריים מקשישים אך רצחניים (מירן וברוסנן, שבאופן אירוני יחסית למוצאו אוחז במבטא אירי מזעזע). הארדי הוא הפיקסר של הארגון, בריון שקט וקטלני שמקמץ במילים ומעשים, מאחר וכל מילה וכל מעשה שהוא כן בוחר לומר או לבצע נושאים משמעות גורלית עבור כל המעורבים. במקביל יש לו גם חיים נורמטיביים למחצה – אישה וילדה וחיים יאפיים בעיר הגדולה – מה שמקנה לעיסוקו המסוכן ומעמדו הרם אקסטרה תחושה של סכנה. וזה עובד באופן מפליא, יחסית לכל המינוסים שכבר מנינו, וכמה מינוסים נוספים.
הארדי הוא המפתח, כאמור: הוא פשוט מגנטי, כהרגלו, ואט-אט אתה מרגיש שותפות-גורל עם הפושע הרצחני שהוא מגלם, ולו מכיוון שלרוב נראה שהוא האדם השפוי היחיד בעולם מלא פסיכופטים חסרי-רסן. מקסימום פשוט שימו על מיוט בכל פעם שברוסנן מבליח על המסך. יוני בינרט
I Love LA
איפה: HBO Max
I Love LA - טריילר
(באדיבות HBO)
מה לא אמרו על I Love LA? ברשת הכתירו אותה כה"בנות" החדשה, קבעו שהיא משמיעה את קולו של דור ה-Z והכי מרגש - כתבו עליה שזו סדרה על משפיענים שאינה קרינג'! וברצינות, הקומדיה החדשה של HBO היא בהחלט ממתק שכנראה פספסתם, בעיקר כי היא לא משודרת בארץ. ואם בכל זאת תצליחו לשים את ידיכם על פרקי הסדרה, תגלו שחייהם של צעירים בני בלוס אנג'לס לא זוהרים כמו שחשבתם - אבל הם בהחלט מבדרים.
את העלילה מובילה מאיה (רייצ'ל סנוט, האיט-גירל האינטרנטית שיצרה את הסדרה), עובדת בסוכנות ייצוג אמנים עם לקוחה יחידה - טלולה, חברה-אויבת עבר שנעה בין היותה כאוס מהלך לבין אימת ה-PR. לחבורה מצטרפים גם צ'רלי הסטייליסט גיי, אלאני הנפו-בייבי ודילן (ג'וש האצ'רסון) בן הזוג של מאיה - כנראה הקול השפוי והמתוק היחידי בחבורה. ביחד הם מנווטים בין הניסיון לטפח קריירה כלשהי לבין עוני ועולב של צעירים אמריקאיים, התחככות בכוכבים אמיתיים וניפוץ כל האשליות. מומלץ בחום, כבר אמרנו? עומר טסל
"הסטודיו" (The Studio)
איפה: אפל TV
"הסטודיו" - טריילר
(באדיבות אפל TV)
סת' רוגן הביא את כל החברים ל"הסטודיו" כדי לעשות סרט של סת' רוגן בפורמט של סדרה, וזה עובד טוב מדי. למרות שהוליווד קורסת ו-וורנר על המדף כי היא בחובות, הסדרה גורמת לתפקיד מנהל אולפן קולנוע להיראות כתפקיד החשוב והמשפיע בעולם, כאילו השנה היא 1950.
רוגן, לנצח באותו תפקיד פחות או יותר, בודק איך הוא היה מתנהל כמנהל אולפן שרוצה לעשות קולנוע איכותי. התוצאה בהחלט מצחיקה, אבל גם עצובה. האם עוד עשור עוד יהיו פארודיות על הוליווד? האם היא גוססת? פתאום הסדרה נראית כמו שיר פרידה ולא כמו חגיגה. לפחות היו קצת צחוקים. גיא לייבה
"השלימזלים האדירים" (The Mighty Nein)
איפה: אמזון פריים
"השלימזלים האדירים" - טריילר
(באדיבות אמזון פריים)
קל להבין מדוע רבים לא הגיעו ל-The Mighty Nein הנהדרת באמזון פריים. סדרת האנימציה הזו, מבית היוצר של Critical Role (חבורת המדבבים שהפכו לאימפריה של תוכן בשל משחקי ה-D&D הממכרים שלהם, ששודרו לייב והפכו לתופעה), סובלת מאוד מהשם המוזר שניתן לה – ועוד יותר מהתרגום המפגר לעברית ("השלימזלים האדירים", וואט דה פאק). אבל מי שיוכל להתגבר על זה ימצא את אחד הדברים המשמחים והמספקים יותר שעלו על המסך בשנה האחרונה.
"השלימזלים האדירים" אומנם מעט דרמטית ורצינית יותר מקודמתה הנפלאה, "אגדת ווקס מאכינה" – אבל זה רק בגלל שהדמויות זוכות פה לאקסטרה פיתוח ומקבלות נפח לא אופייני לז'אנר. גם הפרקים ארוכים יותר מאלו של "ווקס מאכינה", בין 40-50 דקות, אלא שההומור החד והכאוס המשובב שאופייניים לקריטיקל רול בהחלט לא נפקדים, וכל שנייה מנוצלת עד תום. התוצאה היא סדרת פנטזיה דחוסה ועתירת אקשן (אלים מאוד, לחובבי הז'אנר), שמצליחה לפרוט גם על מיתרי הרגש באופן אפקטיבי ביותר. חכו עד שתכירו את נוט – גובלינית אלכוהוליסטית מחוספסת עם לב ענק, שמוצאת ידיד-נפש בדמות המכשף המיוסר כיילב. גם אתם תרצו להיות ידידי-נפש שלה, באחריות. יוני בינרט
"פיצוי יתר" (Overcompensating)
איפה: אמזון פריים
"פיצוי יתר" - טריילר
(באדיבות אמזון פריים)
צ'רלי XCX היא המפיקה בפועל של הסדרה הזו (וגם מגיעה להופעת אורח) ואתם אומרים שעדיין לא צפיתם בה? הקומיקאי בניטו סקינר, שהתפרסם בזכות סרטוני חיקויים ברשת, יצר סדרה אוטוביוגרפית על חוויתיו בקולג' כהומו בארון.
"פיצוי יתר" מספרת את סיפורו של בני, שחקן פוטבול לשעבר שמתחבר בקולג' עם כרמן המנודה, השניים מנסים לעבור את התקופה הזו בשלום עם כמה שפחות טראומות אבל אז בני מתאהב בחברו ללימודים. סדרה עם המון מתח מיני שלא תמיד מתממש, אבל בכל זאת מדובר בקומדיה מתוקה על חברות עם שחקנים כמו אדם דימארקו ("הלוטוס הלבן") וקאיה גרבר ("מרימות").
אמנם אנחנו לא זכינו לבלות את השנים היפות שלנו בקמפוס ירוק של קולג' אמריקאי, אלא בבסיס צבאי רחוק פחות או רחוק יותר מהצביליזציה, אבל הסדרה נותנת לנו את התחושה שאנחנו ממש שם. "פיצוי יתר" לוקחת את הסטיגמות שאנחנו מכירים מ"אמריקן פאי" על החיים הסטודנטיאלים בארצות הברית ומעדכנת אותן לימנו אנו, בזמן שהיא צוחקת על הפרוגרס ועל השמרנות באותה המידה. הדס לבב
"משימה" (Task)
איפה: HBO Max
פעם בכמה שנים עולה ב-HBO סדרה שמזכירה את הימים בהם הערוץ הזה שינה לגמרי את הטלוויזיה והשתמש, בצדק, בסלוגן היהיר: "זו לא טלוויזיה, זה HBO". לא סדרות בתקציבי בלוקבסטרים קולנועיים כמו "משחקי הכס" או "האחרונים מבינינו", אלא סדרות צמודות לקרקע של אמריקה, שמגיעות עם כתיבה מצויינת ואומץ.
"משימה" - טריילר
(באדיבות HBO)
ב-2021 "הסודות של איסטאון" הייתה הסדרה הזו. קייט וינסלט חרכה את המסך, אבל זה היה הסיפור של התסריטאי-במאי בראד אינגלסבי, שהפך את הסדרה גם ללהיט רייטינג וגם לבונבון של מבקרים. אינגלסבי מגיע מפילדלפיה, אבל הוא מרותק בעיקר מהחלקים הכפריים, המרוחקים, המאוד מדכדכים של פנסילבניה, וכמו ב"הסודות של איסטאון", הוא חזר לשם השנה עם "משימה". התוצאה היא, שוב, סדרת HBO נהדרת מהסוג הישן.
את קייט וינסלט מחליף כאן מארק רפאלו, אבל הפעם זו יותר סדרת אנסמבל. היא מתארת מרדף של סוכן FBI עצוב שאיבד את אשתו בנסיבות מחרידות, אחרי פועל זבל טוב לב שחייו התפרקו והוא הפך למנהיג כנופיית שודדים שמקפידה להימנע מאלימות. עד שפעם אחת לא. רפאלו מצוין כרגיל, אבל זו הסדרה של טום פלפרי המוכשר וזכור לטוב מתפקידו כאחיה של לורה ליני ב"אוזרק". אינגלסבי טווה מארג שחורג בהרבה מהסיפור הבסיסי, ובלי להיכנס בשום צורה לפוליטיקה, מאפשר הצצה לאזור של אמריקה שבו צמח הטראמפיזם מבלי שאף אחד ישים לב. גם "משימה" תחזור לעונה שנייה, רגע לפני ש-HBO נגרסת במכונת הבינג' של נטפליקס, וכדאי לחבק אותה חזק כי לא בטוח שיהיו עוד הרבה כאלה. ציפי שמילוביץ, ניו יורק
"בוט-רצח" (Murderbot)
איפה: אפל TV
"בוט-רצח" - טריילר
(באדיבות אפל TV)
פנינת המד"ב הסאטירית של אפל TV פלוס אומנם זכתה לבאזז-מה כשעלתה במאי האחרון – אבל דומה שנבלעה מאז בבליל התכנים שמציפים אותנו, והכי לא מגיע לה להיעלם כך. מדוע? ובכן, בוא נבחן את הפרמיס שלה: היא עוסקת באנדרואיד מיזנטרופ שמוצא את עצמו מופקד על הגנת קבוצת מתיישבים אולטרה-פרוגרסיביים, עם בואם לפלנטה חדשה ועתירת-סכנות.
הם מגיעים מחברה ליברלית מתקדמת ושוויונית, והוא - ששייך לתאגיד גלקטי דכאני, ורק פאשלה טכנית מסויימת היא שמאפשרת לו לפתח רגשות אנושיים של ממש (כמו שנאת אדם) – מתעב אותם ובז להם בכל ליבו ומאודו, ומעדיף לכלות את זמנו בלופים אינסופיים של סדרת הטלוויזיה האהובה עליו, מעין גרסה סבונית של "מסע בין כוכבים". אלא שחייהם תלויים בו, ובהדרגה, האנדרואיד הזועף (אלכסנדר סקושגורד הרבגוני והנהדר) מוצא את ליבו הקר הולך ומתחמם, ever so slightly, לפחות. וכן, לפני מוסכמות הז'אנר והוויזואליה המרשימה (הכיסים העמוקים של אפל ניכרים בכל פריים מושקע), זוהי פשוט קומדיה מצוינת, שיורה חיצים ארסיים ומדויקים בלב האידיאל ה-Woke – ועושה זאת ברשעות מלבבת וחינניות ממכרת. עונה שנייה כבר אושרה, והשמחה רבה. יוני בינרט
