אחרי שזומנה לבירור בעקבות לייק שעשתה לציוץ שקרא "להפוך את עזה למשחטה" ב-7 באוקטובר, מערכת ה"ניו יורק טיימס" קיבלה החלטה שלא להעסיק יותר את העיתונאית הישראלית ענת שוורץ, שעבדה בעיתון ככתבת פרילאנס וחתומה בין היתר על תחקירו בנוגע לטרור המיני של מתקפת 7 באוקטובר. גורמים במערכת הביעו בפני ynet צער על ההחלטה, אבל אמרו שזה "גדול מהם".
2 צפייה בגלריה
ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
(צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
כזכור, שוורץ הפרה לדברי כלי התקשורת את מדיניות החברה כשעשתה לייק לציוץ שפורסם ביום המתקפה, שקרא בין היתר ל"תגובה לא מידתית" כנגד מעשי מחבלי חמאס "אם לא מחזירים במיידי את כל השבויים". בפוסט שפורסם על ידי העיתונאי דוד ורטהיים ב-7 באוקטובר, כתב בין היתר: "אחרי שדיברתי על אחדות, עקרון אחד שצריך לזנוח היום: מידתיות. צריך תגובה לא מידתית. שישראל תראה מה היא מחביאה במרתף. אם תיפול שערה מראשם - להוציא להורג אסירים ביטחוניים. להפר כל נורמה בדרך לניצחון. למען יראו ויראו. הירדנים עשו את זה לדאעש, לא זכור לי שהמלך גונה...מי שמולנו אלו חיות אדם שלא בוחלים בהפרה של כללים מינימליים, לרבות רצח צוותי רפואה ותינוקות. על זה לא עוברים הלאה".
אחרי לייקים על מספר פוסטים פרו-ישראליים ברשתות החברתיות, המשך העסקתה עבר "בירור". במערכת העיתון הסבירו כי למרות שהרבה מהלייקים נעשו בטרם הועסקה שוורץ על ידי המערכת, ועל אף שמדובר ב"כתבת מעולה", ההתנהלות שלה ברשתות הייתה עקבית - ולא נותרה ברירה אלא לאכוף את מדיניות החברה לגבי כתבים.
מדיניות "הניו יורק טיימס" לגבי התנהלות עובדיה במדיה החברתית מזהירה כי אסור שפוסט או לייק "יביע דעות מפלגתיות, יקדם דעות פוליטיות, יתמוך במועמדים, יעיר הערות פוגעניות או יעשה כל דבר אחר שמערער את המוניטין העיתונאי של ה'טיימס'".
גורמי הסברה ישראליים הביעו אז חשש כי המהלך של העיתון יעזור למכחישים לקעקע את האמינות של התקיפות המיניות של חמאס. כזכור, התחקיר המקיף של העיתון האמריקני שבו לקחה חלק שוורץ לצד כתבים נוספים, חשף פרטים קשים אודות תקיפות מיניות במהלך 7 באוקטובר וגילה כי התקיפות המיניות לא היו אירוע מבודד - אלא דפוס נרחב של אלימות על בסיס מיני שאירעה באותה שבת. התחקיר מתבסס על סרטונים, תמונות, נתוני GPS וראיונות עם יותר מ-150 איש, כולל עדי ראייה, אנשי צוות רפואי, חיילים ויועצות לנפגעי תקיפה מינית. בתחקיר זוהו שבעה מקומות שונים שבהם נשים ונערות נאנסו או הותקפו מינית.
2 צפייה בגלריה
בית שנהרס ב-7 באוקטובר
בית שנהרס ב-7 באוקטובר
בית שנהרס ב-7 באוקטובר
(צילום: אילנה קוריאל)
שוורץ החלה לכתוב עבור העיתון בנובמבר האחרון והתמקדה בעיקר בתגובות של הציבור הישראלי למתקפת 7 באוקטובר ולמלחמה שנפתחה בעקבותיה. כמו כן, היא ידועה כיוצרת קולנוע ובשנת 2008 שימשה עוזרת במאי של ארי פולמן בסרט "ואלס עם באשיר", שזכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס הסזאר.
מאז שפורסם התחקיר על התקיפות המיניות, שימשה שוורץ מטרה עבור כלי תקשורת ופעילי רשת פרו-פלסטינים שניטרו אחר ההיסטוריה שלה ברשתות וגילו כי עשתה לייק לפוסטים פרו-ישראליים שונים, כמו זה המדובר של ורטהיים מיום הטבח שכביכול גרם לה להפר את מדיניות "הניו יורק טיימס". עיתונאים ופעילי רשת פרו-פלסטינים פנו ל"ניו יורק טיימס" עם הדרישה להשעות ותהו בפומבי: "מה יקרה אם 'הטיימס' ישכור לפתע יוצר קולנוע פלסטיני ללא רקע עיתונאי, שלאחרונה 'עשה לייק' פומבי לפוסטים שקראו 'לזרוק יהודים ישראלים לים', להשתתף בכתיבת כמה מהדיווחים הרגישים והמעוררי מחלוקת ביותר שלו?". כמו כן, טוקבקיסטים קראו לפטר את שוורץ גם בשל שירותה בצה"ל. "לפי הביו שלה, היא לא עיתונאית אלא קצינת מודיעין בצה"ל - או במילים אחרות: מרגלת. הפרופגנדה לא תכתוב את עצמה, וה'ניו יורק טיימס' לא יפספסו הזדמנות לפרסם אותה בשמחה". יש לציין כי בפועל שוורץ לא שירתה כקצינת מודיעין, אלא כחיילת בשירות חובה במודיעין חיל האוויר.
מטעם ענת שוורץ טרם נמסרה תגובה בנושא.