עם כל הכבוד ל-7,000 האנשים שהתארגנו על כרטיסים בזמן ומילאו את האצטדיון בשכונת התקווה אמש (שלישי), המנצחים האמיתיים היו דווקא השכנים בבניין הסמוך שזכו לשמוע את המופע של דודו טסה ממרפסת ביתם, תוך שהם עושים מנגל. המחזה היה מעורר קנאה - במרפסת אומנם לא רואים את הבמה או את המסכים, אבל לפי הריקודים, החיוכים, החיבוקים וההרמות (וגם הריח של האוכל, אם עמדתם מספיק קרוב) נראה שגם זאת דרך מושלמת לחגוג את אחד הרגעים התרבותיים ההיסטוריים של השכונה.
דודו טסה בהופעה באצטדיון התקווה
(צילום: עומר טסל)
ואכן, ההופעה של טסה הייתה לא פחות מרגע משמעותי כזה. מי שגדל ברחובות התקווה זכה לחזור ולהופיע בפני האנשים שלו - אם במרפסות הבתים או בקהל באצטדיון שנחשב למוסד בפני עצמו - והפך את חגיגות הכמעט-50 (בפברואר הבא) לאירוע שהוא פסטיבל: חגיגה בת כמעט ארבע שעות שעוברת בכל התחנות החשובות, עם אורחים מוזיקליים בלתי-נשכחים ושני מופעי חימום. מי שלקח את ההמלצה של המוזיקאי ועצר לפיתה בשוק לפני האירוע גם יכול היה לסמן 'וי' על ערב מושלם.
את המופע המרכזי טסה פותח ברצף שירים מאלבומו האחרון "אי". הפתיחה העוצמתית עם "בית ביפו" התקבלה בשמחה-ספק הפתעה. בכל זאת - זה הלהיט הגדול הנוכחי שלו, והוא הזניק את ההופעה באנרגיות הכי גבוהות מהרגע הראשון. אבל לא רק האנרגיות: לפתוח בשיר הזה, שעוסק ב"חלום שהתרסק אלפי פעמים" כפי שטסה סיפר בריאיון ל"7 לילות", שחולם בכל תו ובית על האפשרות שיהיה פה טוב יותר, זאת הצהרה. לשמוע אלפים מדמיינים יחד חיים של שקט ודו-קיום, גם בתקופה הזו - איך שלא תבחרו לתחום אותה - הופך את החלום לקצת יותר מציאותי.
בין החולמים בקהל רבים הצעירים - חיילים משוחררים, חבר'ה בגיל תיכון שהתבאסו לגלות ש"מרקו התאבד" לא יהיה חלק מהסט-ליסט הערב, וגם זוגות מחובקים ואבות עם ילדים קטנים על הכתפיים. בשיא ההופעה אחת הצעירות שעומדת בשורה הראשונה תופסת את תשומת ליבו של המוזיקאי ומראה לו את הקעקוע שעשתה בעקבות האלבום החדש. המוזיקה של טסה, כך מתברר, חוצה דורות.
אחרי עוד כמה ביצועים מבריקים לשירים החדשים מהאלבום שהוקלט ביוון שמתקבלים אף הם בחיבוק חם ("אביב בחוץ" ו"הלב שלה"), אלה הלהיטים הוותיקים שפועלים על המעריצים כמו קסם כבר כמה עשורים: "באת עם השקט" שנשמע פרש כמו כשייצא לפני 23 שנה, "איזה יום" (איזה יום? איזו תקופה, איזה חיים) ו"פריד" שנולד בשביל לצרוח בהופעה. כשמארק אליהו מצטרף לטסה בנגינה ב"לולה", כבר באמת לא צריך כלום.
דודו טסה, טונה ויהודה קיסר מבצעים את ״אלינור״ בהופעה באצטדיון בשכונת התקווה
(צילום: עומר טסל)
4 צפייה בגלריה
עושה המון כבוד לבית. דודו טסה מארח את יהודה קיסר בהופעה באצטדיון התקווה
(צילום: מרווה שרון)
מלבד אליהו, שיודע להפיק את הצלילים הכי חדשניים שיש מכלים עתיקים, כפי שטסה העיד, בהמשך הערב עלו לבמה עוד שלושה אורחים מכובדים: טונה העניק לטסה את הזכות לפתוח את הביצוע לשיר שלו "קשה בכדור הארץ" ובהמשך הם שרו יחד בשני קולות גם את "היי בייב", בעוד הקהל השתגע מהחיבור החד-פעמי הזה. כשהאורח השלישי עלה לבמה, הגיטריסט האגדי יהודה קיסר, האווירה הרקיעה למקסימום. קיסר חבר לטסה וטונה בביצוע משולש של "אלינור" של זוהר ארגוב, שעשה כבוד למוזיקה המזרחית שצמחה פה בשכונה. כמו רבים מהאלפים בדשא, גם החבר'ה מהמרפסת יעידו שמבחינתם זה היה השיא של הערב.
לפני שהאורח האחרון, יהודה פוליקר, ריגש כשעשה סוג של קיסריה כשביצע עם טסה את "עיניים שלי" וסחף עם "הצל ואני", היה זה "אורח" חמישי ומפתיע במיוחד שהפציע בקולו בלבד וגנב את ההצגה: ההקלטה של דוד טסה בן ה-13 מבצע את "ואני שר" - שיר הבכורה שבישר על הזמר הצעיר שצומח בשכונה שהפך במרוץ השנים ללהיט הנצחי והמבוקש של נהגי המוניות, כך סיפר המוזיקאי. הרגעים שבהם טסה הבוגר ליווה בגיטרה את זה הצעיר שנשמע בקולו היו מצמררים.
4 צפייה בגלריה
כולנו אורחים בסלון. דודו טסה מארח את מארק אליהו בהופעה באצטדיון התקווה
(צילום: מרווה שרון)
מי שהיה אי-פעם בהופעה של טסה - ולפי ההתלהבות בקהל אפשר לנחש שמדובר במעריצים שחוזרים שוב ושוב - קיבל את המנה המדויקת שמשלבת מהחדש והישן, עושה המון כבוד לבית ומביאה שילובים חגיגיים ששמורים להזדמנות הנדירה הזו. האווירה המשוחררת והנינוחה גרמה למופע הענק להרגיש כאילו כולנו מוזמנים בסלון של טסה, שאירח את כולם ברוחב לב ונדיבות, בלי מניירות ובלי פירוטכניקה, בגופיה השחורה המזוהה עימו ועם כל המנגינות האהובות. השיבה הביתה לרחובות ילדותו ניגנה תפקיד משמעותי לא פחות מכל חברי הלהקה שעל הבמה. עזבו אתכם ממנורה, פארק הירקון ואפילו קיסריה. אמנים חולמים חיים שלמים על הופעה מונומנטלית שכזו.
