לרעיון "הרב-יקום" (Multiverse) יש היסטוריה ארוכה בחשיבה הפילוסופית ובאמנות, אך המדע של המאה ה-20 (פיזיקת קוונטים) והטכנולוגיה של המאה ה-21 (ייצור זהויות במרחב וירטואלי) העניקו תמריץ מיוחד להצבתו במוקד עניין אובססיבי בתרבות הפופולרית העכשווית. "הכול בכל מקום בבת אחת" (Everything Everywhere All at Once), סרטם של דן קוואן ודניאל שיינרט, מעלה את העיסוק בקונספט זה לדרגת אינטנסיביות חדשה. זהו סרט מבריק צורנית וטכנית, ומסחרר בשפע הדימויים והדמיון המופגן בו. בגלל מעלות אלו הסרט הארוך (139 דקות) עשוי להתיש צופים, ולהותיר אחרים עם תחושת פער בין הביצוע המרשים ועומק הרעיונות.
הכל בכל מקום בבת אחת – טריילר
במדיומים אמנותיים של בדיה, גיבורים עומתו עם גרסאות אלטרנטיביות לחייהם ולמציאות שהם מכירים, זאת מבלי להזדקק בהכרח לרעיון הרב-יקום. אפקט דומה יכול לנבוע ממפגש חינוכי עם ישויות על טבעיות (כמו בסכמה העלילתית של "מזמור חג המולד" של דיקנס מ-1843), מסעות בזמן המייצרים צירי זמן חלופיים ("קול הרעם" של ריי ברדבורי מ-1952), היסטוריה אלטרנטיבית ("האיש במצודה הרמה" של פיליפ ק. דיק מ-1962) וכך הלאה. לרב-יקום יש יתרון מיוחד ביחס לאפשרויות אלו בהיותו מותאם לביסוס אינטראקציה של גיבור עם גרסאות אלטרנטיביות שלו - עם כל השאלות הפסיכולוגיות והפילוסופיות שעשויות לעלות מכך.
ביקורות קולנוע נוספות:
בקומיקס גיבורי-העל, הרב-יקום מופיע לראשונה בחברת DC ב-1953 ב"התאומה הבלתי נראית של וונדר וומן", ובאופן משמעותי יותר ב"פלאש של שני העולמות" מ-1961. במארוול החלו להשתעשע בקונספט בסדרת What If? מ-1977. הרב-יקום מציע אפשרויות מפגש בין גרסאות שונות של הגיבורים בדרך שעשויה להיות בחינה שנונה של עולמות תוכן וסגנון הטרוגניים (כך בסרט האנימציה "ספיידרמן: ממד העכביש"), או בכדי למחזר באופן יעיל ורווחי דימויים באקט של התרפקות נוסטלגית (כמו ב"ספיידרמן: אין דרך הביתה"). ההצלחה הגדולה של הקונספט הזה תזמן לנו בעוד שבועיים את "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", ובשנה הבאה את סרט "הפלאש" המבוסס על סדרת הקומיקס הרב-יקומית "פלאשפויינט" (2011).
3 צפייה בגלריה
מתוך "הכול בכל מקום בבת אחת"
מתוך "הכול בכל מקום בבת אחת"
אינטנסיבי, מבריק ומקורי. מתוך "הכול בכל מקום בבת אחת"
"הכול בכל מקום בבת אחת" אינו עוסק בגיבורת-על, אבל במהלך העלילה הגיבורה שלו תזכה לכוחות ויכולות שעליהן היא רק יכלה לחלום. אין מחזור של גרסאות קודמות של הגיבורה, מכיוון שהיא לא בוססה ביצירת בדיה קודמת, אבל הגרסאות האלטרנטיביות לחייה ולעולמה מהדהדים אינספור דימויים מהתרבות הפופולרית ("רטטוי" של פיקסר, וסרטיו של וונג קאר-ווי זוכים להתייחסויות משעשעות במיוחד). בתוך כל המערבולת הקדחתנית נמצא סיפור פשוט על היחסים בין אם ובת, הריחוק הנדמה כבלתי הפיך הנוצר ביניהן ואפשרות הפיוס. התנועה הקדחתנית בין זהויות מיקומים שונים מתקיימת במתח עם גרעין האלמנט הרגשי של סיפור אינטימי זה. הסרט במיטבו כשהוא מצליח להדהד את הרגש גם כאשר הוא משתמש בדימויים הרחוקים מרחק רב מהמציאות המוכרת.
אוולין וואנג, גיבורת הסרט, מגולמת על ידי מישל יאו, שחקנית בעלת קריירה קולנועית שהשיאים שלה עד כה היו ב"סיפורו של שוטר 3" (1992) עם ג'קי צ'אן, ו-"נמר, דרקון" (2000) של אנג לי. כאן היא עושה את תפקידה המאתגר ביותר, באופן שבו היא נדרשת ומצליחה לשלב בין יכולותיה הפיזיות והדרמטיות.
חייה של אוולין במצב של שיממון וכאוס. שיממון של שגרת חיים שבה כל חייה הסתכמו בניהול המכבסה המשפחתית, והכאוס המתרגש עליה נובע מהמשבר ביחסיה עם כל אחד מבני משפחתה. בעלה ויימונד (ג'ונתן קי קואן - הזכור כ"שורט ראונד", הילד הסיני השובב מ"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור") עומד להגיש לה מסמכי גירושים. בנוסף, היא מטפלת באביה הזקן גונג גונג (השחקן הוותיק ג'יימס הונג), אדם שמרן שבעבר נידה אותה כשבחרה בויימונד. יש לה מערכת יחסים על סף קריסה בלתי הפיכה עם בתה ג'וי (סטפני הסו, בתפקיד תובעני לא פחות מזה של יאו), מכיוון שאוולין מתקשה לקבל את זהותה המינית של הבת ולהכיר בבת הזוג שלה בקי (טלי מדל). בנוסף יש גם הגשת שומה למס הכנסה עם דיווח יצירתי מדי על הוצאות פטורות, ומפקחת מס ההכנסה מהגיהינום (ג'יימי לי קרטיס בהופעה משעשעת במיוחד).
3 צפייה בגלריה
מתוך "הכול בכל מקום בבת אחת"
מתוך "הכול בכל מקום בבת אחת"
קטעי לחימה פרועים ומצחיקים. מתוך "הכול בכל מקום בבת אחת"
הסיטואציה הכאוטית עומדת להיכנס למצב טורבו. בשיא הלחץ אוולין מגלה שיש לה תפקיד מכריע במניעת התרחשותה של קטסטרופה ברב-יקום. בן דמותו של בעלה ויימונד חודר למציאות שלה מיקום אחר, ומנסה להנחות אותה בכל הנוגע לייעודה. אוולין תגלה שהיא נדרשת לנכס יכולות של מקבילותיה ביקומים מקבילים כדי להילחם בסכנה. כך היא תאמץ יכולות של כוכבת סרטים בעלת מיומנויות לחימה, שפית, זמרת אופרה וכדומה. היא צריכה להתייצב מול הסכנה לכיליונו של הרב-יקום לתוך כאוס מוחלט, סכנה שאותה מקדמת דמות הקרויה ג'ובו טופאקי - בת דמותה של בתה ג'וי מהיקום המוכר - מי שמחזיקה ביכולות של להיות "הכול בבת אחת", המעניקות לה עוצמה אומניפוטנטית.
המאבק הרב-יקומי מתנהל עם רגל אחת בתוך המציאות הפרוזאית של בעלת המכבסה והסתבכותה עם מס הכנסה, ורגל שנייה בשלל יקומים המתערבבים לתוך המוכר. החיבור והתנועה בין יקומים מאפשר לגיבורה ללבוש ולפשוט צורה ויכולות (כולל אנימציה, בובות ואפילו סלעים ביקום נטול חיים). בנקודת המעבר מדמות לדמות נדרשים אקטים אבסורדיים (כולל כמה שיגרמו לקהל לצחוק בעודם נעים באי נוחות). לאורך כל הסרט משובצים קטעי לחימה פרועים ומצחיקים המתעלים על מיטב הרעיונות של סטיבן צ'ו ("מהומה בשנגחאי"). זה מנגנון ההינע האי-הסתברותי מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", פוגש את הקדחתנות הרב-יקומית ב"ריק ומורטי", ומוכפל בטירוף סוריאליסטי נוסח Symbol מ-2009 של היטושי מאטסומוטו. אם ההקשרים האלו מוכרים ואהובים, "הכול בכל מקום בבת אחת" הוא בגדר צפיית חובה.
3 צפייה בגלריה
מתוך "הכול בכל מקום בבת אחת"
מתוך "הכול בכל מקום בבת אחת"
בתוך כל המערבולת נמצא סיפור פשוט על יחסים בין אם ובת. מתוך "הכול בכל מקום בבת אחת"
הצמד דן קוואן ודניאל שיינרט (המכונים "הדניאל'ס") הם שני יוצרים באמצע שנות ה-30 לחייהם, שצברו בעשור האחרון רקורד מרשים בבימוי וידאו-קליפים וסרטים קצרים. הנושאים החוזרים בעבודותיהם מזכירים אלמנטים של הומור אבסורדי, מציאות וזהות לא יציבה מהסוג שמופיע בעבודותיו של התסריטאי-בימאי צ'ארלי קאופמן ("סינקדוכה ניו-יורק"), ושיתופי הפעולה שלו עם בימאים כמו ספייק ג'ונז ("להיות ג'ון מלקוביץ') ומישל גונדרי ("שמש נצחית בראש צלול").
בווידאו-קליפים שלהם הם עסקו, בין השאר, בהפיכת חברי הלהקה שמתו למריונטות הנשלטות על ידי האמרגן (Houdini - 2011), עיוותו זמן/חלל כדי לעסוק במחזוריות של פגיעה רגשית (Cry Like A Ghost מ-2013), והאחדה גרוטסקית של הגוף והקצב לפרץ מיני פרוע (Turn Down for What מ-2014). בסרט הקצר Possibilia מ-2017, פרידה בין גבר ואישה עוצבה לאירוע "רב-יקומי" המתקיים בגרסאות שונות אפשריות. כל מה שהם יצרו בעבודותיהם הקודמות מתמזג לתוך שלל הרעיונות ב"הכול בכל מקום בבת אחת".
עד כה הם ביימו יחד רק פיצ'ר אחד - "איש האולר" (Swiss Army Man) מ-2016 (שיינרט ביים לבדו ב-2019 את The Death of Dick Long). הסרט עסק בחברות שמתפתחת בין אדם שנתקע על אי בודד וגווייה, בגילומו של דניאל רדקליף, שמפליאה בנפיחותיה. העלילה המוזרה והמצחיקה למדי מתפקדת כאלגוריה על בידוד רגשי וכמיהה לבלתי מושג. מה שהושג בסרט הקודם באמצעות גוף מת, מושג בסרטם החדש בהיפוך הקיצוני של גוף שבתוכו מהדהדים גרסאות רבות ושונות של האדם שהוא יכול היה להיות. "הכול בכל מקום בבת אחת" הוא סרט מבריק, מהנה ומקורי באופן רדיקלי.