רוב הסיכויים שלא חשבתם לעומק על המזכרות שלכם, אבל אם אתם שומרים חולצה של הרולינג סטונס, מעיל של רוד סטיוארט, סיכה של לד זפלין או צמיד של פרנק סינטרה - סיכוי טוב שמי שעיצב את הפריטים האלה היה דיוויד פלרמן. המעצב הבריטי ניצל את הפריחה המוזיקלית של שנות ה-70 והוא מצא לעצמו נישה ייחודית למדי: עיצוב מרצ'נדייז. במסגרת עבודתו הוא יצא לסיבובי הופעות בכל העולם, נפגש עם אגדות חיות וביסס את עצמו כמעצב מבוקש שעבר מפה לאוזן של כל האמנים הגדולים. רשימת לקוחותיו תעורר קנאה בכל חובב רוק, והיא כוללת גם את דיוויד בואי, בוב דילן, פליטווד מק, דייר סטרייטס, גרייטפול דד, אלטון ג'ון, אלה פיצג'רלד ולייזה מינלי.
דיוויד פלרמן עם אחת מיצירותיודיוויד פלרמן עם אחת מיצירותיו
"הייתה לי חוצפה ישראלית". דיוויד פלרמן עם אחת מיצירותיו
(דיוויד פלרמן)
לפני שמונה שנים הוא עזב את לונדון התוססת והשתכן בנתניה עם אשתו, ובימים אלה מוצגת תערוכה ראשונה שלו בישראל בגלרית בן עמי בתל אביב. אירוע מרגש עבורו, שכן כבר שנים הוא מחפש הכרה גם בקהילה האמנותית בארץ. "עליתי ב-2012 עם המשפחה שלי", הוא מספר בריאיון ל-ynet. "הבת שלי הקדימה אותנו ועלתה לפני 30 שנה, אז היינו מגיעים לביקורים וכשבתי התחתנה החלטנו להשתקע פה. מאז שאני פה ניסיתי להשתלב בעולם האמנות התל אביבי – אבל לא בהצלחה יתרה. עכשיו תהיה לי הזדמנות להציג את האמנות שלי ואני אסיר תודה על כך".
את הקריירה שלו כמעצב מרצ'נדייז הוא החל ב-1967 כשהקים עסק לחברת מזכרות. הימים היו ימי פריחה מוזיקלית ותרבותית, מאות אלפי אנשים גדשו פסטיבלים כמו וודסטוק, אלטמונט וניופורט, ופלרמן ניצל את המומנטום כדי להרחיב את העסק. הוא החל לעבוד עם להקת הרוק הפרוגרסיבי יס בתחילת שנות ה-70, התגלגל לעבוד עם אלטון ג'ון בסיבוב חג המולד שלו ב-1973 והחל לצבור עוד ועוד ניסיון. וכך, בלי הרבה נימוס בריטי, עם הרבה עבודה קשה וקורטוב של חוצפה ישראלית ("הגעתי לישראל רק לביקורים, אבל אולי זה משהו גנטי", הוא אומר בצחוק) - סלל פלרמן את דרכו לעבודה ארוכת שנים עם השמות הכי גדולים בתעשייה.
עיצוב מזכרות לא מסתכם בלהדפיס צילום של אמן על חולצה או כוס, ולמעשה מדובר בשיתוף פעולה מורכב בין האמן למעצב. "זה מניב להם הרבה כסף", מסביר פלרמן על תהליך העבודה, "אני נפגש איתם לפני סיבוב ההופעות, חותם איתם מראש על חוזה להפקת המזכרות, והם מעורבים, שואלים שאלות ונותנים רעיונות".
פוסטר של הרולינג סטונספוסטר של הרולינג סטונס
"מיק ג'אגר הוא בחור נחמד". פוסטר של הרולינג סטונס
(דיוויד פלרמן)
עבדת עם אמנים ולהקות שוודאי הערצת בתור ילד. איך היה לפגוש אותם? "הייתי מאוד קול, וגם הם היו. ידעתי שהמפגש הראשון יהיה מקצועי, ושאצטרך להרשים אותם. הדרך הכי טובה לעשות את זה הייתה לא להתאמץ. לא דיברתי יותר מדי, נתתי להם להוביל את השיחה, לשאול שאלות. הייתי נחמד. מיק ג'אגר, לדוגמה, הוא באמת בחור נחמד. הייתי מלא חיוכים, כי אני כזה, והם הרגישו ממני שאני רגוע, ודיברו איתי בגובה העיניים".
איך שומרים על קור רוח במפגשים כאלה? "אף פעם לא נכנסתי לחדר והשתתקתי - העבודה היומיומית פשוט לא אפשרה לי להתנהג כך. עבדתי עם פרנק סינטרה במשך עשר שנים. עיצבתי עבורו את החוברת של סיבוב ההופעות, וכמובן גם חולצות, ספלים, טלאים וסווטשירטים. הוא היה בחור נפלא. הייתי חייב להתנהג כרגיל, אבל בפנים הרגשתי שזאת החוויה הכי מדהימה שיכולה להיות".
מאילו מפגשים התרגשת במיוחד? "לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שפגשתי את דיוויד בואי. עיצבתי את המזכרות לאחד מסיבובי ההופעות שלו, ובהופעה בצפון אנגליה, ראיתי אותו מאחורי הקלעים. זה לא קרה לי אף פעם, אבל הוא היה פשוט בחור מהמם. אז הרגשתי עקצוץ בעורף, ואמרתי לעצמי 'וואו, דיוויד בואי', כי זה היה רגע אחרי הופעה שלו – שהייתה מדהימה. זה רגע שבו הבנתי למה יש ביקוש למזכרות שאני יוצר – כי האישיות שלו איקונית".
חולצה של בוב דילןחולצה של בוב דילן
"אני צריך חודש כדי לספר את כל הסיפורים". חולצה של בוב דילן
(דיוויד פלרמן)
ספר על חוויה מפתיעה מאחד מסיבובי ההופעות שהיית בהם. "רוד סטיוארט היה שחקן כדורגל, והוא נהג לשחק לפני ההופעות. הוא היה מופיע באצטדיוני ענק, ולפני ההופעה כל הצוות היה משחק כדורגל מאחורי הקלעים כדי להירגע. לא הייתי שחקן טוב כמוהו, אבל לא יכולתי לסרב, אז ככה יצא ששיחקתי כדורגל עם רוד סטיוארט".
אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה וחוויות משותפות בכל העולם, בטח נוצרים גם קשרי ידידות. "בטח, אני עדיין בקשר עם המנהל של דייר סטרייטס. הוא עדיין חבר טוב שלי. הוא אומנם כבר לא עובד עם הלהקה, אבל בשנות ה-80 היה לנו סיבוב של יותר מ-250 הופעות בכל העולם. הם הופיעו בפני יותר מ-2.5 מיליון איש".
מזכרות של דייר סטרייטסמזכרות של דייר סטרייטס
"המנהל של דייר סטרייטס הוא חבר טוב שלי עד היום". מזכרות של דייר סטרייטס
(דיוויד פלרמן)
יש הופעה מסוימת שזכורה לך במיוחד? "אני צריך חודש כדי לספר את כל הסיפורים – לפחות את אלה שאני יכול לספר. אני זוכר שהתלוויתי ללד זפלין בפסטיבל נבוורת' באנגליה ב-1979. בשלב מסוים היו יותר אנשים מחוץ להופעה, בתורים לדוכני המזכרות, מאשר בתוכה. ההכנסות מהאירוע הזה כמובן היו גבוהות במיוחד".
אוסף תגי הבקסטייג' של דיוויד פלרמןאוסף תגי הבקסטייג' של דיוויד פלרמן
"אני לא מצטער על דקה". אוסף תגי הבקסטייג' של דיוויד פלרמן
(דיוויד פלרמן)
אתה מתגעגע לפעמים לימי לונדון העליזים? "היו לי חוויות נפלאות ואני לא מצטער על דקה. אלה היו זמנים מטורפים. אני עדיין שומר את התגים שאפשרו לי כניסה חופשית אל מאחורי הקלעים. אבל אני שמח לגור בישראל. תל אביב היא כמו לונדון על החוף – עם אנרגיות גבוהות וריגושים, אבל עם מזג אוויר הרבה יותר נעים".
עבודה של דיוויד פלרמןעבודה של דיוויד פלרמן
"אני שמח לגור בישראל". מתוך התערוכה החדשה
(דיוויד פלרמן)
עבודה של דיוויד פלרמןעבודה של דיוויד פלרמן
"זו הזדמנות להציג את האמנות שלי, כמו שעשיתי בלונדון"
(דיוויד פלרמן)
התערוכה Summer Sale בגלריה בן עמי (רחוב החשמל 12, תל אביב) פתוחה בימים א'-ה' בשעות 17:00-10:00 ובשישי-שבת בשעות 14:00-10:00, ותיסגר ביום שלישי 25 באוגוסט.
פרסום ראשוני: 09:15 , 23.08.20