בזמן שישראל הייתה עמוק במלחמה עם איראן - בווינה התאספו נציגי משלחות האירוויזיון לצילום "הגלויות", הקליפים שמציגים את הזמרים לפני הביצועים בתחרות. המתמודדים של המדינות השונות הצטלמו באולפן מקומי על גבי מסך ירוק, עם ההפקה האוסטרית. רק הנציג הישראלי היה הרחק משם - בלי יכולת לעלות על מטוס בעקבות השמיים שנסגרו. במשלחת הישראלית ביקשו אישור מיוחד - וקיבלו - כדי להרים את אותו האולפן בארץ, עם אותו מסך ירוק ואותם האלמנטים של האוסטרים, כדי שגם לנועם בתן תהיה גלויה בדיוק כמו שאר המדינות.
הסיפור הזה למעשה ממחיש את המצב של ישראל בתחרות האירוויזיון השנה בפרט, ובשנים האחרונות בכלל: מתגברת לבדה על כל קושי טכני או ניסיון חרם כדי להשתתף בתחרות השירה האירופית. שבועיים לגמר האירוויזיון - מתחילים לחמם מנועים באחורי הקלעים של המשלחת הישראלית בתחרות.
היחסים עם המדינות המשתתפות
בשנים האחרונות ישראל סבלה ממידור על ידי חלק ממשתפי התחרות, בשל המלחמה המתמשכת ולצד עניינים פוליטיים. גם השנה ייתכן שישראל תחווה ממצב דומה - במיוחד לאור העובדה שהמשלחת נעדרה מאירועים מקדימים שעשויים לתרום בגיבוש.
כך לדוגמה, יואב צפיר, במאי המשלחת, מספר בשיחה עם מגזין הסופ"ש של ynet כי "לפני האירוויזיון היו המון מסיבות בהשתתפות המתמודדים השונים מהמדינות, ישראל לא טסה בגלל עניינים ביטחוניים, אז לא נוצרו קשרים עם המשתתפים האחרים". הקשרים האלה שעליהם מדבר צפיר פוספסו עבורנו השנה לא רק ברמת האמנים - אלא גם בדרגי המשלחות. בזמן המלחמה באיראן נערך כנס ראשי המשלחות המסורתי - וגם אליו ישראל לא יכלה להגיע בשל השמיים הסגורים, דבר שיכול היה לסייע לפיתוח שיח עם חלק מהמשלחות.
"יש כמה כאלה שעושות רעשי רקע כמו השבדית והפינית. זה קיים כמו כל שנה", אומר גורם במשלחת הישראלית", אבל הקשר שלנו עם רוב המשלחות קיים".
גם צפיר מוצא סיבה לאופטימיות. "אני יכול להגיד שנועם סיפר לי שהתכתב עם הנציגה הצרפתיה והיא הייתה מאוד נחמדה אליו". אל הצרפתיה מצטרפת גם הנציגה הבלגית שמקבלת את ישראל בסבר פנים נחמד, זאת למרות שבלגיה נחשבת לקול מוביל באנטי ישראליות. בריאיון אמרה אסילה הבלגית כי היא "מבינה את המחלוקת סביב השתתפות ישראל, אבל עבורי האירוויזיון הוא משפחה מוזיקלית אחת גדולה שנשארת מאוחדת סביב המוזיקה".
יואב צפיר: אנחנו לא אוהבים את קריאות הבוז, וזה לא כיף לאף אחד מאיתנו. אנחנו לא שולטים בהן, ולא רוצים שהן יהיו. אבל אני אומר שאם כבר הן קיימות - אז הן נותנות לנו דרייב ולהיות חדורי מטרה
האבטחה הכבדה
אחד הדברים שמעסיק ביותר את המשלחת הישראלית מלבד המוזיקה, שאליה נגיע בהמשך, הוא האבטחה. מי שציפה שווינה ה"ידידותית" תאפשר לשב"כ שאמון על בטחון המשלחת להוריד הילוך - טעה.
מספר החברים במשלחת כך לפי גורמים, דומה למספר שיצא בשנים קודמות, ואולם יש מי שהופתע שהבין כי האבטחה תישאר, גם היא, באותו סדר גודל משמעותי של התחרות דאשתקד, על אף שהמלחמה בעזה הסתיימה, ולמרות שמדובר במדינה שבאופן יחסי תומכת בישראל.
"נכון שזו אוסטריה שהיא ידידותית לישראל, נכון שהמלחמה בעזה נגמר, אבל אבסורדי שהשנאה לישראל גדלה", אומר צפיר, "לפחות לפי ההכנה שעשו לנו, שאני לא יכול להרחיב עליה, מדובר בשנה בטחונית מאתגרת עבורנו". גורם נוסף במשלחת אמר: "בשנים קודמות הרגשנו מאוד בטוחים עם האבטחה הישראלית. הם יודעים לשים את הדגש על האיומים המשמעותיים, ולפי ההדרכות שקיבלנו - השנה לא מקלים ראש בשום דבר. הם צופים שם הפגנות ואירועים לא נעימים עבורנו".
אחד האירועים הטראומטיים עבור המשלחת הישראלית בשנה שעברה התרחש במהלך השטיח הטורקיז, האירוע הראשון שבו למעשה חוגגים את תחילת שבוע האירוויזיון. כך במהלכו הונפו דגלי פלסטין ואחד מהאנשים סימן תנועת שיסוף לעבר יובל רפאל, דבר שגרם למשלחת הישראלית להגיש תלונה במשטרה, שעד לכתיבת שורות אלה הם כלל לא קיבלו עדכון מה עלה בגורלה. "אנחנו יודעים שדברים דומים יכולים לקרות גם בווינה", אמר גורם במשלחת, "אבל אנחנו לא מוותרים על ההשתתפות בשטיח הטורקיז. בוא, עברנו את מאלמו - נעבור גם את וינה".
במשלחת הישראלית נערכים גם לקריאות בוז במהלך הביצועים של בתן באירוויזיון, וגם להנפת דגלי פלסטין בזמן שהוא על הבמה. "אנחנו מדברים עם נועם", אמר צפיר, "והאמת שהוא בחור חזק. יש לו כוחות נפש, הוא קול ובא לתת את הכל על הבמה. הוא הכי חדור מטרה שיש, והוא יידע להתמודד עם זה".
באירוע מעריצים שנערך בישראל אמרת שקריאות הבוז עושות טוב למשלחת.
"אנחנו לא אוהבים את קריאות הבוז, וזה לא כיף לאף אחד מאיתנו. אנחנו לא שולטים בהן, ולא רוצים שהן יהיו. אבל אני אומר שאם כבר הן קיימות - אז הן נותנות לנו דרייב ולהיות חדורי מטרה. ובלי קשר - בתור עורך טלוויזיה אני חושב שהקהל בבית שרואה אמן שסופג קריאות בוז, הרגש הולך אליו וזה דבר שיכול להביא קולות".
הכללים החדשים
בשנת ה-70 לאירוויזיון באיגוד השידור האירופי רצו להימנע מדרמות שיובילו למשברים פוליטיים בין מדינות. במשך חודשים ארוכים התלבטו מאוד כיצד לנהוג בשאלה של השתתפות ישראל באירוויזיון, מדובר בתפוח אדמה לוהט, וכל צעד לכאן או לכאן גרר ביקורת חריפה. עוד בזמן המלחמה בעזה היה על הפרק איום ממשי בדבר הדחה.
עורכת הדין איילה מזרחי התמודדה לבדה בישיבה שנערכה בלונדון בקיץ, והיא הצליחה לדחות את הקץ לחודשי החורף. בזמן הזה בישראל עבדו בשקט באחורי הקלעים, ובין היתר הקימו צוות מיוחד בבית נשיא המדינה, תכננו ביקור מיוחד של יושב ראש איגוד השידור האוסטרי, וקיבלו גיבוי בדמות הצהרה של קאנצלר גרמניה שאמר כי במידה וישראל תודח - מדינתו תפרוש מהתחרות.
אחרי כל אלה, נערכה בז׳נבה בדצמבר הישיבה המכרעת, ומנכ"ל התאגיד גולן יוכפז ועורכת הדין מזרחי ייצגו את ישראל. הדיון התקיים כשברקע אווירה סוערת עם לא פחות מארבע מדינות שאיימו להחרים את התחרות אם אכן ישראל תשתתף: ספרד, אירלנד, סלובניה והולנד.
באיגוד השידור האירופי שברו את הראש כיצד לרבע את המעגל - להבטיח את השתתפות ישראל וגם שהמדינות שזועמות עלינו בהיבט הפוליטי יקבלו משהו. וכך נקבעה חבילת חוקים חדשה - שהועברה יחד עם ההצבעה של השתתפות ישראל בתחרות. וניחשתם נכון - החוקים, כולם, אנטי-ישראליים ונועדו להחליש אותנו בתחרות.
ראשית הוחלט כי השופטים יחזרו להצביע בחצי הגמר, על מנת להחליש את כוחו של הקהל בבית. הסיבה ברורה: ישראל מובילה בהצבעת הקהל, והחשש באיגוד השידור האירופי היה שמדובר בהתגייסות חריגה של הקהילות היהודיות ברחבי היבשת. חוק נוסף שנועד להחליש את ישראל הוא הפחתת הכוח של הקהל - כל מכשיר טלפון יוכל להצביע עשר פעמים במקום 20.
יואב צפיר בטוח שהחוקים הללו רק יגבירו את המוטיבציה של תומכי ישראל. "אני יודע שקהילות יהודיות תומכות בנו מאוד", אמר צפיר, "זה לא יהיה נכון לומר שאנחנו מנהלים את התמיכה שלהם בנו ומארגנים את זה, אנחנו כן בקשר טוב איתן. ואני אגיד לך עוד משהו, זה לא באמת משנה אם אנחנו בקשר איתן או לא - התמיכה של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה נהייתה אורגנית".
האובססיה של המדינות שהחרימו את האירוויזיון לא הסתיימה באי-השתתפותן, אלא הרחיקה לכת כאשר הודיעו כי לא ישדרו כלל את התחרות השנה. בספרד למשל, תהיה זו הפעם הראשונה משנות ה-60 שהיא לא תשדר את התחרות. בסלובניה החליט כאקט מחאתי לשדר סרטים פלסטיניים בזמן התחרות.
ההופעה
בתן יבצע על הבמה את השיר "מישל" שכתב לצידה של יובל רפאל, צליל קליפי ונדב אהרוני. במשלחת הישראלית שומרים כמה הפתעות לקראת החזרה הראשונה שתיערך כבר ביום ראשון הקרוב.
אולם כבר עתה ידוע כי ליהי פרויד, הרקדנית שמככבת בקליפ, תרקוד לצידו של בתן. השתתפותה של פרויד מלמד על כך שישנו רצון לקשור בין הקליפ להופעה על הבמה - אבל בקליפ משתתפות עשרות רקדניות ועל במת האירוויזיון מותר עד שישה משתתפים, כולל האמן עצמו.
בישראל אוהבים להפתיע עם אלמנטים שונים על הבמה, כפי שעשו עם המפל של נועה קירל והשנדליר של יובל רפאל - ועל כן נסע צפיר יחד עם שי בונדר לרומניה כדי לעקוב מקרוב אחרי העבודה על האלמנט "המורכב" לדבריו של צפיר שיהיה על הבמה השנה.
מכוונים לזכייה
למרות השינויים בחוקים, במשלחת הישראלית שואפים הכי גבוה שאפשר - זכייה. כן, קראתם נכון - זכייה. "אנחנו מכוונים למקום הראשון", אמר גורם המעורה בפרטים, "אנחנו רואים מה קורה במדינות שממולנו, מי המתמודדים שלנו, יודעים למה נועם מסוגל, וזכייה היא בהחלטה המקום שאליו אנחנו מכוונים ורוצים להגיע".
אבל לפני הזכייה - לבתן, שמדורג נכון לכתיבת שורות אלה במקום השישי בהימורים - מצפה חצי גמר ראשון שייערך ב-12 במאי וישודר בכאן. בתן, שיר מספר 10, יתמודד על מקום בגמר מול מולדובה, שבדיה, קרואטיה, יוון, פורטוגל, גאורגיה, פינלנד, מונטנגרו, אסטוניה, בלגיה, ליטא, סאן מרינו, פולין וסרביה. לצד המדינות המתחרות, גם איטליה וגרמניה יציגו לראשונה על הבמה את השיר המתחרה - והן מעפילות אוטומטית לגמר.
"אף אחד לא חושב בכלל על תרחיש שלא נעלה מחצי הגמר", אמר גורם בתאגיד השידור כאן, "זה ניכר בכל העבודה שלנו. ההכנה שלנו באמת הולכת על זכייה בתחרות. זה לא איזה חלומות באספמיה".
לפי לוח הזמנים שנקבע, נדמה כי במשלחת הישראלית לפחות חושבים שאת חצי הגמר יעברו בהליכה - שכן נקבע יום ראיונות לתקשורת בווינה למחרת חצי הגמר, כלומר - בטוחים לגמרי שבתן יצלח אותו.
חולמים על אירוויזיון בישראל, חוששים מאירוויזיון בפינלנד
בישראל נקרעים בין הרצוי למצוי בכל הקשור לאירוויזיון 2027 - דהיינו זה של השנה הבאה.
כאמור, השאיפה היא זכייה והבאת האירוויזיון לכאן. "אנחנו נעשה הכל כדי לארח את האירוויזיון בארץ", אמר גורם במשלחת, "כמובן שנפעל בדיאלוג מלא עם איגוד השידור האירופי במידה ונזכה. אנחנו לא נציע מרצוננו להזיז את האירוויזיון מישראל, בשום מצב שלא יהיה. אבל נצטרך לראות שלא יהיה לנו תרחיש אוקראינה שאירחה בליברפול בגלל המלחמה״.
במשלחת הישראלית מסתכלים טוב טוב לעבר טבלת הימורי הזכייה, ומי שמככבת שם כעת היא פינלנד. דווקא מתרחיש כזה חוששים במשלחת הישראלית, זאת בעקבות המצב המתוח עם הפינים, והחשש שנצטרך להגיע לשם בשנה הבאה. ״אם אכן הפינית תזכה זה יהיה מאתגר מאוד עבורנו. נכון שעברנו את מאלמו, אבל שיאי השנאה אלינו נשברים כל פעם מחדש ואת הסוגיות האלה נצטרך לדון בכובד ראש כשנגיע אליהן״.
הקהל הישראלי
איגוד השידור האירופי פרסם בימים האחרונים כי נמכרו כבר 95 אלף כרטיסים לכל תשעה המופעים באירוויזיון - שכוללים בתוכם החזרות השונות, שני חצאי הגמר וכמובן הגמר.
בנוסף, נחשפו עשר המדינות מהן נמכרו הכי הרבה כרטיסים: במקום הראשון כמובן המארחת אוסטריה, אחר כך גרמניה, בריטניה, שווייץ, ארצות הברית, צרפת, אוסטרליה, צ׳כיה, סלובקיה והולנד. אותה הולנד שכאמור לא תשתתף השנה בתחרות במחאה על השתתפות ישראל.
על אף שישראל לא נכללת בין עשר המדינות המובילות ברכישה, קהל תומך לא קטן צפוי להגיע להריע עבור נועם בתן. ״בשלוש השנים האחרונות אני חושב שהקהל תומך ישראל מבין את המשמעות ומתגייס לאירוע, דווקא בגלל כל השנאה נגדנו מסביב״, אומר יואב צפיר.
בקבוצות וואטסאפ של חובבי אירוויזיון מתארגנים גם אירוע תמיכה בישראל, אולם נוקטים באמצעי זהירות ולא מפרסמים את מיקומם מחשש לאירועים בטחוניים.
