באגס באני, דאפי דאק, אלמר פאד, פורקי פיג, השד הטזמני (ועוד רבים וטובים) נוצרו במסגרת ה"לוני טונס" ע"י אנימטורים דוגמת טקס אייברי, פריץ פרילינג, בוב קלאמפט ורוברט מק'קימסון. סרטים שנעשו בין שנות ה-30 לסוף שנות ה-60, ודמויות שעדיין מעובדות, ולעיתים מנוצלות, בסרטים קצרים, סדרות טלוויזיה, פרסומות ופיצ'רים. לטעמי, הבולט בחבורת האנימטורים שהוזכרה הוא צ'אק ג'ונס. בלא מעט מסרטיו הטובים ביותר מככבות שתי דמויות שאותן יצר: הקיוטי (זאב הערבות) הקרוי "ווייל אי. קיוטי" וה"רואד ראנר" (קוקייה רצנית גדולה) שאותה הקיוטי מנסה ללכוד.
במהלך השנים שתי הדמויות הופיעו גם בסרטים וסדרות שאותם ג'ונס לא ביים. ברוב המקרים התוצאות היו עלובות למדי. "לוני טונס מציגים: קיוטי נגד אקמי" (Coyote vs. Acme) מנסה לשתול את הדמויות בעולם לייב-אקשן במתכונת של "מי הפליל את רוג'ר ראביט" (1988) ו"לוני טונס: חוזרים לאקשן" (1993). עצם קיומו של הסרט הוא בגדר נס קטן, וסיבה מספיק טובה להמליץ על הצפייה בו. מלבד זאת משמח לציין שזהו סרט שמכבד ומבין את הדמויות, בוודאי יותר מהמנהלים באולפני האחים וורנר.
העבודה על "קיוטי נגד אקמי" הסתיימה כבר ב-2023. בהקרנות הניסיון הוא זכה לשבחים מהצופים. הציונים בהקרנות הניסיון לא הרשימו את דיוויד זסלב, הבוס המתועב של אולפני וורנר. מטעמי חוסר עניין ואמון בסרט (ובמורשת התרבותית של ה"לוני טונס") הוא התכוון להשמיד אותו כדי שהאולפן יוכל לקבל זיכוי מס על ההפסד. להשמיד - אם זה לא ברור - במובן שהסרט לעולם לא יופץ, לא יהיה ניתן לצפייה באף פורמט, ולא יהיה קיים באף דרך במציאות המוכרת. הזעזוע של יוצרי הסרט והשחקנים, ושל אנשי קולנוע שצפו בסרט המוגמר, הוביל לקמפיין שבלם את המזימה. באולפני וורנר ניסו כעת למכור את הסרט לאולפן או פלטפורמת שידור. בתום תהליך התמקחות ממושך הוא נקנה על ידי חברת "קטשופ אנטרטיינמנט", ששנתיים קודם הצילה בדרך דומה את "לוני טונס - הצילו! כדור הארץ השתגע".
"קיוטי נגד אקמי" מוצלח אבל לא יכול להשתוות לסרטיו הקצרים של צ'אק ג'ונס. כדי להסביר טענה זו כדאי להכיר את ההיסטוריה של הדמויות.
הקיוטי והרואד ראנר הופיעו לראשונה ב-1949 כפארודיה על המתכונת הפופולרית של סרטי אנימציה קצרים שמתבססים על רודף ונרדף (דוגמת "טום וג'רי"). ג'ונס והתסריטאי מייקל מלטיז אולי רצו ללעוג אבל בפועל זיקקו את רעיון המרדף לכדי שלמות. 24 הסרטים שהם יצרו עד 1964 מבוססים על שלושה אלמנטים פשוטים: דרכים מתפתלות במדבר שומם. קיוטי מנסה לצוד. רואד ראנר לא נלכד.
מי שלא מנסה לא מצליח! מתוך "לוני טונס מציגים: קיוטי נגד אקמי"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
ההשראה לקיוטי הגיעה ממארק טוויין שבספרו "בתנאים קשים" (1870-1) תיאר זאב ערבות כ"אלגוריה חיה ונושמת של חֶסֶר". לכן הקיוטי עוצב על ידי ג'ונס כקריקטורה אנושית בצורת זאב ערבות מורעב. הרואד ראנר, לעומתו, הוא כוח טבע שאינו ניתן לעצירה או לכידה. כל סרט קצר של ג'ונס הוא סדרה של וריאציות על המהלך הקבוע: תחבולה מחוכמת של הקיוטי, פעמים רבות תוך שימוש במכשירים מגוחכים תוצרת חברת "אקמי", הניסיון ללכוד את הרואד ראנר משתבש באופן קטסטרופלי, והסוף הבלתי-נמנע של חבלה פיזית והשפלה לקיוטי.
מסרט לסרט המינימליזם הוקצן. ג'ונס בשיאו הוא אומן של תנועה שמגדירה דמויות ומוטיבציות, ומיקרו-הבעות שמצחיקות יותר מכל הגזמה. מעצב הרקעים מוריס נובל הפך את המדבר להפשטה מודרניסטית: סלעים בצורות גיאומטריות, שמיים צהובים או כתומים, צמחייה כסימנים גראפיים. ג'ונס השתמש בתשעה כללים שמהם הוא כמעט ולא סטה: סביבת ההתרחשות היא וריאציה של מדבריות דרום-מערב ארה"ב. הקיוטי הוא תמיד זה שמכשיל את עצמו (הרואד ראנר לא פוגע בו ישירות). כשהקיוטי נפגע זו יותר השפלה מפגיעה פיזית. הרואד ראנר נע רק על הכבישים (ה-Beep-Beep המפורסם מחקה צופר רכב). כל הכלים והמכשירים הכושלים שבהם משתמש הקיוטי מגיעים מחברת אקמי (באופן אירוני ACME היא המילה היוונית ל"שיא" או "מצוינות").
בעולם שבראו ג'ונס ומלטיז הקיוטי הוא "פנאט" בהתאם להגדרה ששאלו מהפילוסוף ג'ורג סנטיאנה: "מי שמכפיל את מאמציו לאחר ששכח את מטרתו". זיגמונד פרויד היה מגדיר דפוס זה כ"חזרה כפייתית". ומי שרוצה יכול גם לבחון את הקיוטי לאור הדיון שעורך אלבר קאמי ב"מיתוס של סיזיפוס" (1942). סיזיפוס של קאמי השלים עם המאמץ חסר-התוחלת לגלגל שוב ושוב את הסלע במעלה ההר. הקיוטי, שלא אחת נמחץ על ידי סלעים שאותם הוא מנסה להפיל על הרואד ראנר, לא זוכה להארה של סיזיפוס. הוא ממשיך להאמין כי ניתן לשבור את המעגל האכזרי של קיומו וללכוד את הציפור החמקמקה. איך אפשר שלא לחבב את הדמות הזדונית, שמונעת על ידי תאווה כל-כך מוגבלת, ושעודף התחכום שלה מכשיל אותה פעם אחר פעם?
עזבו אותו ממשלים פילוסופיים יווניים. הבן אדם מכור למרדף. מתוך "לוני טונס מציגים: קיוטי נגד אקמי"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
ההבדלים המהותיים בין סרטיו הקצרים של ג'ונס ו"קיוטי מול אקמי" נובעים מהמעבר לפורמט הלא-מינימליסטי של פיצ'ר. הקיוטי הוא דמות נטולת מורכבות ויכולת שינוי, ואילו פיצ'ר בקולנוע מסחרי נשען על קונפליקט והתפתחות. לא ניתן להגביל את הפיצ'ר לתשעת הכללים שהנחו את ג'ונס - צריכה להיות בו עלילה ולא רק חזרה בווריאציות. האתגר הוא לעצב מחדש, להביא את הקיוטי לזמננו, למרחב שיש בו דמויות ו"עולם פיזי ממשי" ועלילה עם התפתחות, ועדיין לשמור על המהות של הדמויות. אתגר לא טריוויאלי - שהסרט עומד בו בכבוד.
המקור ל"קיוטי נגד אקמי" הוא טור בשם זה שכתב איאן פרייז'ר בניו-יורקר בפברואר 1990. הטקסט הפארודי היה כתב תביעה כנגד חברת אקמי שנוסח על ידי עורך הדין של הקיוטי. ביובש השפה המשפטית ניתן תיאור שנון של המוצרים הדפקטיביים והאופן בו הם הכשילו את מרשו פעם אחר פעם. בסרט, הכישלון המתמשך של המוצרים מוביל את הקיוטי לשכור את שירותיו של עורך הדין קווין אייברי (וויל פורטה) ממשרד עורכי הדין "אייברי, ג'ונס ומלטיז" (קריצה אחת מיני רבות ל"לוני טונס"). המשרד, שממוקם באלבקרקי ניו-מקסיקו (העיר שבה באגס באני אף פעם לא לקח את הפנייה שמאלה!), מתמחה בתביעות נזיקין בהיקף קטן.
אייברי הוא אדם שוויתר על שאיפותיו. הוא מסתפק בלגרד כמה גרושים שאקמי (המוגדר כ"תאגיד הגדול בעולם") מוכן להשליך לכיוון הלקוחות שלו. לצידו של אייברי יש את אחייניתו פייג' (לאנה קונדור), אידיאליסטית צעירה שסיימה זה עתה את לימודי המשפטים, ומנסה לעודד את הדוד שלה להיות עורך דין טוב יותר. את חברת אקמי מייצג עורך הדין באדי קריין (ג'ון סינה), מכר ותיק של אייברי מתקופת הלימודים, שצבר מעמד והשיג הצלחה כמשרת כוחות האופל.
אם מישהו מתעלל בטוויטי, זה אומר לכם כל מה שצריך עליו. פויה! מתוך "לוני טונס מציגים: קיוטי נגד אקמי"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
הקיוטי מתעקש על פיצוי משמעותי, אבל כלל לא פשוט להוכיח שהאשמה במוצרי התאגיד ולא בשימוש הכושל שעושה בהם הקיוטי. העלילה נעה במתכונת המשלבת אלמנטים של קונספירציה תאגידית (דמויית "איירין ברוקוביץ'") ודרמת בית משפט. השילוב בין המודלים מאפשר לעצב דיון "מטא" משעשע על העולם בו לכוד הקיוטי בתאוותו הנצחית לרואד ראנר. לא בכדי הקונספירציה של אקמי, שתיחשף במהלך הסרט, קשורה לתוכנית שנושאת את השם "סיזיפוס".
העלילה מתפתחת כסוג של "באדי מובי" בין עורך הדין אייברי והקיוטי. שניהם לוזרים אבל בדרכים הפוכות: אייברי הוא תבוסתן שמוותר מראש, והקיוטי הוא מי שלא מסוגל להפסיק. מלבד הקיוטי לא נפקד מקומן של דמויות "לוני טונס" נוספות - מהמפורסמות ועד הזוטרות. הן משולבות בדרך שמעידה על האהבה של יוצרי הסרט לעיצוב המקורי שלהן, עם לא מעט הומאז'ים לגגים קלאסיים מסרטי ה"לוני טונס".
תנו לו את הפיצוי שלו! מתוך "לוני טונס מציגים: קיוטי נגד אקמי"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
לפני סרטו הנוכחי הבמאי דייב גרין ביים את סרט המד"ב לנוער "להציל את אקו" (2014) ואת הסרט המאוד לא מוצלח "צבי הנינג'ה: יוצאים מהצללים" (2016). הפעם הוא עובד עם תסריט שכתבה סאמי ברץ' ("הצצה ליחסים" של טוד היינס) עם ג'רמי סלייטר (אחד היוצרים והתסריטאי של "אקדמיית המטרייה") והבמאי/מפיק ג'יימס גאן - רגע לפני שהפך לבוס של אולפני DC. בעצם קיומו "קיוטי נגד אקמי" הוא ניצחון של האומנות על שיקול כלכלי קר וחוסר כבוד למורשת תרבותית. הוא גם מצליח לקחת קונספט שמותאם לפורמט הסרטים הקצרים, ולהפוך אותו לסרט שייסב הנאה גדולה לאוהבי ה"לוני טונס" בני כל הגילאים.
