גם הציניקנים שבילדי שנות ה-80 חשו פרפור בלב כשקי הוי קואן קיבל לפני שנתיים את פרס האוסקר לשחקן בתפקיד משנה. מי שלנצח יהיה זכור מתפקידיו כילד שורט ראונד, ה"סיידקיק של אינדי" ב"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" (1984) והילד דאטה מחבורת "הגוניס" (1985). הוא מעולם לא היה שחקן גדול, אך כילד הייתה לו נוכחות נמרצת ומשעשעת. עם השנים הקריירה שלו הלכה והתמסמסה עד שמצא את ייעודו המקצועי ככוריאוגרף פעלולים. הוא נשכח למספיק שנים ולכן חזרתו למשחק הייתה מפתיעה ומשמחת. הסרט השני שאליו לוהק לאחר חזרתו היה "הכל בכל מקום בבת אחת" (2022) שבו הוא גילם את בעלה המשמים של הגיבורה, זה שמתגלה בהשתקפויות המוליטיוורס כלוחם מיומן. לתפקיד זה התעשייה הגיבה בהערכה מופרזת.
"אהבה ומכות אחרות" - טריילר
(קרדיט: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
שנתיים לאחר החייאת הקריירה קואן עומד בפני מבחן הפוסט-אוסקר האולטימטיבי: האם ניתן ללהק אותו כדמות ראשית בסרט פעולה? זוהי קפיצת מדרגה כלל לא טריוויאלית לגבר אסייתי (ממוצא וייטנאמי) בן 53 שמוצא עצמו בעמדה זו בפעם הראשונה בחייו. למרות כישוריו האקרובטיים ומיומנות הלחימה הוא לא נראה כמו גיבורי פעולה צעירים, חסונים ושריריים. קשה גם לאתר בו את המראה והכריזמה לדמות שתעורר רגש רומנטי שנדרש בתפקיד זה. עם כל החיבה לנוכחותו, והשארית של רגשות הנוסטלגיה משנות ה-80, ההימור של קואן על תפקיד ראשי בסרט הפעולה הקומי-רומנטי "אהבה ומכות אחרות" (Love Hurts) הוא כישלון מוחלט.
אריאנה דבוז מגלמת את הדמות שמהווה עזר כנגד זו שמגלם קואן. דבוז זכתה שנה לפני קואן בפרס לשחקנית משנה על תפקידה ב"סיפור הפרברים" של ספילברג. מאז היא הספיקה לשחק בתפקיד משנה (קומדיית הפעולה-ריגול "ארגייל" מ-2024) ובשני סרטים בתפקיד ראשי (מותחן המד"ב I.S.S. מ-2023, ומותחן האימה House of Spoils מ-2024) - שלושתם כישלונות כלכליים וביקורתיים. כישרון השירה והריקוד שהביא אותה מברודוויי לקולנוע אינו תחליף ליכולת המשחק הנדרשת. קואן האסייתי המבוגר ונמוך הקומה ודבוז האפרו-אמריקאית החסונה שצעירה ממנו בכמעט 20 שנה מגלמים צמד שאמור להפיק ניצוצות רומנטיים. זה אחד הליהוקים הרומנטיים המופרכים ביותר בהם נתקלתי.
3 צפייה בגלריה
עם כל החיבה, זה פשוט לא עובד. קי הוי קואן (משמאל), מתוך "אהבה ומכות אחרות"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
ג'ונתן אוסביו, בימאי הסרט, הוא כוריאוגרף קרבות שעושה כאן את עבודת הבימוי הראשונה שלו. הוא צמח תחת חסותם של אנשי הפעלולים שהפכו לבמאים מצליחים צ'אד סטהלסקי ודייויד ליץ'. לשניים משלושת התסריטאים החתומים אין קרדיט ראוי לציון, ואפילו הרקע המקצועי של הבולט שבהם (ג'וש סטודארד) מסתכם בכתיבת פרקים לסדרות אקשן טלוויזיוניות. העלילה מנסה להיות מוזרה, לא צפויה ומתוחכמת. לשלב בין אקשן מוקצן, לרומנטי, לקומי ואפילו לפאתוס רגשי. צריך הרבה אופטימיות להאמין שהחיבור הזה יעבוד, ויש סיבה שבגללה אופטימיות שכזו מתגלה ברוב המקרים כלא מוצדקת.
מרווין גייבל – השם הפחות אסייתי בעולם – הוא שם הדמות אותה מגלם קואן. סוכן נדל"ן חרוץ ועליז במילווקי, שאין דבר אהוב עליו יותר מלהגשים ללקוחותיו את חלומותיהם הנדל"נים. העלילה מתחילה בבוקר "ולנטיין דיי" (הסרט הופץ שבוע לפני תאריך החג), כאשר הוא אופה עוגיות לב ורודות שאותן יחלק ללקוחות ולעובדים במשרד. הוא רוכב לעבודה על אופניים וקסדה על ראשו. כל הליכותיו עולצות ואופטימיות בדרך המבוססת על הפרסונה המוכרת של השחקן.
3 צפייה בגלריה
מרווין גייבל?! קואן (משמאל), מתוך צילומי "אהבה ומכות אחרות"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
אבל לגייבל יש סיפור רקע שמתגלה בשליש הראשון של הסרט. מתברר שהוא שימש במשך שנים כמחסל-על של ארגון פשע בניהולו של אחיו אלווין גייבל המכונה "נאקלס" (דניאל וו). עורכת דין בשם רוז (דבוז) עבדה בארגון של האח והואשמה במעילה בכספים. גייבל היה אמור להוציא אותה להורג, אבל בגלל שהיה מאוהב ברוז הוא שיחרר אותה לחופשי. לאחר מכן הוא פרש לחיים אזרחיים שהתפתחו לקריירה בנדל"ן. כשרוז מגיחה מחדש גייבל הופך ליעד לשאיבת מידע לגבי המקום שבו היא נמצאת. זה האלמנט הראשון מבין שלושה של "אהבה" שנקשר לשם הסרט.
שלושה אנשים שנשלחים לטלטל את חייו הרגועים של גייבל. ראשונים הם הצמד של קינג (מרשוואן לינץ') ואוטיס (אנדרה אריקסן), אחד שחור השני לבן, ושניהם לא סותמים את הפה ומקשקשים לא מעט. במיוחד על הצרות בקשר של אוטיס עם אשתו שחושבת שהוא סובל מ"עצירות רגשית". אלמנט שני של "אהבה". קצת עצוב לראות ש"ספרות זולה" ממשיך להיות מקור השראה לתסריטאים בינוניים. מצד שני, בהתחשב באופן בו הסיפור של הדמות הראשית מהדהד אלמנטים ב"קיל ביל" – זה כנראה לא אמור להפתיע.
המחסל השלישי הוא "רייבן" (מוסטפא שאקיר) גדול-הממדים וחובב השימוש בכלי נשק קרים להטלה וחיתוך. הוא גם משורר חובב (כן – זה סוג כזה של סרט), ומתחת למעטפת הקשיחות והרצחנות הליבה שלו רגישה. לגייבל יש במשרד עוזרת בשם אשלי (ליו טיפטון) שמדופרסת מבדידותה ביום האהבה ועומדת להתפטר מהעבודה. הוא משכנע אותה להישאר לפחות לעוד יום. הישארותה במשרד מזמנת לה פגישה עם "רייבן" שעשויה להיות המענה הלא צפויה לבדידותה. זה האלמנט השלישי של "אהבה".
כל סיפור הרקע הקשור למה שקרה לרוז לא באמת משנה. הוא כתוב ברישול שנראה כמעט כמו קריאת תגר של התסריטאים על הצופים (למה, למשל, אף אחת מהדמויות – כולל אלו שמסתתרות מ"נאקלס" – מעולם לא עזבה את מילווקי?). אנחנו אמורים להיות מסוקרנים מהאופן בו חזרתה של רוז לחייו של גייבל מנסה לנער אותו ולהחזיר אותו להיות ה"סופרמן" שהוא הדחיק (בהשראת מונולוג סופרמן שנשא ביל בפני הכלה ב"קיל ביל"). מכיוון שאת היכולות שלו גייבל הפגין כבר בשלב מוקדם של העלילה המתח הזה הוא יותר משאלת לב מתחושה שיחלקו הצופים.
3 צפייה בגלריה
רישול שנראה כמו קריאת תגר של התסריטאים. אריאנה דבוז וקי הוי קואן, מתוך "אהבה ומכות אחרות"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
המטרה של סרט שכזה היא לעבור במהירות בין סצנת אקשן אחת לאחרת, וכאן בהחלט ניכר הניסיון להפוך את קואן לג'קי צ'אן אמריקאי. אבל הבמאי אוסביו חסר את המיומנות, הסגנון והדמיון ליצירת אקשן-סלפסטיק מהסוג שאפיין את סרטיו של צ'אן. בגלל הניסיון הכושל של הסרט לשלב בעלילה אלמנטים רומנטיים ואבסורדיים, אפילו האקשן לא מצליח להציל אותו.
הקונספט של דמות שנראית כאדם מהשורה אך מתגלה כלוחם-על מיצה את עצמו. ב-2021 היה את "סתם אחד" בכיכובו של בוב אודנקירק, ובאוגוסט השנה ייצא החלק השני. אך עוד לפני כן עומד לצאת בחודש הבא "חסין כאב" בכיכובו של ג'ק קווייד, ובאפריל יהיה את "החובבן" עם ראמי מאלק – שני סרטים עם נקודת מוצא דומה. אם כבר נידונו לחוות דז'ה וו ב-2025, לפחות נקווה שהסרטים הבאים יהיו יותר מוצלחים.
