תם הטקס: "טקס הקולנוע הממלכתי", האלטרנטיבה החדשה שביקש שר התרבות מיקי זוהר לכונן מול טקס פרסי אופיר הוותיק, התקיים הערב (שלישי) בבנייני האומה בירושלים - כשברקע סערה שלמה סביבו, שכללה מחאות, פרישות, התבטאויות קשות - ולבסוף גם פשרה. מי שזכה בפרס הגדול של הערב הוא "ברנינג מן", הסרט שביים איל חלפון ושהפיק מרק רוזנבאום, שקיבל את הפרס.
"הטקס הזה הוא טקס מאוד ממלכתי, מקצועי, ענייני", אמר הערב זוהר בקבלת הפנים. "תיכף יתברר שגם הזוכים וגם המועמדים נבחרו בגלל המקצועיות שלהם ולא בגלל שום דבר אחר, כמו שמנסים להציג את הטקס. צר לי שנקלענו לתוך הסערה וחבל שניסו לאיים על שחקנים שאם הם ישתתפו בטקס הם יאבדו את המקצוע ואת העתיד הקולנועי שלהם. לשמחתי הם חזרו בהם, וזה הדבר הנכון לעשות. אני חושב שבסופו של יום יבינו שיש מקום לעוד טקסים. מדינת ישראל היא מדינה שיש בה ריבוי דעות, יש דעות שונות ומגוונות וצריך לתת מקום לכולם.
"אני לא רב אף אחד ולא מנהל ריבים עם אנשים. אני הולך עם מה שאני מאמין בו ברמה האידיאולוגית ערכית, והרמה האידיאולוגית הערכית שלי אומרת שמדינת ישראל לא צריכה לממן מקום שיש בו פילוג, הסתה ופירוד. ולכן אני שמח שהטקס מתקיים וכולם משתתפים בו, וזה אומר רק דבר אחד - שיש מקום לכולם, לכל פלגי האוכלוסייה בישראל". כשנשאל אם יפגע בתקציבי משרד הקולנוע, ענה "אכנס שולחן עגול ונדון בו ביחד מה הדבר הנכון לעשות".
מתוך ההפגנה שמתקיימת מחוץ לטקס פרסי הקולנוע של משרד התרבות
(צילום: גיל יוחנן)
"ערב טוב לכולם, ברוכים הבאים!", אמר השר בנאום הפתיחה שלו, "אני גאה ושמח על הזכות שנפלה בחלקי, לייסד את הטקס הממלכתי הראשון לפרסי הקולנוע הישראלי. זה ערב מיוחד, ערב של הוקרה וכבוד ליוצרות וליוצרים של הקולנוע הישראלי, שמכבדים אותנו בנוכחותם. תודה לכם. אנחנו מגיעים לערב הזה אחרי שנתיים מורכבות של מלחמה קשה שהעבירה אותנו מסע כואב, זה במקום לומר שכולנו מצדיעים לחיילנו הגיבורים שנלחמו, ועדיין נלחמים בכל החזיתות ולאזרחי ישראל כולם. בהזדמנות זו, נזכיר את החטוף האחרון שעדיין נותר בעזה, רן גואילי ז"ל, שכולנו מתפללים ומייחלים שיחזור הביתה במהרה למנוחת עולמים.
"כפי שהצלחנו לשחרר את שולי – הגיע הזמן לשחרר את הקולנוע מהפוליטיקה ואת היוצרים מהצורך לרצות את כל מי שאינו חפץ ביקרה של מדינת ישראל ושל חיילי צה״ל. במשמרת שלי – כספי משלם המיסים הישראלי לא יממנו יצירות פרו פלסטיניות שזוכות למחיאות כפיים בעולם, על חשבון חיילי צה״ל ותוך קידום עלילות דם אנטישמיות נגד מדינת ישראל ואזרחיה. הבמה המכובדת של פרסי הקולנוע, חוזרת לעם – ומעלה על נס את היוצרות והיוצרים, שנגעו בליבו של הקהל הישראלי. את מקומם של הנרטיבים הזרים ושנאת ישראל, תופסים הערכים האומנותיים והמקצועיים. משרד התרבות בראשותי אומר ליוצרים הישראלים: אנחנו מחבקים את היצירות שלכם בשתי ידיים, כן, גם את הביקורתיות שבהם, ונותנים לכולם מקום. אבל העידן שבו מדינת ישראל, מממנת ומוקירה יצירות שחותרות תחת זכות הקיום שלנו כאן, והכול במסווה של אומנות - הסתיים.
"אני מכבד ומודה לכל מי שהגיע לפה הערב. יחד, בעזרת השם נרים ליצירה הישראלית, לתרבות ולקולנוע, ולכם היוצרים והיוצרות שלנו, הערב הזה הוא שלכם ובשבילכם. בשלוש השנים האחרונות פעלתי למען הקולנוע הישראלי וקידמתי אותו בצורה שאף אחד אחר לא פעל מעולם. אני עדיין מאמין, שאם יש משהו שהמלחמה הזו לימדה אותנו, הוא שביחד אין כוח שיכול לעמוד מולנו. לשמחתי הערב הזה הוא הוכחה שגם בתרבות ובקולנוע זה אפשרי".
במקביל לאירוע, הפגנה ובה מאות משתתפים התרחשה מחוץ לאולם. בין המפגינים נמנה גם השחקן והבמאי אבשלום פולק, אחיו של שי כרמלי פולק - יוצר "הים", סרט המחלוקת שזכה בפרס הגדול בטקס אופיר: "אני מוקצה", אמר ל-ynet בתשובה לשאלה האם הגיע גם לטקס עצמו, "אני מסומן כחלק ממשפחה שהיא עוכרת ישראל".
כל זוכה קיבל 100 אלף ש"ח, כשבקטגוריות השונות זכו "נער יהודי גאה" בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר; "חצי פגישה" בפרס הסרט הקצר; מיה חטאב חזז על הבימוי של "אנו"; הילה סעדה ("שמיים וארץ") ויעקב זדה דניאל ("פנתר כפול") זכו בפרס השחקנית והשחקן; פרס הצילום הטוב ביותר הוענק ללאל אוטניק על "לשחרר את שולי סאן"; מינדי ארליך זכתה בפרס על התסריט של "פינק ליידי"; ועינת גלזר-זרחין בפרס העריכה על ״בחורים טובים 2״.
"חשוב מאוד לשמור על חוק הקולנוע", אמר מרק רוזנבאום, מפיק "ברנינג מן", במעמד הזכייה. "כל ההצלחה של הקולנוע הישראלי בעולם קורית רק בזכותו. ולגבי האקדמיה הישראלית לקולנוע, היא באמת יקרה לליבי, כי אני נמנה עם מקימיה והיא ארגון חשוב לקולנוע הישראלי, וגם עליו צריך לשמור ולשמר אותו, ואם מישהו חושב שהאקדמיה פועלת באופן לא נכון, שיירשם ויצטרף אליה וישפיע. זה ארגון דמוקרטי".
15 צפייה בגלריה
"אם מישהו חושב שהאקדמיה פועלת באופן לא נכון, שיירשם אליה וישפיע". מרק רוזנבאום
(צילום: אלכס קולמויסקי)
גם יעקב זדה דניאל אמר בדבריו: "תפקידה של אמנות הקולנוע היא להאיר זרקור, לבקר ולתת זווית לכל מיני תופעות אנושיות וחברתיות המתרחשות אצלנו. כמוהה גם הסרט הזה, 'פנתר כפול', הסרט שלנו מדבר על אותם פנתרים שחורים מירושלים, אותם חברים בני עדות המזרח שהקימו מחאה מתוך קיפוח והזנחה של הממשלה. אין לצפות שהקולנוע ואמנות הסיפור יישרו קו בצורה כלשהי. נמשיך להאיר עוולות, ניצול וקיפוח בחברה הישראלית שלצערי - או לא - נותנת לנו הרבה חומר לעבוד עליו. תודה לכל מי שבחר בי, תודה למשרד התרבות, תודה לחיילים ששומרים עלינו ונותנים לנו ביטחון להיות כאן בירושלים הקדושה. אנחנו מחכים לכל החטופים שיחזרו, ומבקש מכם - בואו נדבר, נקשיב ונלמד אחד מהשני, בואו נהיה ביחד - כי ביחד זה הכי חזק. יש לנו ארץ אחת, ארץ ישראל. תודה רבה לכם".
15 צפייה בגלריה
"בואו נדבר, נקשיב ונלמד אחד מהשני, בואו נהיה ביחד". יעקב זדה דניאל
(צילום: אלכס קולמויסקי)
פרס מפעל החיים הוענק בטקס למפיקה שולה שפיגל, מהבולטות והוותיקות בתעשייה, שחתומה בין היתר גם על הסדרה "טהרן". בשיחה עם ynet סיפרה שפיגל שהחליטה לקבל את הפרס, למרות התלבטויות רבות שנבעו מלחצים קשים של קולנוענים לגרום לה לוותר עליו. בנאומה על הבמה, פנתה לזוהר: "אדוני השר, אמנות טובה תלויה בחופש ליצור, ויוצרים זקוקים לרשת ביטחון שאינה יכולה להתקיים בכפיפה אחת עם החשש שיישלל מהם החופש לחשוב לומר לבטא, וכן, גם לבקר.
"תפקידם של הסופרים, המשוררים, אנשי התיאטרון והקולנוע לדבר את המציאות כפי שהם מבינים אותה ולעשות אותה ביושר בתשוקה ובאמונה. חלק עצום מהיצירה הקולנועית המפוארת שנעשתה כאן במדינה היא תולדה של הרוח הגבית שניתנה לנו מידי השלטון והאזרחים. אני אציין כאן רק חלק מהסרטים שהפקתי עם שותפתי דנה עדן לחברת ההפקה שלנו שזכו בפרסי אופיר - המחזמר 'תמיד אותו חלום', הסרט 'גשם בעיניים', הסרט 'מרוששות', 'הארץ מעבר להרים' - מסע של חיפוש מעבר לקו הירוק, 'תחנה סופית' על דרי התחנה הסופית, סדרת הלהיט 'שקשוקה' ו'טהרן' - מגוון סרטים וסדרות שכולם קשורים לסיפור שלנו. את זה אתה רוצה למנוע, אדוני השר? את הסיפור שלנו?
"פרסי אופיר היו ויהיו המסגרת האיכותית והמקצועית שבה זה קרה וקורה, ובהחלט יש מקום לתחרויות נוספות מתוך פתיחות ומגוון. מעולם לא נמנעו לגשת לפרויקט מפני חשש שלא ימצא חן בעיני שלטונו - בין אם עשרה אנשים יצפו בו בזמן אמת או 100 אלף. הסרט 'הים' הוא סרט אנושי ויפה על חלום של ילד בן 12 לראות את הים. הסרט לא בורח מהמציאות ולא מעוות את המציאות. זה סרט הומניסטי מלא אינטראקציות אנושיות ואהבת אדם. מה לסרט הזה ולמהומה שנוצרה מסביב?".
הבוקר התקיימה גם הפגנה מול ביתו של זוהר בקריית גת. המוחים קראו נגד המהלך והביעו זעם על ביטול מימון אופיר והחלטות השר, תוך קריאה להמשך תמיכה בסרטים שנחשבים שנויים במחלוקת.
הסערה הנוכחית החלה בחודש ספטמבר, כשזוהר הודיע על עצירת מימון פרסי אופיר, בטענה לטקס "מביש" שמזלזל בחיילי צה"ל ובערכים לאומיים - זאת כתגובה לזכיית הסרט "הים" בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר. בהמשך, הודיע זוהר על הקמת ועדה מקצועית שתבחן מחדש את מודל מימון הקולנוע הישראלי, כולל אפשרות לצמצום או ביטול התמיכה הממשלתית, שתסיים את עבודתה בתוך 45 יום.
בתגובה להחלטת השר, חלק מהמועמדים הודיעו על הסרת מועמדותם ופרישה מהתחרות - בהם התסריטאי יואב שוטן-גושן והצלם עמית יסעור (המועמדים על "פנתר כפול"), העורכת אילנה ריינה (המועמדת על "לשחרר את שולי סאן"), התסריטאית מינדי ארליך והשחקנית נור פיבק (המועמדות על "פינק ליידי"), והשחקנית עירית קפלן, העורכת עינת גלזר-זרחין והבמאי ארז תדמור (המועמדים על "בחורים טובים 2"). עם זאת, ביום ראשון הודיע המפיק משה אדרי כי המועמדים הפורשים החזירו את מועמדותם.
לפני תחילת הטקס, לא היה ברור מי מהפורשים והמוחים אכן יגיעו לטקס של זוהר. יואב שוטן-גושן ועמית יסעור לא נכחו, כך גם עירית קפלן שמסרה ל-ynet כי היא "חולה עם סינוסיטיס וחום בבית", כשהודעה דומה הגיעה גם מהשחקנית נור פיבק. במקביל, ארז תדמור נכח באירוע, וגם עינת גלזר-זרחין ומינדי ארליך, שאף זכו בפרס.
גלזר-זרחין אמרה בנאומה: "קוראים לי עינת, אני ישראלית. אני עורכת סרטים מכל הסוגות כבר 35 שנה, לא פוליטיקאית, פשוט אזרחית, השומרת ומכבדת את החוק ואת מערכת המשפט, ומבטאת את עמדותיה בדרכים דמוקרטיות ומתוך אהבה למדינה, ולא בגלל איזה חיבה מיוחדת לרחוב קפלן בתל אביב. ואני גאה בכך. אני חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע מיום היווסדה וגאה על כך. אני גאה מאוד בפרסי אופיר בהם זכיתי ובמועמדויות שקיבלתי במהלך השנים וגם באלה שלא.
"אני גאה להיות חלק מקהילת הקולנוע הישראלי, נשים ואנשים ברוכי כשרון, הנאבקים על משלח ידם וייעודם ללא ליאות ולעיתים – כנגד כל הסיכויים, ופועלים מתוך התשוקה להתבטא בחופשיות, לתקשר, לרגש, לבדר, לבקר, ופשוט להמשיך ולעשות קולנוע ישראלי טוב שהישגיו והצלחותיו בארץ ובעולם הן לא פחות ממדהימות, ושיש לו מקום חשוב בתרבות, בהיסטוריה, בזיכרון הקולקטיבי ובכל מה שמגדיר את הזהות של כולנו.
"אני גאה שאני חלק מאמנות הקולנוע המופלאה, אמנות מרגשת ומסעירה שמחבקת את האחר והשקוף ובכך מעודדת את צופיה להיות טובים ואנושיים יותר, אמנות שהיא חזקה מכולנו וחזקה גם מהרגע הקשה הזה, הוא תכף יחלוף והיא תישאר לנצח. וכמובן – אני גאה מאוד בשלושת ילדי, שלושתם שירתו בצבא ביחידות מובחרות, שלושתם מצפוניים, ישרים, חרוצים, טובים לבריות ולחברה. ואני גאה בהורי ובחינוך הטוב שהעניקו לי – חינוך לדרך ארץ ומעשים טובים, לנאמנות לעצמך ולערכיך, לאהבת אדם באשר הוא אדם ולסולידריות. סולידריות, שהיא הסיבה לכך שבסופו של דבר אני פה. אני מודה לארז תדמור ולכל שותפי ליצירת בחורים טובים. אני אוהבת אתכם. ותודה גדולה לשמי זרחין, בן זוגי, שחוכמתו מצילה אותי שוב ושוב מאבן קלע, מסכין, מציפורניים".
"אני מודה לכל היוצרים ולכל התעשייה שבאו לכבד את הטקס", אמר אדרי בשיחה עם ynet רגע לפני תחילת הטקס, "אני שמח שהם הולכים לקבל כל אחד 100,000 ש"ח. אנחנו הולכים לקראת שנה חדשה, יהיה קולנוע מצוין ב-2026 והכול יעבוד כמו שצריך. התקציבים יחזרו, האיגודים יהיו בסדר, האקדמיה תהיה בסדר, ואנחנו הולכים לקראת שנה חזקה. השר יביא עוד כסף אני מקווה. יהיה טוב לקולנוע הישראלי כמו שהיה עד היום. הכול יהיה בסדר, יש לנו גיבוי מהשר ויש לנו גיבוי משמעון אלקבץ (יו"ר המועצה הישראלית לקולנוע, י"ב) והכול בסדר. העיקר שנמשיך לעשות קולנוע טוב, ושעם ישראל יגיע לפרגן בבתי הקולנוע".
אורי גבריאל, שהיה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר, אמר בקבלת הפנים כי לדעתו כל מה שקורה כעת הוא "שערה בכוס מים. כל ההדורים יושרו, כל האיומים הוסרו, הכול הסתדר ואלה שפרשו חזרו בהם. זה טקס מכובד, זכותו של שר התרבות לעשות טקס כזה. עוד קצת להרים לקולנוע הישראלי, מה רע? אני אדם פשוט שהזמינו אותו לטקס שבו אני מועמד לפרס, אני פשוט מכבד את זה, זה הכול, אין שום פוליטיקה כאן".
את הטקס, שנכחו בו כמאתיים אורחים, הנחתה השחקנית מורן אטיאס, הופיעו בו זהבה בן ואסתר רדא, ובין מגישי הפרסים נמנו עדן הראל וגולן אזולאי. ועדת השיפוט הורכבה מהיו"ר שלה אורי פפר, ד״ר בני בן דוד, אלירן פלד, מוריה שיראל ועמית גיצלטר. במהלך האירוע הוקדש קטע לאנשי הקולנוע שהלכו לעולמם השנה, בזמן ביצוע של בן ל"טיפת מזל". בקטע הוזכרו רק רמי הויברגר, אלון אבוטבול, יעל אביב, זאב רווח, כשאחרים כמו הבמאי רם לוי, הבמאי מוחמד בכרי, אריה מוסקונה, ורנן שור - לא הוזכרו.
רשימת הזוכים:
פרס הסרט העלילתי הארוך הטוב ביותר - "ברנינג מן"
פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר - "נער יהודי גאה"
פרס סרט הקצר/אנימציה הטוב ביותר - "חצי פגישה"
פרס השחקן הטוב ביותר - יעקב זדה דניאל - "פנתר כפול"
פרס השחקנית הטובה ביותר - הילה סעדה – "שמיים וארץ"
פרס הבימוי הטוב ביותר - מיה חטב חזז - "אנו"
פרס התסריט הטוב ביותר - מינדי ארליך – "פינק ליידי"
פרס הצילום הטוב ביותר - לאל אוטניק – "לשחרר את שולי סאן"
פרס העריכה הטובה ביותר - עינת גלזר-זרחין - "בחורים טובים 2"
