בשבוע שעבר נשברו שוב ושוב שיאי הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. ביום שני חצתה לראשונה הטמפרטורה הממוצעת את רף ה-17 מעלות צלסיוס (מ"צ) ועמדה על 17.01 מעלות, 0.09 מעלות מעל לשיא הקודם, שנמדד ב-14 באוגוסט 2016 ועמד אז על 16.92 מעלות.
יום אחר-כך, ביום שלישי, האמירה הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ לשיא חדש של 17.18 מעלות, ואותה טמפרטורת שיא ממוצעת נמדדה גם ביום רביעי. אבל ביום חמישי נשבר שוב השיא, בפעם השלישית באותו השבוע, כשהטמפרטורה הממוצעת הגיע ל-17.23 מעלות, 0.3 מעלות מעל לשיא מ-2016. כל זאת אחרי שהחודש שעבר היה חודש יוני החם בהיסטוריה, והתחזיות העגומות מצביעות על כך ששיאי טמפרטורות השיא עשויים להישבר שוב ושוב בחודשים הקרובים.
יש משהו מתעתע בממוצע הטמפרטורה על פני כדור הארץ, בטח למי שחי במדינה חמה כמו מדינת ישראל, שבה הטמפרטורה הממוצעת ביום קיץ רגיל היא כמעט פי 2 מ-17 מעלות. אבל הטמפרטורה הממוצעת, המחושבת על פי ממוצע של טמפרטורות יום ולילה, ביבשה ובים ובחצי הכדור הצפוני והדרומי, על בסיס נתונים שנאספים ביבשה, בים ובאוויר בכל העולם: מתחנות מטאורולוגיות, מנתוני בלוני מזג אוויר ולוויינים ואפילו מנתונים שנאספים משעונים מיוחדים שנושאים מתנדבים, היא לא כל הסיפור.
כשפורטים את הממוצע לפרטים מגלים, למשל, שבשבועות האחרונים שורר גל חום כבד בדרום ארה"ב, עם טמפרטורות של 45-35 מעלות, עד 10 מעלות מעל לממוצע הרגיל, שבתוספת לחות כבדה בחלק ממדינות החוף מובילות לעומס חום כבד המתבטא בטמפרטורת מורגשות של 55-45 מעלות. גם בסין נרשם לאחרונה גל חום מתמשך, עם טמפרטורות של מעל ל-35 מעלות, וטמפרטורות דומות נמדדו באוסטרליה ובברזיל, כאשר בצפון אפריקה, באיראן ומקומות נוספים בעולם נרשמו טמפרטורות של כ-50 מעלות. אפילו בחורף שבאנטארקטיקה נרשמו לאחרונה טמפרטורות גבוהות במיוחד.
אם נדמה לכם שהחום הכבד פסח על ישראל והזיכרון שלכם קצר, אז בסיכום שהוציא השירות המטאורולוגי על מזג האוויר בחודש יוני האחרון עולה כי "יוני היה חודש יוצא דופן עם שלושה אירועי מזג אוויר חריגים, שכללו גשם בפריסה ארצית נרחבת, סופות רעמים, טמפרטורות גבוהות, משבי רוח חזקים וסופות אבק. כל אירוע כשלעצמו היה חריג לחודש זה ורצף האירועים היה מאוד יוצא דופן, ולכך יש עוד להוסיף אירוע דומה שהיה בסוף מאי".
ואם בממוצע עסקינן אז "במחציתו הראשונה של החודש היו מספר ימי שרב ובאחד מהם אף נשברו שיאי טמפרטורה לחודש יוני בכמה תחנות. לצד זאת היו ימים קרירים מהממוצע בעיקר בהרים ובפנים הארץ, כך שבאזורים אלה הטמפרטורות ביוני היו קרובות לממוצע. במישור החוף הן היו גבוהות ממנו במעט."
מבט מדוקדק יותר בסקירה מראה כי ממוצע הטמפרטורה בישראל בחודש יוני הולך ועולה לאורך השנים, על אף התנודתיות, וביתר שאת ב-20 השנים האחרונות (איור מס' 1). יתרה מכך, שינויי הטמפרטורה הממוצעת בישראל בתקופה שבין ינואר ליוני מראה עלייה עוד יותר מובהקת, עם שיאים בשנים האחרונות, וזאת בשל עלייה בטמפרטורות גם בחורף (איור מס' 2). לאלה יש להוסיף את האזהרה שפרסמו לקראת הקיץ רשות החרום הלאומית והשירות המטאורולוגי בדבר שני גלי חום של שלושה עד ארבעה ימים שצפויים להתרחש בכל חודש, עם טמפרטורות שיא שיגיעו במקומות שונים בארץ עד כ-50 מעלות.
7 צפייה בגלריה
הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביוני 1950 עד 2023
(איור: מתוך דוח של השירות המטאורולוגי לחודש יוני 2023)
7 צפייה בגלריה
הטמפרטורה הממוצעת בישראל בתקופה ינואר עד יוני 1950 עד 2023
(איור: מתוך דוח של השירות המטאורולוגי לחודש יוני 2023)
הסיבה לשיאי הטמפרטורות ולשינויי האקלים העולמיים והמקומיים היא פליטה מואצת של גזי חממה לאטמוספרה כתוצאה מפעילות אנושית. הגזים הללו, המצטברים באטמוספרה, שוברים ומחזירים חלק מקרינת השמש שמוחזרת מהקרקע וכולאים יותר ויותר חום קרוב לפני כדור הארץ באפקט המכונה אפקט החממה, וכתוצאה מכך גורמים לעלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ, ולתופעה המכונה התחממות גלובלית. כל אלה גורמים לשינויי אקלים תכופים וקיצוניים בכל רחבי הגלובוס, ולפגיעה במערכות אקולוגיות, במגוון המינים בטבע ובבני האדם.
במקביל, תחילתה של תקופת אל ניניו, שהיא תופעה אקלימית מחזורית שבה מתרחשת עלייה בטמפרטורת האוקיינוס השקט במשך כמה חודשים, הגורמת להתחממות פני הים, לעלייה של אוויר חם ולשינויי במשטר הרוחות, מוסיפה להתחממות האטמוספרה.
גם הפתרונות למשבר ברורים וידועים, ובעיקר הפחתת השימוש בדלקים מאובנים, שהפקה ושריפה שלהם משחררת גזי חממה, על ידי מעבר לאנרגיות מתחדשות ותחבורה ציבורית וחשמלית, הפחתת הגידול והצריכה של מזון מהחי, שגורמים לפליטה של גזי חממה בשל דישון של קרקעות ותהליכי העיכול של הבקר והצאן, והפחתת תרבות הצריכה ההרסנית.
אולם בד בבד יש להיערך לשינויי האקלים ולהשפעות שלהם על אורח החיים ועל הבריאות. בתוך כך, שרבים וגלי חום משפיעים על היבטים שונים של חיינו, לרבות בריאות האדם והטבע, עמידות של תשתיות קריטיות ואספקת שירותים חיוניים. ההשפעות יכולות להיות ישירות או עקיפות, מקומיות ולאומיות ולטווח הקצר והארוך. על כן הן מצריכות היערכות בשגרה ובחרום, ברמה האישית, המקומית והלאומית.
חום כבד יכול לגרום להשפעות שונות על הגוף, וביניהן, בעיקר, התייבשות ומכת חום. הוא יכול גם להשפיע על המערכות השונות בגוף, ממערכת הלב וכלי הדם, עבור בכליות ובמערכת העיכול, ואפילו לגרום לנזק מוחי. מחקר שפרסם לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה העלה כי "בישראל קיימת עליה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם היו גלי חום. בממוצע, כל גל חום הוביל לפטירתם של כ-45 איש, שייתכן כי חייהם היו נחסכים לו הייתה היערכות מותאמת". בנוסף, בדומה לבני האדם, גם הצמחים ובעליים החיים, הטבעיים או המתורבתים, מושפעים מעומס החום.
השבוע החם ביותר בהיסטוריה ד"ר עמיר גבעתי
(צילום: טל אזולאי)
חום כבד יכול להשפיע במישרין ובעקיפין גם על תשתיות ושירותים. המסה, סדיקה, ריכוך והתרחבות של תשתיות תחבורה כגון כבישים ומסילות רכבת, סדיקה או שבירה של קווי חשמל וצינורות מים, פגיעה במערכות חשמל או מחשוב, הם חלק מהדוגמאות. כל אלו, לצד עומס על מערכות החשמל והמים וקשיים בקירור של המערכות, עלולים לגרום גם לפגיעה באספקה של חשמל או של מים ולפגיעה בשירותי התחבורה הציבורית. כמו כן, יכול להיווצר עומס על צוותי החירום וההצלה ועל מערכות הבריאות.
עכשיו, יותר מתמיד, עלינו להיערך לתקופות קצרות וארוכות של עומס חום כבד. על משרדי הממשלה השונים ורשויות החרום להכין תוכניות ארוכות טווח למיתון החום ותוכניות מידיות לאבטחת שירותים חיוניים, וכן תוכנית הסברה לציבור הרחב. על הרשויות המקומיות למפות אוכלוסיות פגיעות ותשתיות פגיעות ולהיערך עם מערך תמיכה מתאים, וכן להיערך לסיכונים בפעילויות חינוך, תרבות וספורט; וגם אנחנו, כל אחת ואחד מאיתנו, חייבים להפנים שמשבר האקלים כבר כאן ועכשיו, ושלצד שינוי הרגלים והפחתת צריכה ופליטות פחמן עלינו לצמצם ככל הניתן את השהות בחוץ ופעילות גופנית מאומצת כששורר עומס חום כבד ולהימצא באזורים מקורים ומקוררים, ובקיצור להכין את עצמנו לקיץ.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
