פרופ' ארנון סופר, שהיה מהחוקרים הבולטים בארץ בתחום הגאואסטרטגיה - השפעתם של שינויים גאוגרפיים ודמוגרפים על פוליטיקה, כלכלה, חברה ויחסים בינלאומיים - הלך לעולמו בגיל 90. במשך שנים רבות הוא כיהן כראש החוג לגאוגרפיה ובתפקידים בכירים נוספים באוניברסיטת חיפה.
פרופ' סופר השלים את לימודי הדוקטורט בגאוגרפיה בשנת 1971 באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ב"מיקום תעשיות במפרץ חיפה - מנקודת ראות גאוגרפית". את עבודתו באוניברסיטת חיפה החל בשנת 1965, עוד לפני ההכרזה על האוניברסיטה כעצמאית. ב-1970 הוא מונה לראש החוג לגאוגרפיה.
בהמשך הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי החברה והמתמטיקה באוניברסיטת חיפה, מנהל תוכנית הלימודים של צה"ל באוניברסיטה, ויועץ אקדמי של המכללה לבטחון, יו"ר פורום תלמידי כוחות הבטחון, סגן יו"ר המרכז לחקר הביטחון באוניברסיטה וכראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה.
פרופ' סופר הרבה לעסוק בסוגיות הנוגעות לדמוגרפיה בישראל, ובפרט בשאלת המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים ובמשמעותו לעתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. בין היתר, הוא התייחס לחשש מפני שינוי במאזן זה ופגיעה ברוב היהודי, במיוחד באזורי הפריפריה. כבר ב-2004 הוא הזהיר מקריסה דמוגרפית, ומפני עזיבה המונית של יהודים לחו"ל.
בטור שפרסם ב-ynet בשנת 2006, כתב פרופ' סופר: "בשנת 1970 התחלתי להזהיר מפני הסכנה הדמוגרפית. באותן שנים דיברתי על הסכנה לריבונות היהודית בגליל ובשנות השמונים כבר התברר לי כי ישראל נלחצת בצבת דמוגרפית מכל עבר. היה ברור לי כי עובדה זו תחייב את שינוי התפיסה הביטחונית, שכן בסיטואציה כזו אין יותר תוחלת בשהייה בשטחים המאוכלסים בצפיפות כה רבה בלא-יהודים. את תפיסתי זו הבהרתי, בין השאר, לאלוף עמרם מצנע, כאשר התמנה במאי 1987 לאלוף פיקוד המרכז. כתבתי לו אז: "בקרוב מאוד יהפוך הפיקוד שלך לאזור של תוהו ובוהו ותיאלץ לתת הוראה לירות'. חמישה חודשים אחר כך, פרצה האיתיפאדה".
פרופ' סופר כתב באותו טור על פגישה עם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון. "על 'המהפך' הגדול בדיעותיו של שרון למדתי בכנס הרצליה 2003. הוא ירד מן הבמה, ניגש אלי, לחץ את ידי ולחש: 'שמעתי על הופעתך במועצה לביטחון לאומי. האיום הדמוגרפי הוא אכן איום...'", כתב פרופ' סופר. "באותה שנה, בליל הניצחון שבו נבחר בפעם השניה לראשות הממשלה, התקשר אלי שרון וביקש ממני להביא למחרת לבית ז'בוטינסקי את המפה המפרטת את הצעתי לקו ההתנתקות. ב-9 בבוקר כבר הייתי שם".
ב-2018 הוא השתתף בכנס, שבו הזהיר מסיפוח יהודה ושומרון. "אני אתנסח בלשון גסה יותר", אמר אז פרופ' סופר: "מי שטוען כי ביהודה ושומרון חיים 1.7 מיליון פלסטינים כשמספרם הוא שלושה מיליון - בוגד במדינת ישראל". הסיבה, לדבריו, היא ש"אם צה"ל היה מאמץ את הנתונים הללו הוא היה ניצב בפני אסון נורא. הנתונים של צה"ל הם הטובים והמבוססים ביותר שיש בנמצא כרגע והם מסבססים על הצלבות". פרופ' סופר הזהיר אז כי מדינת ישראל נמצאת כיום בסכנה קיומית: "יש קבוצת מפלגות שרוצה לספח את יהודה ושומרון, ובעזרת השם הכול יהיה בסדר. אם זה יקרה - סופה של מדינת ישראל ייגזר עליה".
היה ממקימי אוניברסיטת חיפה
(צילום: Shutterstock)
ראש העיר חיפה, יונה יהב, ספד לפרופ' סופר: "חיפה נפרדת מאחד מאנשי הרוח והמחקר הבולטים שלה, פרופ' ארנון סופר, יקיר העיר חיפה, שהלך לעולמו ויובא ביום ראשון למנוחת עולמים בעיר שכה אהב. ארנון היה איש של ידע עצום, מחשבה חדה וקול צלול וברור. גאוגרף ודמוגרף בעל שם, ממקימי אוניברסיטת חיפה ומי שהיה מזוהה עמה ועם העיר במשך עשרות שנים. ארנון הכיר את חיפה לעומק, חקר אותה, לימד בה, ייעץ לראשי העיר ותרם רבות לחשיבה על עתידה. אבל מעבר לתארים ולמחקרים, ארנון היה אדם שאכפת לו - מהעיר, מהמדינה ומהחברה הישראלית. הוא מעולם לא חשש לומר את דעתו, גם כשלא הייתה נוחה או מקובלת, ותמיד עשה זאת מתוך ידע עמוק, ניסיון ואחריות".
במכון חייקין לגאואסטרטגיה כתבו: "ארנון היה נדבך מרכזי בבניינה של אוניברסיטת חיפה מראשית דרכה. הוא נמנה עם דור המקימים של האוניברסיטה, עיצב את לימודי הגיאוגרפיה בה, והקים את קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, שממנה צמח המכון הנושא היום את שמה. חזונו, לפיו על האקדמיה לעמוד בשער ולהעמיד את הידע המחקרי לרשות החברה הישראלית, הוא המצפן המנחה אותנו עד עצם היום הזה.
"כחוקר, הציב ארנון את הגיאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון במרכז השיח האקדמי והציבורי. מחקריו החלוציים בסוגיות של דמוגרפיה, מים, גבולות ומרחב עיצבו תחום ידע שלם, והעמידו דורות של תלמידים, חוקרים ומורים הממשיכים את דרכו באוניברסיטאות ובמערכת החינוך. תרומתו למדינת ישראל חרגה הרחק מעבר לכותלי האקדמיה. במשך עשרות שנים לימד במכללה לביטחון לאומי ובמסגרות הפיקוד הבכירות של צה״ל, והקנה לדורות של מפקדים ומקבלי החלטות את ההבנה כי המפה, האדם והמרחב הם יסוד לכל חשיבה אסטרטגית. קולו הצלול והנחרץ, שלא נרתע מלומר אמת גם כשלא הייתה נוחה לשומעיה, ליווה את השיח הביטחוני והלאומי בישראל לאורך יובל שנים".
