הפתרון שימנע את האסון הבא? נפאל תצא, כבר השנה, למבצע מורכב ובעל חשיבות רבה שבו ירוקנו ארבעה אגמים קרחוניים השוכנים במרומי ההרים. המהלך נועד לצמצם את הסיכון לשיטפונות, זאת בעקבות האסון שאירע לאחרונה וגבה את חייהם של יותר מ-1,400 בני אדם.
התמוטטות קרחון בהרי ההימלאיה שנטען שהוביל לשיטפון בנפאל וטיבט
בניינים ובתים שניזוקו בשיטפונות בנפאל, כשהם מכוסים בבוץ
(צילום: Athit Perawongmetha/Reuters)
צוותי חילוץ עדיין מחפשים אחר אלפי נעדרים באזור הגבול עם סין, לאחר שקריסת קרחון בחודש אוגוסט גרמה למפולות ולשיטפון בזק, שקברו את הבתים בעמקים על יושביהם. "מטרתנו היא להפחית את הסיכון שהאגמים יפרצו את הסכרים הטבעיים שלהם, ובכך לצמצם את הסיכון להצפות במורד הזרם", אמר סובאש טולאדהאר, מומחה במרכז מחקר ממשלתי המפקח על הפרויקט החדש.
לדבריו, תעלות ינקזו את המים אל נהרות סמוכים באופן מבוקר. עם זאת, העובדים שעמלים על הפרויקט בשטח, עתידים להתמודד עם סיכונים בריאותיים בשל העבודה הממושכת בגובה רב, זאת בנוסף לסכנה שבהצפות פתאומיות.
תושבת נפאל שוטפת את פניה, לאחר שנמלטה מהשיטפונות
(צילום: Niranjan Shrestha/AP)
מי השיטפונת בקו הקומות הנמוכות של בתים במחוז נוואקוט בנפאל
(צילום: Tyrone Siu/Reuters)
הרשויות מסרו כי בשנת הכספים הנוכחית, המסתיימת באמצע יולי 2027, יחלו עבודות התכנון והמחקרים המפורטים עבור ארבעת האגמים שבמרכז ובמזרח המדינה: תולאגי (Thulagi), לואר בארון (Lower Barun), לומדינג טשו (Lumding Tsho) והונגו II (Hongu II). על פי דוח משנת 2020 של תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) ושל המרכז הבינלאומי לפיתוח משולב של אזורי ההרים (ICIMOD), האגמים הללו, השוכנים בגבהים שבין 4,050 ל-5,483 מטרים, נמנים עם האגמים בעלי פוטנציאל הסיכון הגבוה ביותר בנפאל.
טולאדהאר, מהמרכז לניטור הידרולוגי ולחקר משאבי המים של נפאל, הוסיף כי למדינה יש את הידע, המיומנויות והניסיון הדרושים לביצוע הפרויקט, שעלותו 50 מיליון דולר. הוא ימומן על ידי קרן האקלים הירוקה (GCF), תוכנית הפיתוח של האו"ם וממשלת נפאל. "עבודות הניקוז, באמצעות מבנים בעלי שערים, יחלו לאחר ביצוע מחקר מפורט, וייתכן שיידרשו עד שש שנים להשלמתן", אמר סנג'יב באראל, מהמרכז לניטור הידרולוגי ולחקר משאבי המים של נפאל.
תיעוד מהשיטפונות בנפאל
(צילום: Navesh Chitrakar/Reuters)
לפני ואחרי האסון בנפאל
(צילום: Vantor/Handout/Getty Images)
הפרויקט יכלול התקנת חיישנים, הקמת מערכת לחיזוי שיטפונות ולהתרעה מפניהם, וכן פעולות לחיזוק יכולת ההתמודדות באזורים שבמורד הזרם ולהכנת הקהילות המקומיות לסיכונים. במסגרת פרויקטים דומים שבוצעו בעבר, נפאל הורידה בשנת 2000 את מפלס האגם הקרחוני טשו רולפה (Tsho Rolpa) שבמרכז הרי ההימלאיה ב־3 מטרים, ולפני כעשור עשתה זאת גם באגם אימג'ה (Imja), הסמוך להר האוורסט – הפסגה הגבוהה בעולם.
למרות שמנאומו בעצרת הכללית של האו"ם, יזכרו לבאלנדרה שאה – ראש ממשלת נפאל בן ה-36 – בעיקר את העובדה שעשה זאת כשמשקפי שמש על עיניו, הרי שהוא העביר מסר חשוב לעולם: האסון בנפאל שימש כאות אזהרה לעולם, בעידן שבו שינויי האקלים הופכים קטלניים יותר ויותר, בדגש על כך שדווקא המדינות שלא נחשבות כפולטות עיקריות של גזי חממה הן הנפגעות העיקריות מכך. לדבריו, נסיגת קרחונים, מדרונות הרים לא יציבים ונהרות שהתנהגותם הופכת לבלתי-צפויה יותר ויותר, מוכיחים את המחיר הכבד אותו משלמת נפאל בנפש וברכוש.
ראש ממשלת נפאל, באלנדרה שאה, נואם בעצרת הכללית של האו"ם
(צילום: Eduardo Munoz/Reuters)
נפאל דיווחה על כ-26 אירועי שיטפונות כתוצאה מהתפרצות אגמים קרחוניים בארבעת העשורים האחרונים. בממוצע, אירועי אקלים קיצוניים גורמים למותם של יותר מ-300 בני אדם ולנזקי רכוש בהיקף של מיליוני דולרים מדי שנה.
השיטפונות האחרונים החריבו תריסר תחנות הידרואלקטריות, וכן כבישים, גשרים, שטחים חקלאיים ויישובים. גורמים רשמיים מסרו כי נפאל, המתמודדת עם מחסור חמור במשאבים, תזדקק לכמעט 5 מיליארד דולר לצורך פעולות השיקום הראשוניות. כמו כן, מדעני אקלים מציינים כי ככל שהטמפרטורות ימשיכו במגמת הנסיקה, כך הקרחונים בהרי ההימלאיה ימשיכו לסגת, תוך שהם מותירים אחריהם אגמים קרחוניים בלתי-יציבים – המוחזקים בקושי על ידי סלעים רופפים וקרח – השוכנים מעל עמקים המאוכלסים במיליוני בני אדם. על כן, נראה שהמהלך לריקון האגמים הינו מתבקש, שכן הוא עשוי לסייע במאמצים למניעת האסון הגדול הבא.
