“כל שם של בכיר לשעבר שתעלה באוזניי עמיתים שהכירו אותו, יביא עמו גם השמצות. אבל מעולם לא שמעתי שום דבר רע על אַבִּי, והוא עבד עם הרבה בכירים, ועם עשרה או אחד-עשר שרי מדע”, אמר טל ענבר, יועץ וחוקר אסטרטגי בתחומי החלל על חברו אַבִּי הר-אבן, שעמד בראש סוכנות החלל הישראלית ופיתח את משגר הלוויינים הישראלי, ונרצח בהתפרעויות של ערבים בעכו לפני חמש שנים.
“קשה להאמין שהוא לא פה. עד היום הזיכרון עדיין טרי לי. הוא היה אדם יוצא דופן, מענטש אמיתי, שתמיד תמך באחרים ועזר להם”, הוסיפה אריאלה אלון, שהייתה מזכירתו של הר-אבן במפעל מלמ (מערכות לחימה משולבות) של התעשייה האווירית. “זה האדם האחרון שהיה צריך לעשות לו רע”.
מצטיין ותותחן
אַבִּי הַר-אֶבֶן נולד ב-7 במרץ 1937 כאבא הרטשטיין בגאלאץ שבמזרח רומניה, בנם היחיד של הורים שהגיעו מאוקראינה וממולדובה, בעלי בית חרושת לסבון. מגיל צעיר הוא התעניין במדעים ובמתמטיקה. בשלב מסוים קיבלו הוריו סרטיפיקט, אישור לעלות לארץ ישראל, אך הדבר לא הסתייע ואת מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה ברומניה. "היהודים בגאלאץ ענדו טלאי צהוב, וחלקם נלקחו למחנות עבודה, אבל נשקפה להם פחות סכנה מאשר במקומות אחרים", סיפרה אלמנתו, מרים הר-אבן, לאתר מכון דוידסון. ב-1950 עלתה המשפחה הקטנה לארץ והתיישבה בירושלים.
אבִּי, שלפי גילו היה אמור להיכנס לכיתה ז', רצה להתחיל את לימודיו בגימנסיה העברית ברחביה. מנהל בית הספר אמר שאין לו מקום לילד נוסף בשכבה, אבל כשאחד המורים עמד על ידיעותיו במתמטיקה, הוחלט לקבלו ישר לכיתה ח', למרות שכמעט לא ידע עברית. "הוא דיבר רק רומנית ורוסית, אבל די מהר התגבר על מחסום השפה והיה תלמיד מצטיין", אמרה מרים. "הוא לא הצטיין רק במדעים. הוא מאוד אהב תלמוד למשל, ובתיכון קיבל מהמורה להיסטוריה הבטחה לציון 10 בלי צורך להיבחן, לאחר שענה בכיתה על שאלה בנוגע להבדל בין הכיבוש היווני לכיבוש הרומי".
11 צפייה בגלריה
היה תלמיד מצטיין וקצין מצטיין. הר-אבן כקצין צעיר בחיל התותחנים
(צילום: באדיבות המשפחה)
בסיום התיכון, ב-1955, התקבל לעתודה האקדמית, והחל ללמוד הנדסת מכונות בטכניון. "זה היה חלום ישן שרקם עוד בבית החרושת של הוריו", סיפרה אלמנתו. "ואולם, כשפרצה מלחמת קדש גייסו לצבא כמעט את כל העתודאים". הוא התגייס לחיל התותחנים, סיים קורס קצינים ושירת בתפקידי פיקוד. במהלך השירות הכיר במפגש מקרי את מרים קלדרון, שניהלה את בית הספר לעברית של חיל האוויר, והם נישאו ב-1959. באותה שנה יצא להשלים במסגרת שירותו את הלימודים שנקטעו, אלא שתחום העניין שלו השתנה מעט. הוא למד הנדסת חשמל ולא מכונות, והיה אמור להשתבץ ביחידת טילים שחיל התותחנים התכוון להקים.
ביטחון ישראל
"אבִּי לא חשב על קריירה צבאית, אבל היה צריך להחזיר ארבע שנות שירות על כל שנת לימודים, ולכן נשאר בצבא לשירות קבע ארוך", הסבירה מרים. כשהוא חזר לשירות ב-1963, הוחלט כי תחום הטילים יהיה בחיל האוויר, לא בתותחנים. הוא שירת כקצין מחקר ופיתוח במפקדת חיל התותחנים, וסייע לקלוט מכשור מתקדם בחיל. כמו כן הוא סייע בקליטת תותחים חדשים נגד מטוסים (Bofors L/70) בחיל האוויר, ולאחר מכן עבר לשרת במערך הנ”מ, כיום מערך ההגנה האווירית, שם פיקד בין השאר על קורס קצינים, ועל סוללת טילי הוֹק שהגנה על הקריה למחקר גרעיני. ב-1965 נשלח לאוגנדה, כדי להקים את מערך ההגנה האווירית של צבאה. עוד קודם לכן נשלח להשתלמות בכמה מדינות אירופיות, ובמסגרת הנוהג אז החליף את שם משפחתו לשם העברי הר-אבן.
ב-1968 הוצב במרכז לפיתוח אמצעי לחימה במטה הכללי של צה”ל, שהפך בהמשך למפא”ת - מינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון. לאחר מלחמת יום הכיפורים עמד בראש קבוצה להפקת לקחי המלחמה ולהטמעתם בצה”ל. הר-אבן הקים את יחידת מיטל לשיתוף פעולה בתחום מחקרי הביטחון עם מדינות ידידותיות. בהמשך עמד בראש מחלקת המחקר והפיתוח של אמצעים מיוחדים. ב-1977 הוענק לו פרס ביטחון ישראל על מיזם סודי שהוביל בתחום זה, שפרטיו אסורים לפרסום עד היום.
"בתפקידי כעוזר קצין מו"פ בחיל התותחנים, עזרתי בהכנסת מכשור מתוחכם לחיל התותחנים - מחשבים, מערכות למדידות מרחקים, ואף רדיו-סונדות - מכשיר העולה עם בלון ושבעזרתו מסוגל השירות המטאורולוגי לקבל נתונים אטמוספריים עד גובה של עשרות קילומטרים", סיפר ב-2004 בראיון לאתר הידען וכתב העת גלילאו. "חיל התותחנים הוא החיל הכי מתוחכם שיש בצה”ל מבחינת ציוד מבין חילות היבשה הלוחמים".
11 צפייה בגלריה
הוביל חדשנות טכנולוגית בחיל התותחנים ובצבא כולו, וקיבל את פרס ביטחון ישראל על מיזם שפרטיו עדיין סודיים | הר-אבן מקבל דרגת אלוף משנה מהרמטכ"ל מרדכי (מוטה) גור
(צילום: באדיבות המשפחה)
במהלך לימודיו ושירותו הצבאי של הר-אבן נולדו שלושת ילדיהם של בני הזוג: יעל, כיום מנכ”לית אורקל ישראל וסגנית נשיא בכירה באורקל העולמית; יואב, שהיה אלוף בצה”ל ומנכ”ל רפאל, כיום יו”ר חברת סינדיאנה טכנולוגיות שעוסקת בסימולטורים ויועץ לחברות ביטחוניות; ועודד, שותף בחברת עורכי הדין האמריקנית סאליבן, ומנהל שותף של משרדה בישראל. מרים, רעייתו, היא אשת מחשבים, ובמשך שנים רבות הייתה בכירה במערך המחשוב של בנק לאומי.
"אבא תמיד היה משגע אותנו שנלמד פיזיקה. היא היה מסביר לנו כל מיני עקרונות, ואת הצדדים הפיזיקליים מאחורי תופעות יום-יומיות", סיפר הבן עודד לאתר מכון דוידסון. "הוא היה אובססיבי לחינוך למדע, אבל בסוף אף אחד מאיתנו לא נהיה מהנדס".
הר-אבן גם היה בעל תבונת כפיים, והרבה לעשות תיקונים ושיפורים בבית. "כשבנינו את הבית, הקבלן נטש באמצע העבודה, ואבִּי השלים אותה בעצמו. היה בא עם יואב לבנות במו ידיהם בסופי שבוע", סיפרה מרים.
במהלך שירות הקבע סטה גם אבִּי הר-אבן עצמו מלימודי ההנדסה, ועשה תואר שני במנהל עסקים. "הוא היה יושב ללמוד בשבתות, ואני הייתי לוקחת את הילדים שלא יפריעו לו", סיפרה מרים. ב-1979 פרש מצה”ל בדרגת אלוף משנה.
טיל שיגור ישראלי
תחביבו העיקרי של הר-אבן היה חידושים טכנולוגיים. "אין אוסף שלא היה לו. מצלמות, משקפות, טרנזיסטורים. מה לא?", אמר הבן עודד. "הוא לא סתם היה אוסף, אלא גם לומד את כל המפרט של מה שקנה, ומתעמק בכל פרט. בניו יורק הוא היה מבלה שעות בחנות 'רדיו שאק'. כשהייתי בא לארץ מארצות הברית, הייתי מביא לו קטלוגים מחנויות צילום ואלקטרוניקה. כשיצאו הטאבלטים הראשונים הוא קם בחמש בבוקר כדי לעמוד בתור לקנות אחד".
תפקידו הראשון לאחר השחרור מצה”ל סיפק לו מפגש עם עולם הגאדג’טים האהוב עליו, ועם השכלתו במינהל עסקים. הוא מונה לנהל את הסניף הישראלי של חברת הטכנולוגיה פישר ופורטר (Fischer & Porter) העוסקת בפיתוח מכשור מדויק למדידה ובקרה.
הר-אבן אהב את העבודה בחברה, אבל כעבור שלוש שנים הוזמן להצטרף לתעשייה האווירית, ולהוביל את הפרויקט של פיתוח טיל שיגור להצבת לוויין ישראלי בחלל. "ההחלטה לשגר לוויין ישראלי נדונה רבות, ובסופו של דבר אושרה ב-1981", אמר טל ענבר. "היו לישראל יכולות מסוימות בתחום הטילים, וכשהתקבלה החלטה לשגר לוויין בעצמנו, הוא מונה לנהל את פרויקט פיתוח המשגר".
ב-1982 החל הר-אבן לעבוד בתעשייה האווירית לישראל, וכעבור שנה מונה לראש מינהלת משגרים וחלל במפעל מלמ, שבמסגרתה ניהל את פיתוח טיל השיגור "שביט". ב-1988 שוגר לחלל הלוויין הישראלי הראשון, אופק 1, והמשגר שהר-אבן הוביל את פיתוחו עמד במשימה בהצלחה מלאה. טיל השיגור שביט עדיין נמצא בשימוש. הוא כמובן עבר שכלולים ושיפורים בכמעט 40 שנה שחלפו מאז שיגורו הראשון, אבל עדיין מבוסס על הדגם שפיתחו הר-אבן ועמיתיו.
11 צפייה בגלריה
שוכלל ושופר, אבל הטיל שהר-אבן הוביל את פיתוחו עדיין משמש את ישראל בשיגור לוויינים. שיגור אופק 7 ב-2007 בטיל שביט, והשלב השלישי של הטיל שהוצג בתערוכה ב-2009
(צילומים: התעשייה האווירית, טל ענבר)
הר-אבן הוביל בתעשייה האווירית פרויקטים נוספים, בהם כאלה שעדיין מסווגים עד היום, וקשורים ליכולות שנעשה בהן שימוש רב בימינו. "בין השאר אבִּי הוביל שיתוף פעולה עם דרום אפריקה, והקשרים האישיים שהוא יצר שם תרמו מאוד לקידום הפרויקטים האלה ולמימונם", אמר ענבר.
"הוא ניהל בעבודה פרויקטים מסווגים מורכבים, אך מה שהותיר בי את הרושם העמוק ביותר היה סגנון המנהיגות שלו - חשיבה שיטתית, צניעות, והקפדה על עבודה מדויקת לצד הקשבה וכבוד לאנשים. מה שייחד אותו בעיניי היה השילוב הנדיר בין איש מקצוע מבריק ליחסי אנוש אמיתיים - כאלה שגורמים לאנשים לרצות לעבוד טוב יותר, לא כי חייבים, אלא כי מאמינים", אמרה אריאלה אלון, שהייתה מזכירתו האישית במשך רוב שנותיו במלמ. "הוא ניהל עשרות אנשים, בעבודה מאתגרת עם הרבה ימים ארוכים וגם לילות, ותמיד דאג לעובדים שלו, כולל ביקורים במשאבי אנוש כדי לוודא שהם מקבלים את הדרגות והקידומים שמגיעים להם. הצטערתי מאוד כשהחליט לעזוב".
11 צפייה בגלריה
הוביל את פיתוח טיל השיגור של הלוויינים הישראלים, לצד פרויקטים נוספים. הר-אבן (משמאל) באירוע של מפעל מלמ לחגיגות סיום פרויקט שעדיין אסור בפרסום
(צילום: סריקה מאלבומו של הר-אבן באדיבות טל ענבר)
אחרי כעשור בתעשייה האווירית החליט הר-אבן לחפש כיוון חדש. הוא נפרד מהארגון ב-31 בדצמבר 1994, ולמחרת היום נכנס לתפקידו הבא: מנהל סוכנות החלל הישראלית.
אסטרונאוט ישראלי
סוכנות החלל הישראלית הוקמה ב-1983. “כדי להסתיר את הפעילות של פיתוח לוויין צבאי וטיל שיגור עבורו, הקים שר המדע, יובל נאמן, סוכנות אזרחית כמסווה לפעילות הביטחוני", סיפר ענבר. "זה היה גוף זעיר, עם תקציב אפסי, שכוח האדם שלו היה מנהל ומזכירה. המנהלים היו אנשי אקדמיה שעשו את התפקיד בהתנדבות או במשרה חלקית, ולתקופות קצרות יחסית".
שיבוצו של הר-אבן לניהול סוכנות החלל השתלבה במדיניותו של המנכ”ל יוצא הדופן של המשרד, צבי ינאי, שתמך בהקמת סוכנות חלל אזרחית, ואף הצליח להשיג לה מימון של חמישה מיליון דולר בשנה. "עם כניסתי התפקיד תוקנן, אבל התקציבים הלכו וקוצצו ומעולם לא הגענו ליעד של חמישה מיליון דולרים בשנה”, אמר הר-אבן בראיון לאתר הידען. "בכל זאת הצלחתי לבצע הרבה פעילויות למרות התקציב הזעיר שניתן, מתוך תיאום והסברה לגופים השונים. אלה הדברים שהייתי צריך להסביר לחברים בסוכנויות חלל אחרות שהרימו גבה ושאלו איך הצלחנו לעשות זאת בתקציב כה זעום".
כמנהל סוכנות החלל קידם הר-אבן שיתופי פעולה בינלאומיים רבים, אך מה שהיה כנראה הפרויקט הגדול ביותר נפל עליו כמעט במקרה - שיגור האסטרונאוט הישראלי הראשון. "פרויקט שיגור האסטרונאוט הישראלי נולד בביקור של ראש הממשלה שמעון פרס אצל נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, אחרי רצח יצחק רבין", סיפר ענבר. "אבי שמע על זה מהתקשורת".
לאחר ההסכם העקרוני נדרשה ישראל לחתום על הסכם רשמי עם ארצות הברית כדי שאכן תוכל לשגר אסטרונאוט ישראלי. "זה היה צריך להתבצע ברמה של סוכנות חלל מול סוכנות חלל, ואבי היה צריך להשיג מימון ולרתום את הגופים הישראלים", הוסיף ענבר. "בסופו של דבר הוא השיג חצי מהמימון מחיל האוויר, תמורת הבטחה שהאסטרונאוט יהיה טייס שלהם, וחצי ממפא”ת במשרד הביטחון, והצליח להוציא את הפרויקט לפועל. הוא היה צריך להתמודד גם עם לא מעט עניינים פוליטיים, כמו מי יטוס לשיגור, ואיך ראש הממשלה ישוחח עם האסטרונאוט בחלל".
11 צפייה בגלריה
השיג את המימון לפרויקט האסטרונאוט הישראלי וצלח את המכשולים הפוליטיים. תמונה שאילן רמון הקדיש להר-אבן, לצד אחד המכתבים של הר-אבן בנושא מימון הפרויקט
(צילום: סריקה סריקה מאלבומו של הר-אבן ומארכיון אילן רמון, באדיבות טל ענבר)
הר-אבן היה זה שהתעקש לשלב גם ניסויי תלמידים בפרויקט האסטרונאוט, כדי להפוך את האירוע גם למנוף חינוכי, ולעורר עניין במדעים וחלל אצל תלמידי חטיבות ביניים.
האסטרונאוט הישראלי אילן רמון שוגר לחלל במעבורת קולומביה בינואר 2003, ובמהלך המשימה בחלל עשה ניסויים רבים, שוחח עם תלמידים והשלים את כל מטרות המשימה. למרבה הצער, המשימה הסתיימה באסון כשהמעבורת התפרקה בחזרה לאטמוספרה, וכל שבעת אנשי הצוות נספו. "אבי אהב מאוד את אילן רמון, היה להם קשר טוב. רונה והוא היו מבקרים אצלנו הרבה", אמרה מרים. "הוא קיבל קשה את ההתרסקות, ואת האובדן של אילן. זה לא היה לו פשוט".
מהפך בסוכנות
דווקא מתוך האסון, ובזכות הכישורים הבין אישיים של הר-אבן, צמחה ידידות ארוכה של סוכנות החלל הישראלית עם הסוכנות האמריקנית, נאס”א. "היו לו קשרים טובים עם ראש נאס”א אז, דן גולדין והם הובילו לשיתופי פעולה רבים בתחום החלל עם ארצות הברית ולקשרים עמוקים בין הסוכנויות", אמר ענבר. "הקסם האישי שלו הוביל לקשרים טובים עם בעלי תפקידים רבים, שגם הולידו שיתופי פעולה מקצועיים, כמו שגריר הודו בישראל, ראשי סוכנות החלל הצרפתית ועוד".
"האישיות והידע המקיף שלו עזרו לו לקדם את הבסיס של סוכנות החלל בישראל ובעיקר את קשרי החוץ שלה", אמר לאתר מכון דוידסון אבי בלסברגר, שניהל את סוכנות החלל הישראלית מ-2016 עד 2021. "הוא היה איש נעים הליכות, ישר כמו סרגל, והיה כיף לעבוד איתו. בזכות האישיות שלו התעשיות היו נענות לקריאתו".
פרויקט מרכזי נוסף שצמח מעבודתו של הר-אבן בסוכנות החלל היה לוויין המחקר הישראלי-צרפתי ונוס (Venμs). הלוויין נשא מצלמה היפר-ספקטרלית מתוצרת ישראל, שמצלמת ב-12 אורכי גל שונים, ולכן התאימה במיוחד למשימתו של הלוויין - מעקב אחרי שינויים סביבתיים. הלוויין החל במקור כשיתוף פעולה עם גרמניה, הרבה בזכות הר-אבן שהפגיש את אנשי החברה הגרמנית OHB עם אנשי חברת אל-אופ, שפיתחה בסוף את המצלמה, וגם העמיד מימון ראשוני קטן לפרויקט מהתקציב הזעום של סוכנות החלל. "הוא מצא לזה 50 אלף שקל, שהיו סכום זעיר לפרויקט טכנולוגי גם בשנות התשעים", סיפר בלסברגר, שהיה אז בכיר באל-אופ. "היה לו חזון שאולי ייצא מזה משהו, והוא צדק".
פיתוח הלוויין עבר תהפוכות ותלאות רבות בעיקר בשל קשיי מימון, ובסופו של דבר הוא פותח עם סוכנות החלל הצרפתית (CNES), גם זה במסגרת שיתוף פעולה שהוביל הר-אבן. הוא שוגר ב-2017, וסיים את משימתו המוצלחת מאוד בקיץ 2024.
11 צפייה בגלריה
קסם אישי שהוביל לשיתופי פעולה בינלאומיים רבים. הר-אבן (יושב משמאל) חותם עם ראש סוכנות החלל של צרפת, אלן בנסוסן (Bensoussan) על ההסכם שהוביל לשיגור הלוויין המשותף ונוס
(צילום: סריקה מאלבומו של הר-אבן באדיבות טל ענבר)
הר-אבן הוביל פרויקטים רבים נוספים בסוכנות החלל הישראלית, בהם שיתוף פעולה עם הולנד בפיתוח לוויין SloshSat למדידת התנועה של נוזלים בחלל והשפעתה על לוויינים; בחינת רכיבי חלל של צרפת במרכז למחקר גרעיני שורק; חתימה על הסכם לשיתוף ישראל בפרויקט לוויני הניווטים האירופיים גלילאו; פיתוח טלסקופ החלל הישראלי Tauvex וחתימה עם הודו עם הסכם לשיגורו בטיל שלה. בסופו של דבר ההסכם לא יצא אל הפועל בגלל חשש מאיכות טיל השיגור ההודי, והפרויקט נגנז, אבל זה היה אחרי פרישתו של הר-אבן מסוכנות החלל.
במקביל לקידום שיתופי פעולה בינלאומיים פעל הר-אבן לקדם חברות ישראליות ולסייע לכניסתן לתחום החלל האזרחי. בין השאר הוא קידם מיזם למסחור הטכנולוגיות של לווייני הריגול אופק, שהוביל להקמת חברת הצילום הלווייני ISI. הוא גם קידם שיתופי פעולה עם האקדמיה, ובתקופתו החלה סוכנות החלל לסייע במימון מחקרים נבחרים ולשלב פרויקטים מדעיים במשימות חלל, כמו ניסוי Meidex לחקר סופות אבק שהיה מרכיב חשוב במשימתו של אילן רמון.
11 צפייה בגלריה
קידם שיתופי פעולה וחברות ישראליות בתחום החלל. הר-אבן (מימין) עם האסטרונאוטים הישראלים רמון ומאיו ועם שר המדע סילבן שלום ליד סימולטור מעבורת החלל, לצד תעודת הוקרה שקיבל מהתעשייה הישראלית
(צילום: מרק כץ, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, סריקה מאלבומו של הר-אבן באדיבות טל ענבר)
תחום נוסף שהר-אבן הקפיד לקדם במשך כל פעילותו בסוכנות החלל, אף שזה לא חלק מהמנדט הרשמי שלה, הוא נושא החינוך המדעי. "אני מאמין שהחלל זה האמצעי הטוב ביותר מבחינת האטרקטיביות שלו למשוך את בני הנוער ולפתוח בפניהם אשנב למדעים למיניהם שבאמצעותם אפשר יהיה להגיע להישגים. ואכן, פרויקטים כאלה נעשים בשילוב עם משרד החינוך וגם באופן עצמאי", אמר בסיום תפקידו בראיון לאתר הידען. הוא לא רק דאג לשלב תלמידים ופרויקטים חינוכיים במיזמים גדולים, אלא גם נרתם בעצמו לכך, והיה בא בשמחה וברצון להרצות בפני בני נוער, לא משנה באיזו מסגרת.
מיצוב מרשים
בסוף 2004, אחרי כמעט עשור בסוכנות החלל הישראלית, נאלץ הר-אבן לפרוש מהתפקיד בעקבות הגעתו לגיל 67. "כשאבִּי נכנס לתפקידו סוכנות החלל הישראלית הייתה מין סרח עודף במשרד המדע, שאף אחד לא קפץ על העבודה בו", סיכם ענבר. "הוא הגיע למיצוב מרשים מאוד של ישראל בחלל, והשאיר סוכנות מסודרת, עם תקנים, תוכניות עבודה ואפילו קצת תקציב. לא פלא שעם פרישתו היו יותר מעשרה מועמדים שביקשו להתמודד על ניהול הסוכנות". בשנת 2014, כשישראל אירחה בירושלים את הוועידה השנתית העולמית לאסטרונאוטיקה, יזם ענבר מושב בכנס להוקרת פועלו של הר-אבן בתחום החלל, בכותרת "סוכנות חלל של איש אחד".
11 צפייה בגלריה
סוכנות חלל של איש אחד. הר אבן עם טל ענבר בסיום המושב להוקרת פועלו בוועידה הבילאומית לאסטרונאוטיקה בירושלים, 2015
( צילום: באדיבות טל ענבר)
גם לאחר הפרישה המשיך הר-אבן לעסוק בנושאי חלל ולקדם את תחום החלל הישראלי. הוא היה חבר בוועדת שיפוט של מיזמים שהתמודדו על מימון מארצות הברית, הרצה, וייעץ לגופים שונים בנושאי חלל. ב-2008 מונה לעמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן, ובמסגרת זו פרסם כמה מאמרים על מדיניות החלל של ישראל, וב-2016 הוציא חוברת מחקר בכותרת “מלחמות בחלל“, שבה הוא סוקר את אפשרויות השימוש העתידי במערכות חלל למלחמות על הקרקע. הוא גם הקדים את זמנו בדיון בנושא מלחמות סייבר בחלל, שהיה אז בחיתוליו.
הר-אבן גם נהנה מאוד לבלות עם המשפחה לאחר הפרישה, בעיקר עם שמונת הנכדים, ולטייל בארץ ובעולם. "הוא היה מבלה המון עם הנכדים, והם מאוד אהבו אותו", אמר הבן עודד. "הוא היה איש חם, ותמיד רצה להיות עם המשפחה".
11 צפייה בגלריה
אבא וסבא אהוב. הר-אבן במרכז התמונה עם רעייתו, ילדיו ונכדיו באירוע משפחתי
( צילום: באדיבות המשפחה)
בנוסף לדאגה למשפחתו שלו, השקיע הר-אבן מזמנו ומרצו גם בדאגה לילדים אחרים. הוא היה ממייסדי עמותת "עתיד בטוח" שפעלה למניעת אלימות ולהגנה על ילדים בסיכון, והיה חבר בוועד המנהל שלה. העמותה הפסיקה את פעילותה ב-2016.
"תציל את עצמך"
אחרי יום העצמאות של שנת 2021 נסעו מרים ואבי הר-אבן לנופש של כמה ימים בעכו, במלון "האפנדי". בימים אלה, בזמן פעולות צה”ל בעזה במבצע “שומר החומות”, פרצו מהומות אלימות בכמה ערים מעורבות, בהן עכו. ב-11 במאי, ערב לפני סיום החופשה, הציתו פורעים ערבים את המלון באמצעות בקבוקי תבערה.
אש במלון שבו התארח הר-אבן ובמסעדה סמוכה
"לאחר שהמלון הוצת, פינו את האורחים מהחדרים וריכזו אותם בלובי. לאחר מכן שלחו אותם להביא את חפציהם האישיים מהחדרים, וכשהיו בדרכם חזרה, שוב הוצת המלון", סיפר הבן עודד. "אמא ירדה במעלית וניצלה, אבל אבא, שתמיד ציית להוראות, ידע שבעת שריפה לא משתמשים במעלית, ירד במדרגות ונלכד בלהבות. כשהגיע אליו מחלץ ומצא אותו בחדר מדרגות, אבא אמר לו 'אתה צעיר - תציל את עצמך'. כזה הוא היה. תמיד חשב על האחר".
הר-אבן היה עדיין בהכרה, וראה שמרים לא נפגעה, כשהועלה לאמבולנס. בהמשך איבד את הכרתו. הוא היה מאושפז כשלושה שבועות בבית החולים רמב"ם בחיפה וב-6 ביוני נפטר מפצעיו. "הוא היה בן 84, אבל פעיל ובריא. היה יכול עוד הרבה שנים להנות מהחיים", סיכם בנו.
שמונה מעורבים בהצתת המלון נעצרו, וכמה מהם הורשעו בגרימת נזק ובהתפרעות. הם קיבלו עונשים קלים יחסית - שנות מאסר אחדות. חלק מהעונשים הוחמרו מעט בעקבות ערעורים של הפרקליטות לבית המשפט העליון. עם זאת - איש לא הורשע ברציחתו של הר-אבן או בגרימת מותו.
11 צפייה בגלריה
תמיד חשב על האחר. שדרת אבי הר-אבן ברמת גן, לא רחוק מביתו, ושלט ההנצחה לזכרו ברחוב
( צילום: איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי)
סוכנות החלל של ישראל מקיימת מ-2022 את "פורום אבי הר-אבן לחלל", כינוס שנתי בנושאי חלל, מדע, טכנולוגיה וביטחון. ב-2023 קראה עיריית רמת גן רחוב על שמו, לא רחוק מבית המשפחה.
בשנה שעברה הקימה המשפחה קרן מלגות לזכרו, בשיתוף קרן אייסף. המלגות מיועדות לסטודנטים וסטודנטיות לתואר שני או שלישי, שמחקריהם עוסקים גם בתחום החלל. "בשנה שעברה היו חמישה מלגאים, והשנה יש ששה. אנשים באמת מדהימים, בהם סטודנטים ששירתו שירות ממושך במילואים", אמר עודד. "חשבנו שזו דרך טובה להנציח את מי שהחלל והחינוך המדעי היו כל כך קרובים ללבו".
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
