שריפת הענק השבוע בהרי ירושלים כילתה כ-20 אלף דונם של יער ושטחים פתוחים. הנזקים לטבע ברורים לעין, אך גם חיות הבר נפגעו, והפגיעה הקשה בהן מתגלה לעיתים רק כשמסתכלים מקרוב.
עם התפרצות האש וההתפשטות שלה, נמלטו היונקים הגדולים וגם בעלי הכנף. גם חיות משק, כמו פרות שהיו במרעה, נמלטו מהלהבות. אלא שרבים מהזוחלים לא הצליחו להימלט, וכך גם יונקים כמו שועלים, תנים, קיפודים ודורבנים. מעבר לכך, השריפה פרצה בשיא עונת הקינון של החיוויאים ובעלי כנף אחרים, כך שסביר שרבים מהקינים נשרפו.
חיות בר שמתו בשריפה בהרי ירושלים
(צילום: עמותת מעברים בטוחים לחיות בר)
פעילי עמותת "מעברים בטוחים לחיות בר" סיירו היום (ו') בשטחים השרופים ותיעדו את הפגיעה הקשה בחיות. העמותה פועלת ליישום פתרונות לצמצום דריסות ולמניעת קיטוע בתי גידול.
השריפה בהרי ירושלים - כתבות נוספות ופרשנויות:
- המומחים דרשו לאחרונה דיון חירום: "השריפה - אסון צפוי מראש"
- במדינה שעסוקה "בכיבוי שריפות" - השריפות הופכות לאיום ממשי יותר
- ישראל בוערת: הגיע הזמן להפסיק להתכחש למשבר האקלים
מנהלת העמותה מאיה סיגל סיפרה כי הסיור נערך בנווה אילן, לטרון ואזורים נוספים שבהם השתוללו הלהבות, בחיפוש אחר חיות פצועות וגורים ששרדו. "לא מצאנו כלום למעט פגרים, בהם תנים, דורבנים והמון זיקיות וזוחלים", סיפרה סיגל. "זה מעיד עד כמה האש הייתה חזקה, שאפילו היונקים לא הצליחו לברוח".
סיגל ציינה כי בשטח היו מחסומים, כמו גדרות תיל, מה שככל הנראה הקשה על חיות הבר לנוע בחופשיות.
בוני שיינמן מקק"ל תיעדה אף היא את הנזק שנגרם לבעלי החיים בעקבות השריפה. באחת התמונות שלה אפשר לראות שני בזים מצויים צעירים, שפרחו לא מזמן מהקן. בתמונה אחרת נראה בז זכר על הקרקע, ככל הנראה מחפש חרקים שיצאו החוצה בגלל השריפה, אך לעיניים אנושיות נראה כאילו הוא מתבונן בשטח השרוף.
ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל, סיפר כי "בעלי כנף יודעים להימלט משריפות. הציפורים עפות ולכאורה הכול בסדר. השאלה היא מה קורה כשאנחנו בשיא תקופת הקינון, וכרגע אנחנו ממש בשיא תקופת הקינון. יש הרבה מיני ציפורים שמקננים ביערות באזור ירושלים. אחד ממיני הדגל הוא חיוויאי, מין ששוהה בחורף באפריקה, אבל בתחילת מרץ מגיעים אלינו ראשוני החיוויאים ומתחילים בקינון. בתקופה הזו, בסוף אפריל ותחילת מאי, יש ביצים בקן".
צ'רקה הוסיף: "באזור של יער אשתאול יש הרבה קינים. עשינו באזור לא מעט סקרי קינון ואנחנו מכירים את האזור ככזה עם הרבה קיני חיוויאים. בשבועות האחרונים טיילתי באזור והבחנתי בלא מעט זוגות מקננים. אין לי ספק שהקינים האלה נהרסו. יש סיכוי קלוש למחזור שני של קינון, אבל קשה לדעת, ובדרך כלל במחזור קינון שני קשה יותר להפריח גוזלים כי הימים יותר חמים. אני מקווה שחלקם יצליחו".
הצפר הראשי של קק"ל הוסיף כי גם ציפורי שיר מקננות באזור, וגם התור המצוי, ציפור שסובלת מירידה גדולה במספרים. מדובר בציפור שמגיעה לישראל באביב כדי לקנן כאן. "באזורים האלה יש לא מעט קיני תור מצוי, ואני בטוח שיש לא מעט קינונים שנהרסו", הוא אמר.
מינים נוספים כמו סבכי שחור-ראש יכולים להיפגע אף יחד, עם דורסי לילה כמו שעירים מצויים וינשופים שמקננים כעת. "בסופו של דבר הגורם המשמעותי ביותר לירידה במגוון ביולוגי הוא הרס בתי גידול, ובמדינה צפופה כמו ישראל, שבה בתי הגידול הטבעיים והשטחים הפתוחים מצטמצמים, הנזק יכול להיות גדול. גם זוחלים וגם יונקים קטנים נפגעים. מדובר בשטחים יקרי המציאות וכל דונם שנשרף הוא אבידה עצומה למגוון הביולוגי. כשמדובר ב-20 אלף דונם מדובר באובדן משמעותי. זה עצוב מאוד".
