היום (רביעי) נפתחה בירושלים הוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה, הכנס הסביבתי הגדול בישראל, בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, באירוח עיריית ירושלים ובשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים, שיתקיים גם מחר. שקד שפי כהן, מנכ"לית משותפת באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, פתחה את הכנס ואמרה: "אני עומדת מולכם היום בימים שבהם עדיין ימי שריפה מאיימים לבלוע את הכול, ולמרות הכול יש לי אמונה ותקווה שהמדע וחקר הסביבה הם הדרך להביא לשינוי. בעוד שכלי נשק נבנים כדי לצמצם את העולם ולחלק אותו לגבולות ואויבים, המדע כאן כדי להרחיב את המבט. הוא מזכיר לנו שהטבע לא חותם על הסכמי הפסקת אש, הוא פשוט פועל יחד".
גלריה
נשיא המדינה יצחק הרצוג עם המנכ"לים המשותפים של האגודה, ד"ר רז תמיר ושקד שפי כהן, ויושבי הראש של האגודה, פרופ' רון מילוא ופרופ' יונתן בלמקר
(צילום: עוז שכטר, תדמית)
"עד לא מזמן, היו שחשבו שאקלים וסביבה הם נושא משני של משוגעים לדבר. עניין של מותרות, שנהוג לדחות לזמן מאוחר יותר, אחרי הטיפול בסוגיות הבוערות באמת", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג. "אך בשנת 2026, ברור לכול שסוגית האקלים איננה משבר עתידי שעלינו להיערך לו, אלא מציאות ממש – שמשנה את חיינו במהירות הולכת וגוברת; סוגיה בוערת כשלעצמה שדורשת את תשומת לבנו המיידית והעקבית לאורך זמן".
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נואם בוועידה בירושלים
(צילום: עוז שכטר, תדמית)
הטכנולוגיה מתגייסת לסביבה
רן לבנה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, תיאר כיצד המידע שנאסף באמצעות לוויינים כבר לא משמש רק לצרכים צבאיים, אלא נגיש לכולנו: "אתן דוגמה ספציפית שעשינו מהחלל ב-7 באוקטובר. כוחות החילוץ היו בסכנה של אסבסט, ואי אפשר היה לשלוח רחפנים בגלל המציאות הביטחונית. בסוכנות החלל ובאוניברסיטת תל אביב לקחו תמונות מלוויין גרמני, בדקו את החתימה הספקטרלית של אסבסט שרוף במעבדה, ונתנו דטקציות (זיהויים) לכוחות בשטח".
גם גילה לויקה, מנהלת מוצר חיזוי שיטפונות ב-Google Research, הדגישה את השימוש בכלים טכנולוגיים: "ב-20 השנים האחרונות ראינו עלייה דרמטית באירועי מזג אוויר קיצוניים ואסונות טבע". לויקה נתנה דוגמאות לכמה מהלכים של גוגל שמסייעים בחיזוי ובהתמודדות עם האסונות האלה, כמו קבוצת לוויינים שמשתמשת בבינה מלאכותית לזיהוי שריפות ומודלים לחיזוי של עד 24 שעות מראש של שיטפונות בזק ב-Google Flood Hub.
הוועידה בבנייני האומה בירושלים
(צילום: אסי אפרתי)
בין סביבה וביטחון
"המציאות הביטחונית הנוכחית כופה עלינו ניהול קונפליקטים חסר תקדים בהיקפו בין הצרכים הביטחוניים המיידיים לבין התרומה הלאומית לשמור על שטחים חיוניים ומסדרונות אקולוגיים", אמרה רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים. "המשימה הניצבת לפתחנו כיום, בדגש על אזור הגליל והגולן, היא התמודדות עם שינויים מרחביים בשטח בעקבות פעילות צבאית".
רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים
(צילום: אסי אפרתי)
העיתונאית יפעת גליק, הנחתה פאנל ובו ציינה את הקשרים המתקיימים בין ביטחון, מלחמה וסביבה וכיצד הם שלובים אלה באלה. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, דיברה על הסנטימנט הציבורי ביחס לתפיסת הביטחון הלאומי שהשתנה מאז ה-7 באוקטובר. לדבריה, למרות ההבנה של חשיבות העניין, "הציבור אומר לצה"ל: אתה לא אמור להתעסק במשבר האקלים". היא גם ציינה את הנתון מהסקר שנערך במכון, לפיו כ-5 אחוזים בלבד ציינו את משבר האקלים ככזה שמהווה איום בטחוני.
פאנל "חדשנות סביבתית וביטחון לתאומי" במושב הפתיחה, בהנחיית יפעת גליק
(צילום: אסי אפרתי)
תא"ל (מיל') אמיר גת, שותף בכיר ו-CTO בחברת 42NEX, לשעבר מנהל יחידת שווקים בינלאומיים בסולאראדג', תיאר את השינויים הגיאופוליטיים של השנים האחרונות כמו המלחמות באזור והמלחמה באוקראינה, שינויים עמוקים שמייצרים הבנה שעצמאות אנרגטית היא חלק מתפיסת ביטחון לאומי. גלית כהן, מנהלת קרן האקלים בישראל JCT וחוקרת בכירה אורחת ב-INSS, הצביעה על מספר פערים שגורמים לכך שהמידע הקיים לא מתורגם ליישום ולביצוע, בין היתר ביחס להבנה הקיימת שהאקלים משפיע ומשנה את כל המערכת שבה אנחנו פועלים. היא נתנה כדוגמה כיצד בצורת באזור מסוים מובילה לשינויים ביבול ומשם לייצוא ולייבוא.
ירושלים: בין טבע לעיר מתפתחת
במושב שהתמקד בירושלים ובמגוון סוגיות אקולוגיות וסביבתיות בעיר, מירי רייס, מנהלת הרשות לאיכות הסביבה וקיימות בעיריית ירושלים, ציינה את החשיבות בתרגום של רעיונות בשטח בעיר מתפתחת וייחודית כמו ירושלים, שמכילה בתוכה מגוון כל כך עשיר ולעיתים מורכב של תוואי טבע לצד אוכלוסיות שונות. ענבר וייס עברי, אדריכלית העיר ירושלים, הזכירה במהלך הדיון את אחד האתגרים העירוניים המשמעותיים מבחינתה, הצללה. "לצד נטיעות בתחנות רכבת ובמיקומים מגוונים אחרים, יש עוד הרבה לאן להתקדם", היא אמרה.
פאנל מושב ירושלים. יואל אבן – מהנדס העיר ירושלים, צחי ויטלזון – מנכ”ל צתא”ל, מירי רייס – מנהלת הרשות לאיכות הסביבה וקיימות בעיריית ירושלים, ענבר וייס עברי – אדריכלית העיר ירושלים ומנכ”ל חברת עדן
(צילום: עוז שכטר, תדמית)
לדברי יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים, "ירושלים הוכיחה שהיא יכולה ליישם תוכניות של אלפי יחידות דיור והתחדשות עירונית בלי להתפרץ לשטחים פתוחים". צחי ויטלזון, מנכ"ל צתא"ל, הדגיש את האימפקט של התחבורה העירונית והשילוב שלה בתוכניות ירוקות של העיר.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון
(צילום: עוז שכטר, תדמית)
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, הדגיש את מחויבותו לתחום הסביבה והזכיר את עצירת תוכנית הבנייה ברכס לבן. "המיוחד בירושלים זה שאין לנו ים. הים היחידי שיש לנו זה יערות ירושלים. אנחנו מטפחים אותם ביחד עם קק"ל. אנחנו דואגים לכך שתהיה חיבוריות בין כל היערות. יש לנו תוכנית משותפת לקק"ל ולנו שאנחנו מחברים את כל היערות מרמות עד גילה, גם באופניים וגם בהליכתיות, וזה כבר בעיצומה של העבודה".
יערות בסכנה, ופתרונות שהופכים מפגע למשאב
ד"ר גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי של קק"ל, סיפר כי "יש לנו השנה אירוע חמור" ותיאר תופעה שבה נצפתה התייבשות ותמותת עצים מאסיבית בשטחי יער רבים בארץ. "רוב רובה של הפגיעה ביערות האורנים," הוא אמר והוסיף כי 25 אחוז מיערות האורנים בדרום התייבשו. "צריך לחשוב במגמה של המשך שינוי אקלימי לרעה". בנוגע לתגובה של קק"ל בשטח, הוא ציין את הערך שבהתחדשות הטבעית ואת החשיבות בנוף מגוון יותר ובנטיעה של מינים מקומיים. באותו המושב, הציג מור אשכנזי מקק"ל הציג מיזם שרותם טכנולוגיית חישה מרחוק וסימולציות מתקדמות כדי לעבור מכיבוי פסיבי של שריפות לניהול סיכונים אסטרטגי.
נוסף על כך, הוצגו במושב אחר הוצגו דוגמאות שונות לפתרונות שהופכים מפגע למשאב. למשל, פרופ' שני ברט מהטכניון סיפרה על חומרי בנייה ברי-קיימא המיוצרים באמצעות מיקרואורגניזמים. פרופ' דניאל מנדלר מהאוניברסיטה העברית הציג פיתוח של לבני בנייה מעודפי המלח שבדרום ים המלח. הוא שיתף כי בימים אלה הוא וצוותו עובדים על פרויקט שנועד להגן על מכ"מים מפגיעה ועל שימוש במלח לטובת אגירת אנרגיה. עוד הוצגו פתרונות מתחום החקלאות בנושאי דו-שימושיות וכלכלה מעגלית, ובהם מחקר שהציג ד"ר עידן פרמן מתל-חי לשימוש בפסולת חקלאית לגידול פטריות מאכל.
כשהמדע פוגש את המשפט
עו"ד רחלי הכט, מאוניברסיטת בר אילן, תיארה את הקליניקה לרגולציה סביבתית שהיא מנהלת: "לראות אנשים שלוקחים את המומחיות שהם צברו כדי לעמוד בחזית ולתת גב לארגוני סביבה או לאנשים שהפריע להם משהו סביבתי נותן אימפקט גם ברמת ההחלטה וגם ברמת החוויה שהפעיל הסביבתי חווה". ד"ר אורי שרון מאוניברסיטת בר אילן שיתף במקרה שבו נרתם למאבק לפתיחת השטחים הירוקים של מקווה ישראל לציבור הרחב וזכה לליווי של הקליניקה: "ועדות התכנון אמורות לייצג את כלל האינטרסים, וכל מי שנפגע יש לו זכות טיעון. אני חוקר צדק סביבתי; זו הרגשה מטלטלת להיות בתוך הסיטואציה שאני חוקר ולחוות אותה מבפנים".
פאנל מושב משפט ורגולציה. עו"ד רחלי הכט; פנינה זיו, פעילת קיימות וסביבה; ד"ר אורי שרון, אוניברסיטת בר אילן; פרופ' נורית אלפסי, אוניברסיטת בן גוריון
(צילום: עוז שכטר, תדמית)
פרופ' נורית אלפסי, מאוניברסיטת בן-גוריון, אמרה על מערכת התכנון בישראל: "אני מרגישה שהמערכת הזאת חולה. היא צריכה להשתנות, היא צריכה לעבוד בשבילנו והיא לא עובדת בשבילנו. אנחנו צורכים את הקרקע שאין לנו".
האמון הציבורי במדע
"בכל העולם נושאי המדע והסביבה פוגשים בשנים האחרונות את הכחשת האקלים. רואים את זה במדינות המתקדמות ביותר", אמר אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל. "התשובה הכי חשובה להכחשת האקלים היא מדע מדויק". פרופ' אורן אוסטרזצר-בירן, האוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר משותף של הוועידה, הוסיף ואמר כי "בעידן שבו מידע זורם במהירות, האמון בעובדות אינו תמיד מובן מאליו ואולי אפילו יורד. תפקידה של הקהילה המדעית חשוב מאי פעם".
אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל
(צילום: אסי אפרתי)
פרופ' נעמי אורסקס מהרווארד עסקה גם היא בשאלת האמון הציבורי במדע, וקבעה כי חרף המתקפה הנוכחית של הממשל האמריקאי על המדע, רוב הציבור, ברוב המדינות, עדיין נותן ציון גבוה יחסית לאמינות המדע. אורסקס הביאה כדוגמה מאמר משנת 2000 שהציג את קוטל העשבים ראונדאפ כבטוח, ושנפסל ב-2005 ובהמשך אף נחשף כי הוא נכתב בפועל על ידי גורם מטעם היצרן. אף על פי כן, המאמר נותר בין המאמרים המצוטטים ביותר בנושא. "מאמרים מטעים נשארים בספרות המדעית, רגולטורים מסתמכים עליהם, והציבור לא יודע במי לבטוח", היא אמרה. "אנחנו צריכים לעשות יותר כדי לשמור על הבית שלנו מסודר, כך שהציבור ימשיך לבטוח בעבודה שאנחנו עושים".
שיקום נחלים כמפתח להחלמה
אורי רגב, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון, וניר פפאי, מנהל פרויקט ציפורי ברשות ניקוז ונחלים קישון, הציגו את מרכיבי שיקום נחל ציפורי כמקרה בוחן של יישום תוכנית שיקום אקולוגי, בדגש על חדשנות. התוכנית שיזמה רשות המים, החלה בשנות המלחמה האחרונות, אמורה להסתיים בעוד כשנה וחצי ומסוקרת בהרחבה בגיליון החדש של כתב העת "אקולוגיה וסביבה". לדברי פפאי, כבר היום אין יותר מזהמים שזורמים לנחל ואיכות המים הולכת ומשתפרת. "הפרויקט הזה הוא דוגמה לסדרת פעולות לא יקרות, וכאלו שניתנות לביצוע בעזרת שיתוף פעולה ויצירת תחושת שייכות", הוא אמר.
דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע, הגדיר את השיקום האקולוגי כמפתח להחלמה אישית וחברתית. "אחרי כמעט שלוש שנים של מלחמה, לא אנחנו ולא הטבע שלנו נשארנו כפי שהיינו. השאלה היא, איך כולנו נצא מכאן מחוזקים יותר?" במקרים רבים, בעיקר של פגיעה מתמשכת ונרחבת, נדרש גם שיתוף פעולה רחב יותר. "יש לנו הזדמנות. יום אחד תסתיים המלחמה ונבין שחלק מהשיקום עובר גם דרך שיקום משותף, אנחנו יחד עם כל השכנים שלנו, של הטבע".
שטחים פתוחים שמתכווצים, והים שלא נגמר
עוד במסגרת הוועידה, העניקה פרופ' תמר דיין את פרס מפעל החיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לפרופ' ערן פייטלסון, ואיריס האן העניקה את הפרס ליואב שגיא. לשני הזוכים הייתה תרומה משמעותית בתחום התכנון הסביבתי בישראל ובהגנה על השטחים הפתוחים.
(מימין לשמאל) יו"ר האגודה היוצא פרופ' רון מילוא, פרופ' תמר דיין, זוכי פרס מפעל החיים פרופ' ערן פייטלסון ויואב שגיא, איריס האן ויו"ר האגודה הנכנס פרופ' יונתן בלמקר
(צילום: אסי אפרתי)
מוטי קפלן ואיריס האן הציגו את עבודת המחקר שלהם בטכניון על הצפי לאובדן בלתי הפיך של שטחי הטבע בישראל. נכון להיום, סך כל השטחים הולך ומתכרסם וככל שזה יתמשך בקצב הנוכחי, הם יעלמו לחלוטין. לדבריהם, בישראל עוד לא הושרשה ההבנה שמשבר האקלים ומשבר מערכות אקולוגיות בשטחים הפתוחים, הם שני צדדים של אותו המשבר.
נושא נוסף שבלט עסק באתגרים שבשמירת הטבע הימית. דרור בוימל מהחברה להגנת הטבע, בהתייחסותו לתשתיות כמו כאבלים תת-ימיים וחוות לגידול דגים, אמר כי "רוב שטחה של מדינת ישראל הוא הים. באתגרי הפיתוח בים, באתגרי הפרבור הימי, קורים תהליכים של פיתוח מפוזר ולא יעיל. אלה דברים שחווים אותם ביבשה ובדיעבד למדנו שיש דרך טובה יותר לפתח. כבר היום קשה למצוא מקום בים".
"הים הוא השטח הפתוח הגדול והרציף ביותר שיש לנו בישראל", אמר אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע. "שמורות טבע הן בעצם הכלי המוכח והיעיל ביותר שיש לנו כדי לשמור על הטבע הזה". בין הדוגמאות לשטחי הים התיכון של ישראל שיש להגן עליהם, לדבריו, נמנים, "בית גידול מסוג אבעבועים (נביעות של גז מתאן בים העמוק), שאף אחוז ממנו לא מיועד לשימור. גני הספוגים המזופוטיים, שעדיין 70 אחוז השטח שלהם לא מיועד להגנה. לגבי המצע הרך (קרקעית חולית, ע"ו), הוא בתת ייצוג משמעותי".
אלון רוטשילד, החברה להגנת הטבע. משתתף במושב "אתגרי שמירת טבע בעידן של פרבור ימי"
(צילום: עוז שכטר, תדמית)
פרופ' מעוז פיין, מהאוניברסיטה העברית והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, התייחס לשטח של מפרץ אילת כמערכת יקרה ביותר לאקוסיסטם וככזה שנתון למגוון איומים, בהם רגישויות שונות של אלמוגים ולחצים המופעלים על עשבי הים. ד"ר שי אורון מהחברה להגנת הטבע הציגה את מיזם "שוניות אילת" שנועד להנגיש את פלאי הטבע שבמפרץ אילת לציבור הרחב ולהדגיש את החשיבות להגן עליהם.
פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית
(צילום: אסי אפרתי)
"אנחנו חיים בעידן שבו המשברים הסביבתיים אינם מכירים בגבולות, בתחומים או בדורות", סיכם פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, את ההשפעות המגוונות של האתגרים שניצבים בפנינו. "שינוי האקלים והפגיעה במערכות האקולוגיות אינם עוד סוגיה מבודדת; מדובר באתגר רב-ממדי המשפיע ישירות על הבריאות, החקלאות, הכלכלה, המדיניות הציבורית והחוסן החברתי של כולנו".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
