הפיזיקאי הבלגי פרופ' פרנסואה אנגלר, מומחה לפיזיקת חלקיקים וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2013 על עבודתו בנושא בוזון היגס, הלך בסוף השבוע לעולמו בגיל 93.
בוזון היגס נחשב בעיני פיזיקאים לאבן היסוד של המבנה הבסיסי של החומר - החלקיק היסודי שמקנה מסה לחלקיקים רבים אחרים, בהתאם לתיאוריה המכונה "המודל הסטנדרטי".
בשנת 2013 זכה אנגלר, שנפטר בעיר אוקל שבבלגיה, בפרס נובל יחד עם הפיזיקאי הבריטי פרופ' פיטר היגס, שהלך לעולמו בשנת 2024. השניים הניחו כבר בשנת 1964 את היסודות התאורטיים שהובילו לגילוי בוזון היגס בשנת 2012 ב-CERN, המעבדה האירופית לחקר פיזיקת החלקיקים בשווייץ. "בצער רב אנו מודיעים כי הפיזיקאי התאורטי הבלגי פרנסואה אנגלר הלך לעולמו בגיל 93", נמסר מ-CERN בפוסט שפורסם בפייסבוק.
ב-CERN ציינו כי "יחד עם עמיתו, פרופ' רובר ברו, הוא הראה שחלקיקים יסודיים יכולים לרכוש מסה באמצעות אינטראקציה עם שדה יסודי הקיים בכל רחבי היקום". עוד נמסר כי במקביל העלה פיטר היגס באופן עצמאי את ההשערה בדבר קיומו של אותו מנגנון. קיומו של שדה ברו-אנגלר-היגס הוכח בשנת 2012, עם גילוי החלקיק הקשור אליו בניסויי ATLAS ו-CMS.
אנגלר נולד ב-6 בנובמבר 1932 למשפחה יהודית באטרביק שבאזור בריסל. במשך יותר משבעה עשורים הקדיש את חייו למחקר בפיזיקה תאורטית, תחום שבו השלים דוקטורט לאחר שלמד הנדסה אזרחית.
2 צפייה בגלריה
פרופ' פרנסואה אנגלר (משמאל) ואלברט השני, מלך בלגיה לשעבר
(צילום: Mark Renders/Getty Images)
בתום לימודיו הצטרף לאוניברסיטת קורנל בארצות הברית, שם הכיר את ברו. בהמשך חזר ברו לבלגיה, והשניים עמדו יחד בראש המחלקה לפיזיקה תאורטית של האוניברסיטה החופשית של בריסל. עבודתם המשותפת הובילה להצעת "מנגנון ברו-אנגלר-היגס", שהניח את היסודות לגילוי בוזון היגס ב-2012.
עם קבלת פרס נובל ב-2013 אמר אנגלר כי עבודתו התמקדה תמיד ב"חתירה להבנה ולהסבר רציונלי של העולם". לדבריו, "רעיונות בלתי רציונליים כבר גרמו די נזק לאירופה. המדע חיוני לבניית ציוויליזציה הראויה לשמה".
אנגלר, בנם של בעלי חנות יהודים, הגדיר את עצמו כמי שאינו קונפורמיסט וכחסר אמונה דתית. במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר בלגיה הייתה תחת הכיבוש של גרמניה הנאצית, הוא ובני משפחתו נאלצו להסתתר.
