לאחר שבמשך יומיים סבלו תושבי ראשון לציון ממפגעי ריח, אותרה הלילה (יום ג') שוחה שבה נמצאו דלק וסימנים משמעותיים להימצאות דלקים, והיא נבדקת כמקור אפשרי למפגע. בסיוע יחידת הניטור של רשות הטבע והגנים נלקחה דגימה מהמקום. ראש העיר רז קינסטליך כתב כי "מדובר במפגע תברואתי חמור של פסולת דלק ושמן שנשפכו לתוך שוחת ביוב במיקום מרוחק במערב העיר". כדי לוודא שמפגע הריחות לא יחזור, הודיעה העירייה כי תחל בשטיפת כל קווי הביוב באזור שבו נמצאו הדלקים. ייתכן שבעקבות כך שוב יורגש ריח בחלקים מסוימים בעיר.
הטיפול במפגע הריח בראשון לציון
( עיריית ראשון לציון)
במקביל, משטרת ראשון לציון חוקרת את האירוע. בין היתר, ייבדקו מצלמות מהאזור. "אנחנו לא נרפה עד שמי שאחראי על כך ישלם על המעשה החמור הזה", אמרו במשטרה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "המשרד ממשיך לפעול עם כלל הגורמים לבחינת הממצאים ולנקיטת כלל הפעולות הנדרשות והאפשריות להשלמת הטיפול במפגע, לרבות המשך הבדיקות לשלילת האפשרות שמקורו בגורם אחר או נוסף, ויעדכן ככל שיידרש".
אז כיצד מטפלים באירוע כזה? לאחר שבוצע דיגום בנקודת המפגע והתברר כי מדובר בשמן ובדלק, הוחלט על שטיפת הקווים. במשרד להגנת הסביבה עדיין פועלים לזיהוי מדויק של החומר שגרם למפגע הריח. המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה יצרה קשר עם המשטרה כדי להשתתף בחקירה.
"אי אפשר לשלול שהחומרים רעילים"
חשיפה לריחות של כימיקלים, גם בריכוזים נמוכים, עלולה לגרום להשפעות בריאותיות שליליות. פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הסביר כי ההשפעות הבריאותיות של מטרדי ריח עשויות לנוע בטווח רחב: מהיעדר השפעה, דרך אי-נוחות קלה ועד לתסמינים משמעותיים ולתחלואה קשה.
לדוגמה, במחקר שנערך בפינלנד בשנת 2006 בקרב 1,142 תושבים המתגוררים ליד מרכזים לטיפול בשפכים ובפסולת, שנבחרו באופן אקראי, נבדק הקשר בין חשיפה למטרדי ריח לבין תסמינים גופניים. במחקר נמצא קשר חזק ומובהק בין תפיסת מטרדי ריח לבין מגוון תסמינים גופניים: קשיי נשימה, גירוי בעיניים, צרידות או יובש בגרון, כאבי שיניים, עייפות, צמרמורות, כאבי פרקים וכאבי שרירים.
תיעוד מהסריקות אחר הריח החריף בראשון לציון
(צילום: מתוך הפייסבוק של ראש העיר ראשון לציון רז קינסטליך )
פרופ' לוין הוסיף: "חשוב להדגיש שאנחנו עדיין לא יודעים הרבה. אבל זיהום ריח זה לא סתם לא נעים. אי אפשר לשלול שהחומרים רעילים ועלולים להשפיע על האדם בכל מיני צורות. אבל עצם העובדה שיש חומר שמשפיע על המוח – הרי הריח הוא חוש מאוד חזק – גורמת לנו לתחושה חזקה של סכנה. ריח רע מעורר תחושת סכנה. יש אנשים רגישים יותר, והריח מפעיל מנגנוני הגנה כמו עליית לחץ הדם, דאגה וחרדה. זיהום ריח נקשר גם להפלות במהלך ההיריון, להחמרה של התקפי אסתמה, לעליית לחץ דם ולסיכונים קרדיו-וסקולריים, לגירוי בריריות ועוד. מאות אנשים התלוננו. יש אנשים שממש לא יכולים לסבול מפגעי ריח. האירוע הזה ממחיש את חוסר המוכנות לזיהוי ולטיפול מהיר בפשיעה הסביבתית בישראל. מישהו שפך חומרים ומצפה לחמוק מעונש. חשוב לתפוס את העבריינים שביצעו את המעשה ופגעו בבריאות הציבור".
הטיפול במפגע משלב את הרשות המקומית, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ותאגיד המים העירוני. כדי לטפל במפגע יש צורך במומחים בתחום. "אנחנו צריכים להיות טובים בחירום סביבתי ואזרחי – לא רק בחירום ביטחוני", הוסיף פרופ' לוין.
שכונת אברמוביץ בראשון לציון
(צילום: מאיר תור'גמן )
מהמטה הסביבתי נמסר: "מהתגובות הרשמיות לאיתור הבעיה משתמע שנפתרה החידה – אותר המקור ובא לציון גואל. להיפך! זו אמורה להיות רק תחילתה של חקירה מקיפה ושקופה, שתכליתה לבדוק כיצד ייתכן שחומרים מסוכנים הגיעו לביוב של עיר גדולה כמו ראשון לציון? צודק ראש העיר קינסטליך באומרו שרשות מקומית לא יכולה להתמודד עם פשיעה כזו לבדה. בחקירה כזו יש להבין כיצד ייתכן שאלפי תושבי העיר מתלוננים על ריח, ורק לאחר יממה מזוהה המקור? חשוב להבין כי אין מדובר בניואנס – מדובר בפשיעה סביבתית המאיימת על בריאות הציבור. ריח רע במקרה הזה אינו רק מטרד, אלא מעיד על סיכון בריאותי. חייבים להבין מאנשי המקצוע מה חסר להם כדי להגיע לאיתור מהיר של מקרים כאלה, וכן לפעול לאכיפה מחמירה נגד האחראים לעבירה החמורה הזו. הניטור והאכיפה הסביבתיים חייבים שדרוג משמעותי, וזו משימה שמונחת לפתחה של הממשלה הבאה. בשגרה וגם כנגד איומי טרור. כי אין ביטחון לאומי ללא חוסן סביבתי".
