דגי גרם מוכרים לעתים קרובות יותר כמקור מזון מאשר כמווסתי פחמן, שמספקים מגוון שירותים הרלוונטיים להפחתת שינויי האקלים. למעשה, דגי גרם שמאופיינים בעצמות, המבדילים אותם מדגים ספוגיים חסרי עצמות, אוגרים פחמן בתוך גופם כשהם גדלים ופולטים אותו לעומק הים באמצעות צואתם או כשהם מתים ושוקעים אל הקרקעית. כמו כן, קבוצת הדגים הזו, עליה נמנים מקריני סנפיר ובעלי סנפירים בשרניים, שהם אבותיהם הרחוקים של קבוצת בעלי ארבע רגליים, מייצרים גם קרבונטים ממלחים ימיים בתוך המעיים שלהם ומפרישים אותם בקצב גבוה, מה שהופך אותם לחשובים במיוחד בתוך מחזור הפחמן האנאורגני של האוקיינוסים.
3 צפייה בגלריה
דג תפאר ענק (Cheilinus undulatus), שמוכר גם בשם "תפאר נפוליאון", שוחה במימי פלאו. דג זה יכול להגיע לאורך של כ-2 מטרים, אך נתון בסכנת הכחדה
(צילום: Mattia Ghilardi, Leibniz Centre for Tropical Marine Research)
עם כל כך הרבה דגים בים, אין לזלזל בחשיבותם הקרבונטים של הדגים בכל הנוגע למחזור הפחמן האנאורגני, שכן הם יכולים לשקוע ולהפוך לחלק ממשקעים או להתמוסס ולהגביר את יכולת מי האוקיינוס לנטרל חומצות. כעת, מחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications שופך אור על הפרשת קרבונט על ידי דגים, כשממצאיו מקדמים את הבנת התהליכים הביו-גיאוכימיים והפיזיקליים שמתחוללים במי האוקיינוס בתקופות של שינויי אקלים.
בהובלת מרכז לייבניץ לחקר ימי טרופי (ZMT) של אוניברסיטת ברמן בגרמניה, חקרו מספר מדענים מגוון רחב של מיני דגים כדי לקבוע כיצד מאפיינים מסוימים שלהם ושינויים סביבתיים שולטים בכמות ובהרכב של הקרבונטים שאותם הם מפרישים. הצוות בחן קרבונטים שהופקו על ידי דגים מפלאו, אוסטרליה ואיי בהאמה, תוך שמירתם בתנאים טבעיים שמדמים את השונית שבה הם חיים.
לאחר מכן, ערכו החוקרים מסד נתונים נרחב של שיעורי הפרשת קרבונט מיותר מ-380 דגי שוניות אלמוגים מ-85 מינים, כולל אלמוגית, נתחן כחול, תוכינוניים, שפתניים, לוטיניים ודקרים. דגי ים חיים בסביבה מלוחה שיש בה לחץ אוסמוטי - אותו מפעילה תמיסה על ממברנה חדירה למחצה המפרידה בינה לבין תמיסה אחרת, עקב הפרש בריכוז המומס בין שתי התמיסות - גבוה יותר מאשר בדמם. "כדי להוסיף לחות לגופם, הדגים שותים מי ים, אבל גם צריכים להיפטר מהכמויות הגדולות של סידן ומגנזיום המצויים בהם", הסביר מתיה ג'ילארדי, ביולוג ימי ב-ZMT והמחבר הראשי של המחקר. "אלה מתרכזים במעיים בצורה של גבישי קרבונט ומשתחררים לים בעת הטלת הצואה".
שלא כמו אלמוגים ויצרני קרבונט אחרים, דגים יוצרים קשת רחבה של צורות קרבונט. בהתאם להרכבם, גבישים אלו יכולים להתמוסס במהירות בעמודת המים, או לשקוע ולהישאר קבורים למשך זמן רב ובכך לתרום להיווצרות משקעים בוציים במים רדודים. למעשה, התחממות כדור הארץ ודיג יתר יכולים לשנות את כמות הקרבונטים המיוצרים על ידי הדגים, ובסופו של דבר להכתיב איזו צורת קרבונט תופרש באופן הרב ביותר, מה שעשוי לשנות לחלוטין את התפקיד שדגים ממלאים במחזור הפחמן האנאורגני של האוקיינוס.
כבר זמן רב נחשבת הפרשת קרבונט דגים לפרופורציונלית ביחס לחילוף החומרים שלהם, אם כי עד כה הדבר לא הוכח. כעת, צוות המחקר אישר זאת, כך שטמפרטורות גבוהות למשל, מגבירות את חילוף החומרים ואת הפרשת הקרבונט. עוד נמצא כי דגים עם זנבות שצורתם דמוית מזלג או רומח הינם פעילים יותר ולכן מפרישים יותר קרבונטים מדגים עם זנבות מעוגלים. מהמחקר עולה בנוסף כי מעניין לגלות שגם אורך המעי משחק תפקיד, שכן כמו הטמפרטורה, הוא משפיע על הכמות וההרכב המינרלי של הגבישים המופרשים על ידי הדגים.
התחממות כדור הארץ ודיג יתר של מיני דגים מסוימים עלולים לפגוע משמעותית בתרומתם של הדגים למחזור הפחמן האנאורגני הימי. לדוגמה, דיג יתר של דגים שנמצאים גבוה במעלה שרשרת המזון עלול להוביל לירידה חדה בהפרשת הקרבונט, כשגם שינויים מונעי אקלים בגודל הדגים עלולים להחמיר את ההשפעה הזו. הדוגמאות הללו ועוד כמה אחרות, משפיעות על הכימיה הימית ועל יכולתו של האוקיינוס לחסן כמות רבה של פחמן דו חמצני, שעלול למצוא את עצמו נפלט ונאגר באטמוספרה. ממצאי המחקר יאפשרו לחוקרים לחשב בצורה מהימנה יותר את כמות והרכב הקרבונטים שמיוצרים על ידי קהילות דגים באזורים ימיים שונים ברחבי העולם. "עם המחקר שלנו, אנו סוללים את הדרך לתחזיות מדויקות יותר לגבי תפקידם של דגים במחזור הפחמן הימי בתנאים משתנים כמו התחממות האקלים העולמי ודייג יתר", אמרה סוניה בחאראנו, אקולוגית שוניות אלמוגים ב-ZMT, שנמנתה על צוות המחקר. לדבריה, תחזיות כאלה חשובות מאוד לתהליכי ניהול וקבלת החלטות שמטרתן לשמור על תפקודי המערכת האקולוגית העולמית.
