מתקני ההתפלה באשדוד ובאשקלון טרם חזרו לפעילות, לאחר שהושבתו בשל עכירות המים. מתקן ההתפלה שורק א', שפעל במשך כמה שעות, הושבת הלילה (יום ד') שוב. בינתיים פועלים מתקני ההתפלה שורק ב' ופלמחים, שחזרו לפעילות אתמול, והמתקנים בחדרה ובאילת שלא הושפעו מהאצות שהגיעו ככל הנראה ממצרים.
כתוצאה מההשבתה, הרשויות נקראו לצמצם את פעילות הגינון הציבורי ופעולות נוספות הקשורות במים. האספקה לבתים לא נפגעה. אמש חודשה אספקת המים לחקלאים בדרום.
"לא הייתה כל התראה מוקדמת או צפי לאירוע חמור כזה", אמר גורם במשק המים. לדבריו, מנהלי המערכת אינם פועלים בצורה מיטבית. "מתקני ההתפלה צריכים לפעול כ'חשבון עובר ושב' שלנו ואילו מקורות המים הטבעיים צריכים להיות החסכונות שלנו", הוא אמר. "מתקני ההתפלה צריכים לפעול תמיד בתפוקה מקסימלית. ישראל צריכה לרכוש את כל המים שמתקני ההתפלה מסוגלים לייצר. האקוויפרים והכנרת, מקורות המים הטבעיים הנוספים, הם מאגר החירום שלנו. אליהם פונים רק בעת משבר- כמו המשבר הנוכחי".
משבר ההתפלה - כתבות אחרונות:
מנהל מתקן התפלה: "זהו אירוע חסר תקדים בהיקפו"
החקלאים בנגב זועקים: "24 שעות בלי מים - והיבול מת"
המקור להשבתת מתקני ההתפלה בישראל הגיע ככל הנראה ממצרים
אותו גורם הוסיף: "אבל הבעיה היא שאנחנו בסוף הקיץ והמאגרים הטבעיים שלנו לא היו מלאים. בניגוד לדעה הרווחת, מים מותפלים הם למעשה זולים ממים טבעיים, אם לוקחים בחשבון את כל העלויות הנלוות לרבות הפגיעה בטבע. בסופו של דבר צריך להגדיל את מתקני ההתפלה הקיימים. להקים מתקנים חדשים ייקח שנים, לפחות עשור. אנחנו צריכים להיות עם עודף מים קבוע כדי להתמודד עם משברים עתידיים, והם יגיעו, ועם גידול האוכלוסיה. המדינה ורשות המים מעדיפים לפרסם על מכרז להקמת מתקן התפלה חדש במקום להגדיל את המתקנים הקיימים. זה רק עניין של מחיר, אלא מדיניות ותעדוף. כי בעתות משבר, כשאין מים, לאף מחיר אין משמעות".
המחקר שמצא תמונת מצב מטרידה
במקביל, מחקר מדעי שערכו חוקרים ממכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן גוריון, מציג תמונת מצב מטרידה. התלות המוחלטת במערכת ריכוזית חושפת אותנו לאיומים רבים. בעצם, מיליוני אזרחים מסתמכים על מספר קטן של מתקני התפלה, התלויים גם במערכת החשמל.
לפי המחקר, אם חולייה אחת בשרשרת נשברת, המערכת כולה קורסת. "מערכת המים הישראלית היא מערכת מעולה", אמרה ד"ר נטלי דה-פלקו. "תחשבו על כך שחמישה מתקני התפלה לא עבדו ובכל זאת לכל אחד מאיתנו היה מים בבית. זה מראה כמה חשיבה יש מאחורי המערכת".
שר האנרגיה אתמול
(צילום : דוברות השר אלי כהן)
מצד שני, המצב הוא לא באמת טוב. החוקרים, בראשות ד"ר דה-פלקו, פרופ' נעם ויסברוד וד"ר קרול בוט, פיתחו מודל לתרחישי חירום שעלולים לפגוע ביציבות משק המים. בין המשברים שנבחנו היה בצורת הפוגעת במקורות המים הטבעיים, שיבוש באספקת האנרגיה היוצרת משבר במשק החשמל הקריטי להתפלה ולשאיבת המים, מלחמה ומתקפת סייבר.
"המלחמה עם איראן התחילה, בעלי גויס למילואים והייתי בבית עם שלושה ילדים. התחלתי לחשוב על מה קורה כשהכול מתרחש ביחד", הסבירה ד"ר דה-פלקו על הסיבה לכתיבת המאמר. "מה שקרה הוא מבחן לחץ. מה קורה כאשר שום דבר לא עובד. אם אנחנו שמים 85% ממי השתיה שלנו בידיים של חמישה מתקני התפלה, וכל אחד עובד רק אם שואבים מים מהים, אז יש פה פגיעות. במאמר שלנו דיברנו על פגיעת טיל במערכת, ומה יהיו ההשפעות על מתקני ההתפלה. ניסינו לשער גם מה יהיה כתוצאה מזיהום בים, בדומה לאירוע הנוכחי. אלה התרחישים הכי גרועים, בהם ההתפלה לא עובדת".
העכירות באזור פלמחים, אתמול
(צילום רחפן: ד"ר רועי חיכל, חיא"ל)
לדברי ד"ר דה-פלקו, "בישראל יש לנו מים ממקורות טבעיים, אם כי המצב לא טוב בגלל הבצורת. אלה המכפילים של המשברים. אנחנו הערכנו מה קורה כאשר יש בעיות אחד אחרי השני. בנינו מודל מאוד קיצוני, שפתאום מאוד רלוונטי".
לפי החוקרים, משברים מסויימים יכולים להביא לפגיעה של כ-60% באספקת המים. כך, משק המים יכול להיפגע כשמתעלמים ממשברים מורכבים, וכאלה שמתרחשים יחד, כמו שילוב של בצורת עם מלחמה ואיומים נוספים. ד"ר דה-פלקו צפויה לפרסם מאמר נוסף, הבוחן את האיום המורכב על מתקני ההתפלה, כשהיא בוחנת את המתקנים במדינות המפרץ. כך, יש צורך באמנה בינלאומית להגנה על מתקנים, וביזור של מתקנים קטנים המסתמכים גם על אנרגיה סולארית.
פרופ' אופיר מנשה, מנהל התוכנית ללימוד תואר שני בהנדסת מים במכללה האקדמית כנרת, אמר כי המשבר הוא הזדמנות: "אז איפה הולכים מכאן? מערכת המים יחסית חזקה, אבל מה אנחנו בעצם לומדים? צריך לשאול האם יש צורך לבנות מאגרים שיספיקו ליומיים צריכה או לחודשיים? יש לזה משמעות תפעולית. זה נותן לנו מרחב נשימה. השאלה היא כמה אנחנו משקיעים בתשתיות. אנחנו יודעים שהאצות מתרכזות בחלק העליון של הים, אז אולי כדאי לשנות את האזורים מהם אנחנו שואבים מי ים. אולי לאזורים עמוקים יותר. אנחנו צריכים לראות במצב הזדמנות ללמוד, ולהבין שלאט לאט יהיו לנו יותר אירועים כאלה בעקבות שינויי האקלים. זה משפיע גם על המדינות השכנות, בין היתר על ירדן, הרשות הפלסטינית ורצועת עזה".
החקלאים משלמים את המחיר
ביקב קדש ברנע החליטו להקדים את הבציר. בימים אלה בציר הענבים נמצא בשיאו, אבל את הענבים בוצרים כאשר אלה מבשילים. כיוון שאין מים להשקייה, ביקב החליטו לבצור את כל החלקות הנותרות. מדובר על כ-50 דונם אותם בצרו בלילה.
יקב קדש ברנע
(צילום: הרצל יוסף)
יוגב צדוק, היינן של היקב, סיפר: "הענבים מתחילים להצטמק כי אין מים. אין לנו איך לשטוף את המיכלים ולשמור על הגיינה בסיסית ביקב. אין לנו דרך לשטוף צנרת ומשאבות, כל מה שצריך כדי שיהיה נקי ומבריק. בנוגע למי שתייה - יש לנו שישיות.אנחנו בשיא ההבשלה של הענבים וביום השני בלי מים. בוצרים כי אין ברירה. אנחנו לא רוצים לקחת סיכונים. מעולם לא קרה שסגרו לנו את הברז. היו תקלות של שעתיים שלוש באספקת מים. אבל אלה היו תקלות נקודתיות".
