החוף באייטורו (Ayetoro), עיירה בדרום ניגריה, הולך ומתכווץ מדי שנה. מה שנותר ממנו זרוע בשרידי בתים שנבלעו על ידי האוקיינוס האטלנטי. "אנחנו הולכים על בתים של אנשים", אמר תומפסון אקינגבויה בן ה-35, תושב העיירה, בעודו מתקדם לאורך רצועת חול צרה שניתן להגיע אליה רק בסירה.
גלי האוקיינוס האטלנטי ששוטפים את העיירה אייטורו בניגריה
גלי האוקיינוס האטלנטי ששוטפים את העיירה אייטורו בניגריה
גלי האוקיינוס האטלנטי ששוטפים את העיירה אייטורו בניגריה
(צילום: Olympia de Maismont/AFP)
מבט אווירי על חלק מהמבנים שניזוקו על קו החוף של אייטורו
מבט אווירי על חלק מהמבנים שניזוקו על קו החוף של אייטורו
מבט אווירי על חלק מהמבנים שניזוקו על קו החוף של אייטורו
(צילום: Olympia de Maismont/AFP)
אייטורו – המכונה "המקום המאושר" ומהווה בית לכ-10,000 תושבים – נוסדה בשנת 1947 על ידי קבוצת נוצרים בעלי השקפת עולם קומוניסטית, שביקשו ליצור חברה המבוססת על אורח חיים שיתופי ועקרונות של שוויון ואחדות. אך נראה כי ימיה של הקהילה ספורים, שכן היא הופכת לאחד הקורבנות הבולטים ביותר בניגריה לסחף החופי. משפחות שבתיהן נהרסים בונות אותם מחדש שוב ושוב באזורים המרוחקים יותר מהחוף, אולם גלי האוקיינוס מגיעים גם לשם.
שחיקת קו החוף באייטורו הולכת ומחריפה בהתמדה מאז ראשית שנות ה-2000. המצב דומה ב-19 יישובים נוספים בדרום-מערב ניגריה. בהשפעת שינויי האקלים, האוקיינוס האטלנטי הולך ופולש אל היבשה, כשהוא סוחף עמו כל דבר הנקרה בדרכו. קו החוף של העיר נסוג בממוצע של 15 מטרים מדי שנה בין השנים 1987 ל-2022, על פי מחקר של מומחה התכנון המרחבי ברנאבס אוגירימה ג'יימס.
ההרס שזרע האוקיינוס האטלנטי בעיירה הניגרית אייטורו
ההרס שזרע האוקיינוס האטלנטי בעיירה הניגרית אייטורו
ההרס שזרע האוקיינוס האטלנטי בעיירה הניגרית אייטורו
(צילום: Olympia de Maismont/AFP)
גלי האוקיינוס האטלנטי שמגיעים עד לבתי העיירה אייטורו
גלי האוקיינוס האטלנטי שמגיעים עד לבתי העיירה אייטורו
גלי האוקיינוס האטלנטי שמגיעים עד לבתי העיירה אייטורו
(צילום: Olympia de Maismont/AFP)
בשנת 2024 הוערך במחקרים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports כי הקצב הנוכחי של עליית מפלס האוקיינוס לאורך מפרץ גינאה שבמערב אפריקה, עימו גובלת ניגריה, עומד על כ-3.9 מילימטרים בשנה – שיעור הגבוה בכ-10.5% מהממוצע העולמי.
אולוואמבה אוג'אגבוהונמי, המנהיג המסורתי והקהילתי של אייטורו, עמד מחוץ לארמונו והביט בבתים המוצפים וההרוסים. "בארמון שלי היו פעם 100 חדרים. רק 12 מהם נותרו", אמר אוג'אגבוהונמי, מלך הקהילה הלבוש בטוניקה לבנה, לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP). חדר השינה שלו נמצא כעת בחלק הקרוב ביותר לאוקיינוס. בלילה, קול הגלים המתנפצים על הקירות מפריע לשנתו. "זאת אדמתנו. לאן נוכל ללכת? זה מסובך", הוא אמר.
באפריל, סערה גרמה לעלייה במפלס הים, וכלאה את דיירי הארמון בתוכו למשך שבוע. "הפכתי לפליט בקהילה שלי. מאז שאיבדתי את בית אבי ב-2019 – בית שנבלע ונהרס על ידי האוקיינוס – הדבר היחיד שהצלחתי להציל היה את תעודת התואר האוניברסיטאי שלי", אמר אקינגבוי תומפסון, דייג ועוזרו האישי של המלך. "ישנן משפחות שעברו דירה יותר משלוש פעמים", הוסיף תומפסון, בעודו עומד ברחובות אייטורו, המכוסים פסולת פלסטיק שהובאה על ידי הגלים.
אולוואמבה אוג'אגבוהונמי, המנהיג המסורתי והקהילתי של אייטורו, מחוץ לארמונו ההרוס
אולוואמבה אוג'אגבוהונמי, המנהיג המסורתי והקהילתי של אייטורו, מחוץ לארמונו ההרוס
אולוואמבה אוג'אגבוהונמי, המנהיג המסורתי והקהילתי של אייטורו, מחוץ לארמונו ההרוס
(צילום: Olympia de Maismont/AFP)
אוגוסטין אדוארד, נגר בן 30, מצטלם על רקע ביתו שנהרס על ידי סחף חופי בעיירה אייטורו
אוגוסטין אדוארד, נגר בן 30, מצטלם על רקע ביתו שנהרס על ידי סחף חופי בעיירה אייטורו
אוגוסטין אדוארד, נגר בן 30, מצטלם על רקע ביתו שנהרס על ידי סחף חופי בעיירה אייטורו
(צילום: Olympia de Maismont/AFP)
תושבת אייטורו בניגריה, על רקע הבתים שנהרסו בגלל עליית פני האוקיינוס האטלנטי
תושבת אייטורו בניגריה, על רקע הבתים שנהרסו בגלל עליית פני האוקיינוס האטלנטי
תושבת אייטורו בניגריה, על רקע הבתים שנהרסו בגלל עליית פני האוקיינוס האטלנטי
(צילום: Olympia de Maismont/AFP)
הבתים בנויים מעץ ומלוחות ברזל, ולעתים קרובות הם מחוברים זה לזה באמצעות שבילי עץ מוגבהים. לדברי ד"ר אולוואסגון באבאטונדה אסאן, חוקר אדריכלות נוף באוניברסיטת לאגוס המשתף פעולה עם אוניברסיטת הרווארד, אחד מהגורמים הבעייתיים ביותר להחרפת המצב הינו תהליך העיור המואץ שניכר בניגריה – דבר המחמיר את הסחף לאורך קו החוף, המשתרע על פני 850 קילומטרים. "יש ביקוש גובר לקרקעות, בין אם לדיור או לפעילות תעשייתית", אמר ד"ר אסאן. "רצוי לבצע על כך רגולציה קפדנית ואף להקים מחסומים טבעיים נוספים באמצעות נטיעת מנגרובים ודקלי קוקוס".
אייטורו מקבלת לעתים קרובות ציוד סיוע מסוכנויות ממשלתיות ומארגונים לא-ממשלתיים, אם כי הקהילה רואה בכך סיוע בלתי מספק. אם לא די בכך, הרי שמרכז הבריאות היחיד של הקהילה נהרס לחלוטין על ידי הגלים. "לפעמים המים מגיעים לגובה החלון, ובכל זאת אנחנו צריכים להמשיך לעבוד. אנחנו מסייעות לנשים ללדת בתנאים האלה. אין לנו ברירה", אמרה אומומייה אולוואסאון, עובדת שירותי בריאות בת ה-26. "תושבים סובלים מלחץ דם גבוה וממחלות המועברות במים, כגון טיפוס ושלשולים, בשל האיכות הירודה של המים שבהם משתמשים התושבים למחייתם בלית ברירה".
האוקיינוס לא רק פגע בבתים ובמבנים הציבוריים של העיירה, שכבר מזמן לא ידעה שלווה או רוגע, אלא גם ערער קשות את יציבות המערכת החינוכית. "בתי הספר הועתקו ממקומם כמה פעמים, בדיוק כמו בתי התושבים. הדבר גובה מהם מחיר נפשי מהתלמידים, שכן יכולת הריכוז שלהם בלימודים צונחת באופן דרסטי", אמר המורה סאנדיי אקינג'וי, בן ה-45. "נראה כי לא משנה מה יעשו כדי למנוע זאת, האוקיינוס האטלנטי ימשיך לגבות מחיר".