במרחק של כ-400 אלף קילומטרים מכדור הארץ, האסטרונאוטית האמריקנית כריסטינה קוֹך עומדת לעשות היסטוריה. אם לא יהיו דחיות נוספות, בלילה שבין 6 ל-7 בפברואר, ב-4:41 לפנות בוקר (שעון ישראל), תשוגר לירח משימת ארטמיס 2 ועליה בני האדם הראשונים שיתקרבו לירח בפעם הראשונה מאז 1972. כמה ימים לאחר מכן קוך צפויה להיות האישה הראשונה שתראה את הירח מקרוב, אחרי 24 גברים לבנים (12 רק הקיפו את הירח, 12 גם נחתו עליו) במשימות אפולו.
אך המסע של קוך לירח לא מתחיל בכן השיגור בבסיס החלל קייפ קנוורל שבפלורידה. הוא התחיל הרבה קודם לכן, במקומות שבהם הטבע בוחן את גבולות היכולת האנושית.
8 צפייה בגלריה
האסטרונאוטית כריסטינה קוך. "קירות חדר הנעורים שלי עיצבו את הקריירה שלי"
(צילום: Miguel J. Rodriguez Carrillo / AFP)
קוך נולדה לפני 47 שנים במישיגן. היא גדלה בג'קסונוויל שבצפון קרוליינה, ובהמשך עברה למונטנה. באחד הראיונות שלה היא סיפרה כי עשתה את הדרך ממזרח ארצות הברית למערב המדינה על אופנוע כבד. כבר בילדותה, כשבילתה את חודשי הקיץ בחווה השייכת למשפחתה במישיגן, ניטעה בה תשוקה לעבודה קשה ולהתמודדות עם אתגרים מורכבים. תחביביה כוללים גלישת גלים, טיפוס סלעים, פעילות קהילתית, ריצה, יוגה, מסעות תרמילאות, צילום ועוד. לדבריה, כבר כשהייתה ילדה קטנה היא נהגה להסתכל בתמונה של כדור הארץ, שצילם האסטרונאוט וויליאם אנדרס ב-1968, אחד מחברי משימת אפולו 8, שהייתה הראשונה להקיף את הירח – אך לא נחתה עליו.
"הייתי אוהבת לפתוח מגזיני טיולים שהגיעו אלינו הביתה, לתלוש מהם עמודים עם מקומות רחוקים ולתלות אותם על קירות החדר שלי", סיפרה קוך בריאיון ל-World Woman News. "כשהייתי בחטיבת הביניים, היו לי תמונות ומפות של אנטארקטיקה, ולצידן תמונות של החלל – ובדיעבד התברר שקירות חדר הנעורים שלי הם אלה שעיצבו את הקריירה שלי".
קוך אמרה בריאיון: "המשימה מרגשת כל כך משום שהיא הראשונה מתוך שורה של אבני דרך חיוניות בדרך להחזרת בני אדם אל הירח, ובהמשך גם לשליחת בני אדם אל מאדים. העובדה שאנחנו זוכים לאפשר את משימת ארטמיס 3 – שבה בני אדם ינחתו שוב על הירח לראשונה זה יותר מ-50 שנה – היא זכות עצומה"
היא סיימה תואר ראשון (B.Sc) בהנדסת חשמל ותואר ראשון נוסף בפיזיקה באוניברסיטת צפון קרוליינה סטייט. בהמשך סיימה תואר שני (M.Sc) בהנדסת חשמל. נוסף על כך היא למדה באוניברסיטה בגאנה. בהמשך הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד.
8 צפייה בגלריה
קוך עם חבריה לצוות ארטמיס II, בהם ויקטור ג'יי גלובר – האפרו-אמריקני הראשון שיראה את הירח מקרוב
(צילום: Joe Raedle / Getty Images)
את דרכה המקצועית היא החלה בסוכנות החלל האמריקנית, אבל לא כאסטרונאוטית, אלא כמהנדסת חשמל במרכז טיסות החלל גודארד, שם תרמה לפיתוח מכשירים עבור כמה מהמשימות של נאס"א. בהמשך הפכה לעמיתת מחקר במסגרת תוכנית אנטארקטיקה של ארצות הברית. התפקיד שלה כלל שהות של שנה שלמה, לרבות חורף מלא, בתחנת אמונדסן-סקוט בקוטב הדרומי, וכן עונה בתחנת פאלמר. במסגרת תפקיד זה הייתה חברה בצוותי כיבוי אש, חיפוש והצלה. במהלך שהותה ביבשת הקפואה הגיעה הטמפרטורה לכ-80 מעלות מתחת לאפס.
לאחר מכן שבה קוך לפיתוח מכשירים למדעי החלל, כמהנדסת חשמל במחלקת החלל של המעבדה לפיזיקה יישומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם תרמה לפיתוח מכשירים למשימות שונות ובהן הגשושית ג'ונו (Juno) החוקרת את כוכב הלכת צדק. בהמשך חזרה קוך לעבודה מדעית בשטח באזורים מרוחקים, עם תקופות שירות בתחנת פאלמר באנטארקטיקה ובתחנת סאמיט (Summit Station) בגרינלנד.
לאחר מכן הצטרפה למנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי של ארצות הברית (NOAA), והמשיכה לעבוד בבסיסים מדעיים מבודדים, כאשר שימשה כמהנדסת שטח באוטקיאוויק (Utqiagvik) שבאלסקה, וכמנהלת תחנת מצפה סמואה האמריקנית. לאורך הקריירה שלה עסקה גם בהדרכה טכנית, חונכות, התנדבותית ופעילות חינוכית והסברתית.
שהתה בתחנת החלל זמן שיא לנשים
קוך השתתפה בתוכנית NASA Academy בשנת 2001 ועבדה כאמור כמהנדסת חשמל בתחילת הקריירה שלה בסוכנות החלל האמריקנית. בשנת 2013 היא נבחרה כאחת משמונת חברי מחזור האסטרונאוטים ה-21 של נאס"א, והשלימה את הכשרת מועמדי האסטרונאוטים בשנת 2015.
8 צפייה בגלריה
קוך. היסטוריה אחת נדחתה בזמנו בגלל מחסור בחליפת חלל במידה המתאימה
(צילום: Joe Skipper / REUTERS)
היא שוגרה לחלל ב-14 במרץ 2019 מקוסמודרום בייקונור, על גבי החללית סויוז MS-12, יחד עם הקוסמונאוט אלכסיי אובצ'ינין מסוכנות החלל הרוסית ועם האסטרונאוט ניק הייג. היא שבה לכדור הארץ ב-6 בפברואר 2020 על גבי חללית סויוז MS-13, יחד עם הקוסמונאוט אלכסנדר סקבורצוב ואסטרונאוט סוכנות החלל האירופית (ESA) לוקה פרמיטנו. בסך הכול היא שהתה בתחנת החלל הבינלאומית 328 ימים ברציפות – זמן שיא לנשים.
במהלך שירותה כמהנדסת טיסה בתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת משלחות 59, 60 ו-61, תרמו היא וחבריה לצוות למאות ניסויים במגוון תחומי מדע ופיתוח טכנולוגי. בין ההישגים המדעיים הבולטים של משימותיה: ביצוע עבודות רובוטיקה לשדרוג ספקטרומטר האלפא המגנטי (Alpha Magnetic Spectrometer), גידול גבישי חלבון לצורכי מחקר פרמצבטי, ובחינת מדפסות ביולוגיות תלת-ממדיות בסביבת מיקרו-כבידה.
קוך ביצעה שש הליכות חלל, בהן שלוש הליכות החלל הראשונות בהיסטוריה שביצעו צוותים נשיים בלבד, בהיקף כולל של 42 שעות ו-15 דקות. אבל דווקא אחת מהליכות החלל שלה, שהייתה אמורה לעשות היסטוריה, בוטלה בגלל סיבה יוצאת דופן.
8 צפייה בגלריה
החללית אוריון, שתשוגר לחלל במסגרת משימת ארטמיס II, על כן השיגור
(צילום: AP Photo / John Raoux)
בסוף מרץ 2019 הייתה אמורה להתרחש היסטוריה בחלל: הליכת חלל ראשונה שבה משתתפות שתי אסטרונאוטיות. אבל כמה ימים קודם לכן הודיעה סוכנות החלל האמריקנית על שינוי בתוכנית – ובמקום האסטרונאוטיות אן מק'ליין וקוך, ביצעו את ההליכה ניק הייג וקוך.
באתר נאס"א הוסבר כי למק'ליין, שביצעה הליכת חלל עם הייג כמה ימים קודם לכן, התברר כי יש בתחנת החלל הבינלאומית רק חליפת חלל אחת במידה מדיום. כלומר, שתי האסטרונאוטיות לא היו יכולות להשתתף באתה משימה – בשל היעדר חליפת חלל נוספת במידה המתאימה.
קוך סיפרה: "כשנודע לי שנבחרתי, האדם הראשון שרציתי לספר לו היה בעלי. תכננתי לספר לו בזמן ששנינו נביט בירח. למרבה הצער, היה מעונן מדי. אז החלטתי פשוט לספר לו בזמן שהבטנו בשמיים מעוננים. ובכל זאת, זה היה רגע מיוחד מאוד, והוא כל כך, כל כך שמח בשבילי"
באוקטובר באותה שנה נעשתה ההיסטוריה כשקוך יצאה להליכת חלל עם ג'סיקה מאיר, אסטרונאוטית שתצא באמצע פברואר למשימה בתחנת החלל הבינלאומית ואולי תשובץ בעתיד במשימת ארטמיס 3, שתנחת על הירח. קוך ומאיר זכו במהלך הליכת החלל, שנמשכה כשבע שעות, לשיחה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "אתן עושות עבודה מדהימה", הוא בירך, "שתי אסטרונאוטיות אמריקניות אמיצות שעושות היסטוריה. אני רוצה לברך אתכן. אתן אמיצות מאוד. אתן מדהימות. אתן מחליפות חלק חשוב בתחנת חלל וזה אירוע היסטורי. המדינה גאה בכם. אתן עושות עבודה נהדרת". טראמפ הודה בפני שתי האסטרונאוטיות, שריחפו כשהן מחוברות בכבלים לתחנת החלל, כי הוא "לא היה עושה דבר כזה".
גם מאיר התייחסה להיסטוריה בחלל. בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet במאי 2020 היא אמרה: "כריסטינה ואני החלפנו מבטים כי ידענו שאנחנו עוברות חוויה שהיא גם חסרת תקדים וגם כזו שמעט מאוד אנשים עברו אי פעם. וידאתי שאני לוקחת כמה רגעים כדי להביט על כדור הארץ ובאמת לנסות להכיל איפה אני. חלק מהנוף שראינו היה בלתי נתפס, לראות את הזריחה ואת השקיעה מהגובה הזה, אורות של ערים שאפשר לזהות, זה מציף אותך".
במרץ 2023 קיבלה קוך בשורה שהיא נבחרה להשתתף במשימת ארטמיס 2, שבמסגרתה ישוגרו אסטרונאוטים לקרבת הירח בפעם הראשונה מאז 1972. עם קוך יטוסו לסיבוב ליד הירח מפקד המשימה גרגורי ר. וייזמן, ויקטור ג'יי גלובר – שיהיה האפרו-אמריקני הראשון שיזכה לראות את הירח מקרוב, וג'רמי הנסן הקנדי – שיהפוך ללא-אמריקני הראשון שמגיע לקרבת הירח.
קוך סיפרה בריאיון לאתר Payload כיצד סיפרה לבעלה בוב על בחירתה להשתתף במשימה ההיסטורית. "כשנודע לי שנבחרתי, האדם הראשון שרציתי לספר לו היה בעלי. הוא היה התומך הגדול ביותר שלי. שנינו אוהבים מאוד זה את הקריירה של זו ועוקבים מקרוב אחרי הדרך המקצועית של כל אחד מאיתנו, ופשוט לא יכולתי לחכות לחזור הביתה ולספר לו", היא שיחזרה.
8 צפייה בגלריה
באז אולדרין הולך על הירח, לצד דגל ארצות הברית, במשימת אפולו 11 בשנת 1969
(צילום: Neil Armstrong / NASA / AP)
"תכננתי לספר לו בזמן ששנינו נביט בירח. אנחנו גרים ליד הים, ויום אחד, בזמן שרכבנו יחד על אופניים בלילה בדרכנו חזרה מחדר הכושר, עצרנו על מזח, כי ידעתי שזריחת הירח אמורה להתרחש בקרוב", סיפרה קוך בהתרגשות. "אבל למרבה הצער, היה מעונן מדי. אז החלטתי פשוט לספר לו בזמן שהבטנו בשמיים מעוננים. ובכל זאת, זה היה רגע מיוחד מאוד, והוא כל כך, כל כך שמח בשבילי. אנחנו תמיד שמחים זה בהצלחתה של זו, ופשוט תומכים זה בזה בכל דבר".
באותו ריאיון, שנערך כמה ימים לאחר שהוכרז כי היא תשתתף במשימת ארטמיס 2, סיפרה קוך: "המשימה מרגשת כל כך משום שהיא הראשונה מתוך שורה של אבני דרך חיוניות בדרך להחזרת בני אדם אל הירח, ובהמשך גם לשליחת בני אדם אל מאדים", היא אמרה. "העובדה שאנחנו זוכים לאפשר את משימת ארטמיס 3 – שבה בני אדם ינחתו שוב על הירח לראשונה זה יותר מ-50 שנה – היא זכות עצומה".
על המשימה עצמה, שצפויה להימשך עשרה ימים, אמרה קוך: "זו הפעם הראשונה שבה נבחן בפועל את מערכות תומכות החיים של חללית אוריון, את מערכות התקשורת, את יכולות התמרון לצורך מפגש בחלל ואת פעולות ההתקרבות בין חלליות. יש דברים רבים כל כך ללמוד, ואנחנו נהיה ממוקדים 100 אחוז מהזמן במשימות העתיד".
8 צפייה בגלריה
ירח-על (סופרמון) מעל אנדרטת לינקולן, 2022. "אחד הדברים היפים הוא שכולנו מסתכלים על אותו ירח"
(צילום: J. David Ake / AP)
על הירח עצמו, שאותו כאמור תראה מקרוב, היא אמרה: "אני חושבת שאחד הדברים היפים בירח כיעד הוא שכולנו מסתכלים על אותו ירח. כל אדם על פני כדור הארץ רואה את אותו הירח. כשגרתי בקוטב הדרומי, נהגתי לדבר עם חברים ובני משפחה שהתגעגעתי אליהם, והייתי אומרת להם: 'אני מסתכלת עכשיו על אותו הירח שאתם מסתכלים עליו'. העובדה שכל האנשים על פני כדור הארץ מביטים אל אותו ירח, וכולם יכולים לדעת שאנחנו נמצאים בתוך שדה הראייה הזה, היא משהו עוצמתי מאוד בעיניי".
הכנות אחרונות
המשגר הענק והחדש של סוכנות החלל האמריקנית יצא לפני כשבועיים לדרך הקצרה, אך האיטית מאוד, אל כן השיגור בבסיס החלל קייפ קנוורל שבפלורידה. המשגר, שגובהו 98 מטר, נע במהירות של 1.6 קמ"ש מבניין הרכבת המשגרים במרכז החלל קנדי אל כן השיגור. המסע, שאורכו כשישה ק"מ, כלל גם כמה עצירות בדרך ונמשך כמה שעות.
העברת משגר ענק בקייפ קנוורל
(צילום: נאס"א)
בינתיים ארבעת האסטרונאוטים נכנסו לבידוד כדי להגביל את החשיפה שלהם לאחרים בימים שלפני ההמראה ולהבטיח שהם לא יידבקו במחלה שעלולה לדחות את המשימה. תקופה זו, הקרויה תוכנית ייצוב בריאות, מתחילה בדרך כלל כ-14 יום לפני השיגור.
הצוות החל את הבידוד ביוסטון, ואם הבדיקות של המשגר הענק ימשיכו להתקדם כסדרן והפעילויות יתקרבו לשיגור אפשרי, הם יוטסו למרכז החלל קנדי של נאס"א בפלורידה כמה ימים לפני השיגור לירח. שם, צוות ארטמיס 2 יתגורר בתוך מבנה הפעולות והבדיקות. במהלך הבידוד, הצוות יוכל לשמור על קשר רגיל עם חברים, משפחה ועמיתים שיכולים לציית להנחיות הבידוד. האסטרונאוטים ימנעו מביקור במקומות ציבוריים, יעטו מסכות וישמרו מרחק מאחרים שהם פוגשים, תוך המשך פעילויות האימונים הסופיות. פעילויות האימונים נמשכות עם הדמיות משימה ובדיקות רפואיות.
במקביל, הצוותים בקייפ קנוורל ממשיכים בהכנות לטיל SLS (ראשי התיבות Space Launch System) ולחללית אוריון, לצד מערכות הקרקע הנלוות, לקראת השיגור. הצוותים סיימו את כל הבדיקות של מערכות ההנעה המכניות, קווי דלק ומנועים במתקן השיגור 39B.
8 צפייה בגלריה
נערכים למשימת ארטמיס II. חלון הזדמנויות מצומצם
(צילום: Joe Raedle / Getty Images North America / AFP)
גם הצוותים של נאס"א ומשרד המלחמה, שיפעלו יחד כדי לאסוף את הצוות והחללית לאחר חזרתם לכדור הארץ ונחיתתם באוקיינוס השקט, מבצעים סימולציה אחרונה לפעילותם, הנקראת "אימון בזמן אמת" (just-in-time training), בים. צוותים אלה יתחילו לנוע לעבר מיקום נחיתת אוריון בימים שלאחר השיגור.
משימת ארטמיס 2, שאורכה כ-10 ימים סביב הירח, היא טיסת הצוות הראשונה במסגרת קמפיין ארטמיס של נאס"א. היא תסייע בבדיקת המערכות והחומרה הנדרשים להמשך שליחת אסטרונאוטים למשימות מורכבות יותר, לחקירת הירח למטרות מדעיות וכלכליות, ולבניית הידע והיכולות לקראת המשימות המאוישות הראשונות למאדים. לסוכנות החלל האמריקנית יש רק חמישה ימים לשיגור במחצית הראשונה של פברואר (ימים שבהם הירח נמצא במיקום מתאים ביחס לכדור הארץ), לפני שחלון ההזדמנויות יגלוש לחודש מרץ.
