לאחר ששיטפון אימתני שפקד את נפאל עקב התמוטטות של קרחון הוביל למספר הרוגים שהולך ומטפס ולמאות נעדרים, והשירות המטאורולוגי מזהיר מפני אירוע גשם חריג במוצ"ש הקרוב עם חשש להצפות בערי החוף, באנו לעשות קצת סדר בנוגע לאירועי שיטפונות והצפות בישראל.
הרי אם כדור הארץ מתחמם, לא אמור להיות קצת יותר יבש בכל שנה? אז איך זה שאנחנו חווים יותר אירועים של שיטפונות ושל הצפות? "סטטיסטית במשך השנים יש ירידה בכמות המשקעים, אבל אירועי הגשם עצמם נוטים להיות עוצמתיים יותר וממוקדים יותר. זו אחת הסיבות המרכזיות שאנחנו חווים עלייה בכמות ההצפות: כשיש אירוע גשם שמתרחש בזמן קצר ובעוצמה גבוהה, המים לא מספיקים להתנקז. ככל שיש יותר שטחים בנויים עם אספלט ובטון, כך יותר מים זורמים על פני השטח במקום לחלחל לאדמה", מסבירה פרופ’ אפרת מורין, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בפורום מדעני ומדעניות האקלים.
מצב כזה עלול לגרום להצפות שהן תופעות שמתרחשות לרוב בסביבה העירונית. מעבר לפגיעה בחיי אדם וברכוש, הצפות עלולות לגרום לזיהומים על ידי גלישת מי ביוב ובכך לסכן את בריאות הציבור. על פי משרד הבריאות, הצפות גרמו לנזקים של מיליארדי שקלים ב-2010–2018.
הצפות ושיטפונות בג'בל מוכבר במזרח ירושלים לפני כשבועיים
(דוברות כבאות והצלה)
לעומת זאת, שיטפון הוא תופעה הידרולוגית טבעית שמתרחשת בנחלים ובאגני הניקוז. "שיטפון תלוי בכמות הגשם וגם ברמת הלחות של הקרקע. אירוע גשם חזק בתחילת העונה לאו דווקא יגרום לשיטפון כי הקרקע עדיין יבשה. לעומת זאת, אם מגיעה סופה נוספת זמן קצר לאחר מכן, כשהקרקע כבר רטובה מאוד, אז יש סיכוי גבוה יותר לשיטפון", מסבירה פרופ' מורין. שיטפונות יכולים לגרום לסחף קרקע וכך לפגוע בחקלאות.
ככל שהאוויר מתחמם, כך הגשמים עוצמתיים יותר
הקשר בין שינוי האקלים לגשמים קיצוניים מבוסס על עיקרון פיזיקלי בסיסי, עם שם מורכב: קלאוזיוס-קלפרון. על פי עיקרון זה, ככל שהאוויר חם יותר, הוא יכול להכיל יותר אדי מים. המשמעות היא שיש יותר לחות באוויר, וכשהתנאים מתאימים, הפוטנציאל לאירועים עוצמתיים בפרק זמן קצר – עולה.
במחקר שנערך באירלנד נמצא שהתחממות כדור הארץ שנגרמה מפעילות האדם הפכה אירועי גשם קיצוניים לחזקים ולשכיחים יותר. החוקרים בחנו אירוע גשם חריג שהתרחש במסגרת הסופה קלאודיה ב-2025, ושגרם להצפות קשות במדינה. הם מצאו שכמות הגשם שירדה במשך יומיים הייתה גבוהה בכ-12 אחוז לעומת האקלים שלפני המהפכה התעשייתית.
נוסף על כך, הם מצאו שאירועי הגשם הדו-יומיים (שמתמשכים על פני שתי יממות) שכיחים כיום בערך פי שניים מאשר בעבר. החוקרים מדגישים שההצפות לא נגרמו רק מהגשם החזק, אלא מהשילוב בין גשם עוצמתי לקרקע שכבר הייתה רוויה.
ומה בישראל?
גם בישראל המסקנות דומות: בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה שפורסם בדצמבר 2025, מזהירים כי אף על פי שמספר ימי הגשם וכמות המשקעים הכוללת צפויים לרדת, תדירות אירועי גשם קצרים וחזקים צפויה לעלות. נוסף על כך, לפי דו"ח של השירות המטאורולוגי מיולי האחרון, מאחר שהשנה צפוי אל-ניניו קיצוני, כך צפויה בישראל עונת גשם חריגה בחורף הקרוב. לנוכח השילוב עם עוד שטחים בנויים ותשתיות עירוניות שאינן מותאמות לדפוסי הגשם החדשים, קיים סיכון גובר להצפות פתאומיות בערים שעלולות לגרום לנזקים כלכליים וסביבתיים, לפגיעה בבטיחות הציבור ואף לסיכון חיי אדם.
גשפ בירושלים לפני שבועיים
(צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)
הדו"ח מ-2025 מצביע גם על פער גדול שבין ההכרה העקרונית של המדינה בצורך להיערך לשינוי האקלים לבין יישום בשטח. הדו"ח מציג המלצות לנקיטת צעדים מיידים, להעמקת הידע המדעי ולגיבוש מדיניות ארוכת טווח. אחת הבעיות, לפי מורין, היא שתשתיות הערים תוכננו לפי אקלים שהשתנה. "התכנון וההנדסה נשענים על ידע שמבוסס על סטטיסטיקות של עשרות שנים, אבל התנאים השתנו בישראל ובעולם. נדרשים מחקרים בנושא כדי להעריך בצורה כמותית טובה את השינויים שצפויים במשטר השיטפונות וההצפות, ולפתח כלים לתכנון במצב של אי-ודאות", אומרת מורין.
“הצעד הראשון הוא להכיר בשינוי האקלים כבסיס לתכנון. זה דורש מחקר ופיתוח של מודלים טובים יותר לחיזוי ולהתרעה, אבל גם שיתוף פעולה בין מדע, תכנון, מקבלי ההחלטות, מטאורולוגים והידרולוגים. גם לציבור יש תפקיד: להבין שהצפות ושיטפונות הם תופעות מסוכנות ויש להיענות להתרעות בזמן אמת", היא מסבירה.
"כשיש אירועים קיצוניים, פונים אלינו יותר מהתקשורת, אבל מדובר בנושא שיש להתייחס אליו באופן רציף ולא רק כשהאירועים הקיצוניים מתרחשים", היא אומרת. "אנשי המקצוע במשרדי הממשלה השונים מבינים את החשיבות של הנושא אבל זה לא תמיד מתרגם לקבלת החלטות ולהקצאת משאבים. לכן לא בהכרח רואים תוצאות בשטח, או לכל הפחות זה לוקח זמן. יש לקבל החלטות שיתורגמו לפעולה ממשית כדי שישראל תהיה ערוכה יותר לאירועי הקיצון שיגיעו בעתיד", היא מסכמת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
