במבט ראשון, התעלה שלצדה רועה איברהים יילדיז את צאנו במחוז אדנה (Adana) שבדרום טורקיה נראית פסטורלית, כששורות של עצי קלמנטינה מעטרות את גדותיה. אלא שהמראה השלו מתחלף במהרה לנוכח הררי פסולת הפלסטיק המכסים את האזור. "ככה זה כבר עשור. באזור שלנו אנחנו קוראים לה 'תעלת הזוהמה'. בעלי החיים שלי כבר לא מייצרים חלב", נאנח הרועה בן ה-65.
גלריה
לדברי פעילי סביבה, טורקיה – היעד המוביל לפסולת פלסטיק מהאיחוד האירופי – הפכה ל"מזבלה של אירופה"לדברי פעילי סביבה, טורקיה – היעד המוביל לפסולת פלסטיק מהאיחוד האירופי – הפכה ל"מזבלה של אירופה"
לדברי פעילי סביבה, טורקיה – היעד המוביל לפסולת פלסטיק מהאיחוד האירופי – הפכה ל"מזבלה של אירופה"
(צילום: Yasin Akgül/AFP)
טורקיה, שהפכה ליעד המרכזי לפסולת פלסטיק מהאיחוד האירופי, ייבאה בשנת 2025 כ-510 אלף טונות של פסולת כזאת, זאת בנוסף ל-140 אלף טונות מבריטניה. עם פתיחתה של ועידת האקלים של האו"ם (COP31) באנטליה, פעילי סביבה מזהירים כי המדינה הפכה ל"מזבלה של אירופה".
על פי הערכת הנציבות האירופית, שווי הסחר הזה הסתכם בשנת 2025 ב-94 מיליון אירו. אולם המחיר הסביבתי כבד: הפסולת מזהמת הן את הים התיכון והן את שטחי החקלאות בטורקיה, בעיקר בשל כמויות גדולות של פלסטיק שאינן ניתנות למיחזור. הפסולת, שמושלכת בטבע או נשרפת באוויר הפתוח, הופכת לערמות עצומות של שבבי פלסטיק מזוהמים. לעיתים קרובות, השבבים שנגרסים באופן לקוי עדיין חושפים את מקורם: אריזת פלסטיק של בשר חזיר מצרפת, שקית חטיפים ריקה מאוסטריה או שקית קטנה של רוטב עגבניות מבריטניה. כ-60% מהפסולת הזאת מועברת למחוז אדנה, שבו פועלות כ-170 חברות מיחזור. הן ממוקמות בלב אזור חקלאי פורה, האחראי ליותר משליש מתוצרת פירות ההדר של טורקיה.
הפסולת, שנגרסה בצורה גרועה, חושפת לעתים קרובות את מקורה, כמו אריזת בשר חזיר מצרפת (במרכז התמונה)הפסולת, שנגרסה בצורה גרועה, חושפת לעתים קרובות את מקורה, כמו אריזת בשר חזיר מצרפת (במרכז התמונה)
הפסולת, שנגרסה בצורה גרועה, חושפת לעתים קרובות את מקורה, כמו אריזת בשר חזיר מצרפת (במרכז התמונה)
(צילום: Yasin Akgül/AFP)
מומחים דיווחו על מציאת ריכוזי מיקרו-פלסטיק בים התיכון הגבוהים פי 65 מאלו שנצפו בעבר, וציינו כי מקורם בפסולת שנגרסה במרכזי מיחזורמומחים דיווחו על מציאת ריכוזי מיקרו-פלסטיק בים התיכון הגבוהים פי 65 מאלו שנצפו בעבר, וציינו כי מקורם בפסולת שנגרסה במרכזי מיחזור
מומחים דיווחו על מציאת ריכוזי מיקרו-פלסטיק בים התיכון הגבוהים פי 65 מאלו שנצפו בעבר, וציינו כי מקורם בפסולת שנגרסה במרכזי מיחזור
(צילום: Yasin Akgül/AFP)
לדברי הביולוג הימי סדאט גונדוגדו, מהקבוצה לחקר המיקרו-פלסטיק, חלקיקי הפלסטיק נישאים באמצעות נהרות ושיטפונות ממחוז אדנה אל הים התיכון. לאורך הקיץ האחרון ניתן היה להבחין בהצטברותם לאורך חופי טורקיה. "מדדנו בים התיכון ריכוזי מיקרו-פלסטיק הגבוהים עד פי 65 מהרמות שנמדדו בעבר. עד 93% מהם מקורם בפסולת שנגרסה במרכזי מיחזור", אמר גונדוגדו לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP). "מדובר באסון אקולוגי, משום שהנזק הוא בלתי הפיך. ברגע שהפסולת מגיעה לים, הים התיכון כולו מזדהם".
אולם שר הסביבה הטורקי, מוראט קורום, הכחיש כי המדינה מייבאת אשפה. לדבריו, החומרים שכן נכנסים למדינה הם חומרים הניתנים למיחזור, המיועדים לשמש כחומרי גלם בתעשייה. "אנחנו בהחלט לא מתירים יבוא של פסולת. מה כן נכנס למדינה? חומר גרוס בצורת גרגירים, המשמש כחומר גלם בתהליכי ייצור", אמר בהצהרה בפני עיתונאים ב-23 באוקטובר. לדבריו, כאשר התגלו מקרים של יבוא פסולת בלתי חוקי באדנה, נסגרו בתי העסק שהיו אחראים לכך, ואף הוטלו עליהם קנסות.
אלא שגונדוגדו סבור כי קנסות וביקורות אינם מספיקים. "אנחנו חייבים לשים סוף לסחר בפסולת אחת ולתמיד. זוהי צורה חדשה של קולוניאליזם", אמר. "רק 9% מהפלסטיק ניתן למיחזור. הניסיון למחזר חומר שתוכנן מראש להיזרק הוא יקר. זו הסיבה שאירופה שולחת אותו למדינות אחרות. במקרה הזה, המיחזור הוא אשליה".
בקוצ'וקדיקילי, פרבר של מחוז אדנה, תושבים מאשימים מתקני מיחזור בשריפת פסולת באופן שגרתי בשטח פתוחבקוצ'וקדיקילי, פרבר של מחוז אדנה, תושבים מאשימים מתקני מיחזור בשריפת פסולת באופן שגרתי בשטח פתוח
בקוצ'וקדיקילי, פרבר של מחוז אדנה, תושבים מאשימים מתקני מיחזור בשריפת פסולת באופן שגרתי בשטח פתוח
(צילום: Yasin Akgül/AFP)
הדיונים במהלך ועידת האקלים של האו"ם בטורקיההדיונים במהלך ועידת האקלים של האו"ם בטורקיה
הדיונים במהלך ועידת האקלים של האו"ם בטורקיה
(צילום: Khalil Hamra/AP)
בשכונת קוצ'וקדיקילי (Küçükdikili), פרבר מוחלש של מחוז אדנה, התושבים אומרים כי הגיעו לקצה גבול סבלנותם. הם מאשימים את מפעלי המיחזור בשריפה שגרתית של פסולת באוויר הפתוח, בעוד שהחברות מציגות את השריפות כתוצאה של תקלות ותאונות.
על פי נתוני הקבוצה לחקר המיקרו-פלסטיק, מדי שנה מתועדות בטורקיה כמעט 200 שריפות במפעלי מיחזור. "מחוז אדנה הוא לא המזבלה של אירופה", קראו המפגינים בהפגנה שנערכה באוגוסט האחרון. מוראט אסין, המתגורר בסמוך לאתר מיחזור, הגיע עם תלונותיו עד לדרגים הגבוהים ביותר בממשל הטורקי, אך לדבריו דבר לא נעשה. "אנחנו לא יכולים לנשום בגלל הריח והאפר שמכסים את הכול. מקרי הסרטן מתרבים כאן, אבל אף אחד לא מקשיב לנו", אמר ל-AFP. פעיל הסביבה יאסר גוקוגלו טען כי שריפת הפסולת היא הדרך הזולה ביותר להיפטר ממנה. "שריפת הפסולת היא הדרך היחידה שבה החברות האלה יכולות להיפטר בחינם מפסולת שאינה ניתנת למיחזור. האירופים אולי מרגיעים את מצפונם כשהם ממיינים את הפסולת שלהם, אבל הם צריכים לדעת שהיא מגיעה בסופו של דבר אלינו ומרעילה אותנו".
אמינה ארדואן, רעייתו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, מתכננת לצאת בקמפיין "אפס פסולת" במהלך קיומה של ועידת האקלים של האו"ם הנוכחית. "פסולת פלסטיק המיובאת לצורך מיחזור חייבת לעבור עיבוד מבלי לפגוע בסביבה, ויש להבטיח פיקוח יעיל ויכולת מעקב אחר מערכות ניהול הפסולת", אמר סאמד אגירבאש, נשיא קרן "אפס פסולת", ל-AFP. עם זאת, איסור של האיחוד האירופי על ייצוא פסולת פלסטיק למדינות שאינן חברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שייכנס לתוקף ב-21 בנובמבר, צפוי דווקא להגדיל עוד יותר את כמויות הפסולת המועברות לטורקיה, החברה בארגון. "הצפת הנושא במהלך ועידת האקלים של האו"ם מהווה הזדמנות שאסור לפספס", אמר גונדוגדו. "קריאה לסיום הסחר בפסולת תציב את טורקיה בעמדת הובלה. לא ניתן להשיג את היעד של אפס פסולת בלי להפסיק את היבוא הזה".