קיים סיכוי של 91% שלפחות אחת מחמש השנים הקרובות תחצה את סף ההתחממות של 1.5 מעלות צלזיוס, וכן סיכוי של 86% שלפחות אחת מהשנים הללו תשבור את שיא השנה החמה ביותר שנמדד בכדור הארץ, שנקבע ב-2024. הנתונים המדאיגים הללו עולים מדוח שפרסם הארגון המטאורולוגי העולמי, שלפיו בכל שנה מ-2026 ועד 2030 צפויה הטמפרטורה הממוצעת העולמית להיות גבוהה ב-1.3 עד 1.9 מעלות צלזיוס ביחס לממוצע שנמדד בסוף המאה ה-19.
8 צפייה בגלריה
נובאק ג'וקוביץ' מנסה להצטנן מהחום הכבד בטורניר הרולאן גארוס שנערך בצרפת
(צילום: Thomas Samson/AFP)
הארגון המטאורולוגי העולמי צופה גם התחממות יתר של האזור הארקטי, בכמעט 1.66 מעלות צלזיוס מעכשיו ועד לשנת 2030. התחזיות הקודרות כוללות גם בצורת מסוכנת עם שריפות יער אפשריות באמזונס, אזור המהווה חלק חיוני מההגנה הטבעית של כדור הארץ במיתון שינויי האקלים הנגרמים על ידי בני האדם.
השורה התחתונה ברורה: כדור הארץ הופך חם יותר כתוצאה משריפת פחם, נפט וגז. בכך העתיד הנראה לעין טומן בחובו מזג אוויר קיצוני יותר, כולל שיטפונות, בצורות וגלי חום. התחזיות של סוכנות האקלים של האו"ם והשירות הלאומי של בריטניה לחיזוי מזג אוויר וחקר אקלים מצביעות על כך שיש סיכוי של 75% שהטמפרטורה הממוצעת העולמית בין 2026 ל-2030 תעלה על 1.5 מעלות צלזיוס, ביחס לתקופה הטרום-תעשייתית. סף זה הוא גבול ההתחממות המוסכם – בממוצע על פני 20 שנים – שנקבע בשנת 2015 בהסכם האקלים בפריז.
8 צפייה בגלריה
אזורים מושלגים בהר פארנאסוס שביוון מפשירים בגלל העלייה בטמפרטורות
(צילום: Thanassis Stavrakis/AP)
התחממות כדור הארץ בעשורים האחרונים
(קרדיט: UN Climate Change)
חריגה מרף ה-1.5 מעלות צלזיוס מעלה את הסבירות לתמותה והכחדת מינים. למרות שמדובר על פניו שעלייה מינורית לכאורה מבחינה מספרית, חלק מהמערכות האקולוגיות של כדור הארץ, כמו אלמוגים וקרחונים, אינן יכולות להתמודד עם עקת החום. למעשה, כבר בימים אלה ניתן לראות כיצד המציאות מתכתבת עם התחזיות, כאשר גל חום חסר תקדים לחודש מאי פוקד אזורים נרחבים באירופה.
ד"ר פרדריקה אוטו, מדענית אקלים בכירה מהאיפריאל קולג' בלונדון, אמרה כי שנה שלמה או יותר מעל 1.5 מעלות צלזיוס פירושה מגוון רחב של אירועי מזג אוויר קיצוניים – יותר מכל מה שחווינו בעבר. "משמעות הדבר היא שאנשים רבים ימותו, מחירי המזון יזנקו ויתרחשו שריפות יער, סופות או שיטפונות עזים יותר.
כמעט כל התחזיות לטווח קצר צופות היווצרות חזקה של אל-ניניו – התחממות טבעית של חלקים ממרכז האוקיינוס השקט, שמשנה את מזג האוויר ברחבי העולם ומעלה את הטמפרטורות הגלובליות. דוח השירות המטאורולוגי העולמי קבע כי תופעת האקלים הזו עלולה להימשך עד 2028.
אם בחמש השנים הבאות אכן צפויה עלייה ממוצעת של יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס מאז התקופה הטרום-תעשייתית, פירוש הדבר שכדור הארץ יתחמם ברבע מעלת צלזיוס בעשור. התחזיות, המבוססות על ממוצע של כ-200 סימולציות מחשב המשתמשות ב-13 מודלים אקלימיים שונים ממדינות שונות, מראות שההתחממות באזור הארקטי עולה פי 3.5 מהר יותר מאשר בשאר העולם, משום שיש פחות קרח ושלג שיוצרים החזר של קרינת השמש לחלל.
החורפים באזור הארקטי בין השנים 2020 ל-2025 היו חמים יותר ב-1.2 מעלות צלזיוס בממוצע, בהשוואה לממוצע בשנים 1991-2020. ארגון המטאורולוגיה העולמי צופה כי חמשת החורפים הבאים באזור הזה יהיו חמים בממוצע ב-2.8 מעלות צלזיוס מהממוצע, מה שיוביל בהכרח להתכווצות של קרח הים הארקטי ולהשפעה ניכרת על בעלי החיים התלויים בו ועליית פני הים.
8 צפייה בגלריה
בצורת חמורה באפריקה כתוצאה מתופעת האקלים אל-ניניו
(צילום: Matrix Images/Aaron Ufumeli/Reuters)
כאמור, גם באגן האמזונס צפויים תנאי אקלים חמים ויבשים יותר, מה שעלול להיות הרסני הן עבור התושבים המקומיים והן עבור כדור הארץ בכללותו, לדבריה של מליסה סיברוק, מדענית אקלים בשירות הלאומי של בריטניה לחיזוי מזג אוויר וחקר אקלים. "אנשים מסתמכים על האמזונס למחייתם, בעוד שהתנאים החמים והיבשים יותר אמורים להגביר את הסיכון לשריפות יער", אמרה סיברוק. "האמזונס, שכעת סופח פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה, עלול להפוך לפולט של גז החממה ולהחמיר בכך את הבעיה. לעומת זאת, אזור הסאהל באפריקה – חגורת מעבר גאוגרפית, אקלימית ותרבותית החוצה את יבשת אפריקה ממזרח למערב – שהיה יבש במיוחד, צפוי לקבל יותר גשם מהרגיל וזה עלול להוביל לשיטפונות".
גורמים באו"ם מבהירים כי למרות ההתקדמות של השנים האחרונות, ברור שההתחממות העולמית גוברת על המאמצים העולמיים לבלום אותה. "הטמפרטורות הגבוהות באירופה, הודו ובמקומות אחרים בעולם מוכיחים שוב את ההשפעות האנושיות והכלכליות האכזריות של האנושות שעדיין שורפת כמויות אדירות של פחם, נפט וגז", אמר סיימון סטיל, הממונה על משרד האו"ם לענייני אקלים. "בין אם מדובר בחום קיצוני, סופות הרסניות, שיטפונות, שריפות או בצורות שפוגעות באספקת המזון ובמחירי המזון, כל מדינה משלמת מחיר עצום כתוצאה ממשבר האקלים העולמי".
