על פי מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי של ארצות הברית (NOAA), קיים סיכוי של 60% עד 80% שתופעת האקלים "אל-ניניו" (El Niño) תתפתח בחודשים הקרובים (החל ממאי ואילך), עם חשש ממשי ל"סופר אל-ניניו" (סיכוי של 25%).
13 צפייה בגלריה
בצורת חמורה באפריקה כתוצאה מתופעת האקלים אל-ניניו
(צילום: Matrix Images / Aaron Ufumeli / Reuters)
הסבר על אל-ניניו ולה-ניניה
(Video Elephant / Reuters)
התופעה האקלימית המחזורית הזו מתרחשת אחת לשנתיים עד שבע שנים. משבר האקלים מגביר את התדירות שלה ואת עוצמתה. התופעה מאופיינת בעלייה חריגה בטמפרטורת פני הים במרכז האוקיינוס השקט המשווני ובמזרח האוקיינוס, סמוך לחופי פרו ואקוודור, אך השפעותיה מורגשות כמעט בכל מקום בכדור הארץ. מדובר בשינוי זמני בטמפרטורת המים ובדפוסי הרוחות, שמשבש את "המצב הרגיל" של האטמוספרה, שבו רוחות הסחר נושבות ממזרח למערב לאורך קו המשווה, ודוחפות מים חמים לכיוון אסיה ואוסטרליה.
בזמן אל-ניניו, הרוחות הללו נחלשות, ולפעמים אף משנות כיוון. "שנת אל-ניניו מוגדרת כשנה שבה חלה עלייה של לפחות 0.5 מעלות בטמפרטורת מי פני השטח במזרח האוקיינוס השקט", מסביר פרופ' עדי טורפשטיין, ראש החוג לאוקיינוגרפיה במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית. "על פי רוב, כתם החום במים באזור הזה נותר במקומו זמן ארוך יותר מהרגיל".
פרופ' עדי טורפשטיין: ההתגברות בתדירות ובעוצמה של אל-ניניו משקפת חוסר יציבות אקלימי שנובע מתהליך ההתחממות הגלובלית של המאה האחרונה. לחוסר היציבות יש, בין השאר, שתי תוצאות: עלייה באירועי הקיצון וקושי לצפות את התגובה המדויקת של המערכת בכל שלב
לדברי פרופ' שלומית פז מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, הגורמים לתופעת אל-ניניו אינם מובנים עדיין, אבל אפשר לעקוב בבירור אחרי התפתחותה באמצעות לוויינים ולהעריך את השפעותיה החזויות על אזורים מגוונים ברחבי כדור הארץ.
"לתופעה השלכות ניכרות, בהן למשל בצורות קשות וסיכון גבוה לשריפות נרחבות באוסטרליה, עלייה בעוצמתן ובשכיחותן של סערות קשות בדרום ארצות הברית, יובש קשה בדרום אפריקה ועוד", אומרת פרופ' פז. "ידוע למשל שהאל-ניניו של שנת 2015 הובילה לבצורות שהותירו מאות מיליוני רעבים בהודו, וזו של 2023 הובילה לשיטפונות עזים במדבריות פרו ובעקבות כך להתפרצות מחלת הדנגי, בגלל שגשוג של יתושים במים עומדים. התופעות האלה, הנגרמות בגלל אל-ניניו, מחריפות בשנים האחרונות באופן ניכר בשל השפעת משבר האקלים, הנובע מהאצת תעשיית הדלקים המאובנים על ידי הגורם האנושי".
("אל ניניו", שירו של מיכה שטרית שמתכתב עם התופעה)
כתוצאה מתופעת אל-ניניו משתנים זרמי האוויר והים ברחבי העולם ונגרמים שינויים קיצוניים של גשמים וטמפרטורות. למשל, בממוצע, אירועי אל-ניניו חזקים מעלים את הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-0.2 מעלות צלזיוס. "חשוב להבין שההתגברות בתדירות ובעוצמה של אל-ניניו משקפת חוסר יציבות אקלימי שנובע מתהליך ההתחממות הגלובלית של המאה האחרונה", אומר פרופ' טורפשטיין. "לחוסר היציבות במערכת האקלימית העולמית יש, בין השאר, שתי תוצאות: עלייה באירועי קיצון (המערכת לא יציבה) וקושי לצפות את התגובה המדויקת של המערכת בכל שלב (בניגוד להבנה טובה למדי של המגמה הכללית)".
כתוצאה משינוי דפוס הרוחות, המים החמים שבדרך כלל "נדחקים" למערב האוקיינוס נעים חזרה מזרחה, לכיוון חופי דרום אמריקה. המים החמים מחממים את האוויר שמעליהם, מה שגורם לעליית אוויר מסיבית וליצירת ענני גשם וסערות באזורים שבדרך כלל יבשים יותר (באזורים המדבריים עולה כמות הגשם בממוצע במאות אחוזים לעומת שנים רגילות). השינוי בטמפרטורת האוקיינוס פועל כמו "אפקט דומינו" על זרמי הסילון באטמוספרה, מה שמוביל לשינויי מזג אוויר קיצוניים הכוללים בין השאר שיטפונות ביבשת אמריקה לצד בצורת ושריפות באסיה ובאוקיאניה. "באזורים הללו מי האוקיינוס פחות חמים, ולכן יש פחות אידוי ויצירת עננים. על כן, יורדים שם ככלל פחות גשמים, ולכן יש נטייה לבצורות באוסטרליה, באינדונזיה, בהודו ואפילו במזרח אפריקה", מסביר פרופ' טורפשטיין.
13 צפייה בגלריה
יבול חקלאי שהתייבש בדרום אמריקה בעקבות החום הכבד שמקורו בתופעת האקלים
(צילום: Patricio Murphy / SOPA Images / Reuters)
לדברי פרופ' טורפשטיין, שנמנה גם עם צוות המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, בשנים "רגילות" יש עלייה של מי עומק קרים מאוד (שמקורם באנטארקטיקה) לאורך חופי דרום אמריקה (תופעת Upwelling). המים האלו לא רק קרים, אלא גם עשירים בחומרי מזון (נוטריינטים) שתומכים בפעילות ביולוגית ענפה ביותר, ולכן האזור הזה עשיר בדגה. "מרגע שמשטר הרוחות לכיוון מערב נחלש או כיוונו מתהפך, מים חמים נעים לאזור מזרח האוקיינוס השקט ו'מכסים' את אזור ה-Upwelling. הם חוסמים את עליית המים הקרים ובעצם מחלישים את 'האוורור הטבעי של המערכת' – כמו לשים מחסום מול פתח המזגן", מסביר טורפשטיין. "אחת התוצאות היא התחממות כללית של המערכת שמצידו השני של 'המזגן' – האטמוספרה".
הקשר לעליית מחירי המזון בעולם
תופעת אל-ניניו והשלכותיה נוגעות ישירות לחיי האדם, שכן המים החמים בצד המזרחי של האוקיינוס השקט דלים בחומרים מזינים, מה שגורם לקריסת אוכלוסיות הדגים ולפגיעה קשה בענף הדיג באמריקה הדרומית. שיבושי הגשמים גורמים לפגיעה ביבולים (כמו אורז, תירס וקפה), מה שמוביל לעליית מחירי המזון בעולם.
השם אל-ניניו ("הילד" בספרדית) ניתן לתופעה על ידי דייגים מפרו, ששמו לב שהתחממות המים מתרחשת לרוב סביב חג המולד (יום הולדתו של "הילד" ישו). אל-ניניו האחרונה התרחשה בשנים 2023–2024, ותרמה לכך ש-2023 הייתה השנה השנייה החמה ביותר שנמדדה מאז ומעולם, ו-2024 הייתה שנת השיא מהבחינה הזו. "כתוצאה מכך הגיעה הטמפרטורה הממוצעת בעולם (כפי שנמדדה קרוב לפני השטח) ל-1.58 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה לפני המהפכה התעשייתית", אומר פרופ' טורפשטיין.
13 צפייה בגלריה
הסופה הטרופית "הילארי" שהתעצמה כתוצאה מתנאי האקלים שנוצרו על ידי אל-ניניו
(צילום: NOAA / AP)
כעת, נוכח התחזיות, מדעני אקלים מעריכים כי שנת 2027 עלולה להיות השנה החמה ביותר בהיסטוריה – זאת משום שהשפעת עליית הטמפרטורות של אל-ניניו מגיעה לשיאה באטמוספרה רק כמה חודשים אחרי שהתופעה מתחילה באוקיינוס, והיא תתווסף למגמת ההתחממות הגלובלית הקיימת. אם התחזית תתממש, חורף 2026–2027 צפוי להיות גשום מהרגיל בדרום ארצות הברית ובדרום אמריקה, בעוד אוסטרליה ודרום-מזרח אסיה עלולות להתמודד עם בצורות קשות.
פרופ' שלומית פז: למרות העובדה שאנחנו הישראלים מוטרדים ובצדק מאתגרים רבים בעלי היבטים קיומיים, יש לזכור שמשבר האקלים ממשיך להתעצם והשלכותיו ניכרות בבירור באזורנו. עלינו לעשות כל מאמץ כדי להפחית את פליטות גזי החממה, למען עתיד טוב יותר
"בישראל ובאירופה – שהן קצת יותר רחוקות, כך שהקשר הוא עקיף וקשה לחיזוי – צפויות טמפרטורות גבוהות יחסית והסתברות גבוהה יותר לחורפים גשומים, כולל אירועי קיצון אקלימיים כמו סערות חזקות ושיטפונות", מסביר פרופ' טורפשטיין.
ההשפעה על ישראל
ככלל, ישראל מרוחקת מהאוקיינוס ומההשפעות המיידיות שלו, אבל מכיוון שהמערכת האטמוספרית העולמית מושפעת מאל-ניניו והמגמות האקלימיות בישראל די משקפות שינויי אקלים בעולם, ההשפעה מורגשת גם בארץ. "קיים קשר סטטיסטי בין שנות אל-ניניו לעלייה בגשמים באזורנו, וזאת כמובן לצד העובדה ששנות אל-ניניו חמות יותר בממוצע גם אצלנו", אומר פרופ' טורפשטיין. "אי אפשר להימנע מלציין שבשנה הנוכחית שמסתמנת כשנת אל-ניניו חזקה, משטר הגשמים של החורף האחרון חריג מאוד, בעיקר בדרום הארץ, שם כבר ירדו בכמה אזורים כ-300% יותר משקעים בהשוואה לשנה רגילה. יתר על כן, עיקר הגשמים הגיע במערכות קצרות ואלימות".
פרופ' פז מציינת שהשפעת אל-ניניו על האקלים בישראל מורכבת ואינה חד-משמעית. עם זאת, היא מדגישה, מחקרים מראים כי שנים שבהן מתרחשת אל-ניניו מאופיינות בטמפרטורות גבוהות ובכמויות משקעים משמעותיות. "הים התיכון מושפע מטמפרטורת האוקיינוס האטלנטי ואף מתחמם בקצב מהיר יותר. כאשר פני הים התיכון החמים פוגשים באוויר קר שמגיע מצפון לנו, מתגברת אי היציבות האטמוספרית שתורמת לעלייה בכמות המשקעים ובעוצמתם", אומרת פרופ' פז. "למרות העובדה שאנחנו הישראלים מוטרדים ובצדק מאתגרים רבים בעלי היבטים קיומיים, יש לזכור שמשבר האקלים ממשיך להתעצם והשלכותיו ניכרות בבירור באזורנו. עלינו לעשות כל מאמץ כדי להפחית את פליטות גזי החממה, למען עתיד טוב יותר לדורות הבאים".
פרופ' פנחס אלפרט, מהפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר באוניברסיטת תל אביב, נמנה עם צוותי חוקרים ממספר מוסדות אקדמיים בעולם שניתחו במספר מחקרים את ההשפעות שהיו לאל-ניניו על ישראל. "בהסתמך על מחקרי העבר שהשתתפתי בהם, נראה כי צפויה עלייה בתדירות ובעוצמה של אירועי אל-נינו עם התחממות כדור הארץ, במיוחד בעשורים הקרובים", הוא אומר. "התחזית הזו עשויה לבשר על כך שנחווה התגברות באירועי שיטפון יומיים בישראל, ממש כפי שאני ועמיתיי ממספר מוסדות אקדמיים באזור הים התיכון הצגנו במחקר שערכנו ב-2002, שבו מצאנו עלייה פרדוקסלית בערכי גשמי קיצון יומיים משנת 1950 ועד ל-1995, וזאת למרות הירידה בכמויות הגשם הטוטליות באזור הים התיכון. נוסף על כך, נמצאו שיאי גשם יומיים ממוצעים דווקא בשנות אל-נינו (1953, 1965, 1982–1983, ו-1986–1987)".
נכון לעכשיו, לא נראה ש-2026 תהיה חמה כמו 2024, שכן התחלנו את השנה בתופעה הפוכה שנקראת "לה-ניניה" (La Niña, "הילדה" בספרדית). עם זאת, הטמפרטורות העולמיות בשנת 2027 עלולות לשבור שיאים. לה-ניניה מקררת את מזרח האוקיינוס השקט למשך תקופה של כשנה עד שלוש שנים, ויוצרת השפעות הפוכות מאלה של אל-ניניו על מזג האוויר העולמי. זה מוביל לתנאים לחים יותר בחלקים של אוסטרליה, דרום-מזרח אסיה, הודו, דרום-מזרח אפריקה וצפון ברזיל, וגורם לתנאים יבשים יותר בחלקים של דרום אמריקה. עם זאת, לה-ניניה לא מנעה משנת 2025 להיות השנה השלישית הכי חמה שתועדה.
13 צפייה בגלריה
התייבשות מקור מים באפריקה, בעקבות החום הכבד שמקורו באל-ניניו
(צילום: Tsvangirayi Mukwazhi / AP)
13 צפייה בגלריה
פעילי אקלים מוחים על החריגה מהסכם פריז, שקבע כי אין לחרוג מ-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית
(צילום: Peter Dejong / AP)
כאמור, חלק מהתחזיות צופות אירוע קיצוני בהרבה, המכונה "סופר אל-ניניו". מדובר באירוע קיצון שבו טמפרטורות פני הים במרכז האוקיינוס השקט המשווני ובמזרח האוקיינוס עולות ב-2 מעלות צלזיוס ויותר מעל הממוצע. "בעוד אל-ניניו רגילה מתרחשת אחת לכמה שנים, סופר אל-ניניו היא תופעה נדירה יותר, שכן היא מתרחשת לרוב אחת ל-10–15 שנים, ומביאה להקצנה משמעותית של דפוסי מזג האוויר בעולם", מסביר פרופ' טורפשטיין. "התרחשות סופר אל-ניניו נובעת משילוב של מספר גורמים, ובהם היחלשות קיצונית של רוחות הסחר הנושבות ממזרח למערב באוקיינוס השקט. כאשר הן נחלשות מאוד, או שאפילו כיוונן מתהפך, נוצר כתם חום במי פני השטח במזרח האוקיינוס השקט. ככל שכתם החום הזה חם יותר, ונותר למשך זמן ארוך יותר ועל פני שטחים רחבים יותר, כך האפקטים של תופעת אל-ניניו משמעותיים יותר".
ככל שהמערכת העולמית חמה יותר, בעקבות תהליכי ההתחממות הגלובלית, כך גדלים הסיכויים לאירועי סופר אל-ניניו. "בסופו של דבר, מדובר על סוג של מערכת שמזינה את עצמה – ככל שתופעת אל-ניניו חזקה יותר, כך האטמוספרה מתחממת יותר ומאפשרת את התארכות התופעה, מה שמגביר אותה שוב (כלומר היא ארוכה יותר, התחממות משמעותית יותר ועל פני אזור נרחב יותר)", מוסיף פרופ' טורפשטיין. "אל-ניניו היא תופעה גדולה מכדי שאפשר יהיה להתמודד איתה באופן ישיר. צריך גם לזכור שהיא בסך הכול תופעה טבעית, גם אם היא הופכת לתדירה וקיצונית יותר בעשרות השנים האחרונות".
אז מה עושים? לדבריו, "התשובה נעוצה במעבר של כלל האנושות מחברה צרכנית לחברה שמתבססת על צרכים על פי זמינותם ומנהלת את משאביה בהתאם. אם איכשהו מגמת ההתחממות הגלובלית תיבלם כתוצאה משינויים בהתנהלות האנושות, אז אפשר אולי לצפות שלאחר עשרות (או מאות) שנים יהיה לזה ביטוי בדינמיקה של אירועי אל- ניניו".
