מה יהיה מזג האוויר מחר בבוקר? זה אומנם מעניין את כולנו (ונושא שיחה מצוין), אבל חשוב לדעת גם איך ייראו החורפים שלנו בעוד עשרות שנים קדימה. אני רוצה לקחת אתכם למסע קצר אל עתיד הגשם בישראל - מסע שמחבר בין מודלים ממוחשבים מתוחכמים, חישובים גלובליים, ובעיקר השאלה איך ייראו החיים שלנו כאן.
צפו בפרק בשלישי של מיזם °מעלה וחצי על שינוי האקלים והגשם בישראל:
ישראל מתייבשת והופכת למדבר
אם יש דמות קבועה בכל חורף ישראלי, זהו השקע הקפריסאי. הוא אחראי על רוב ימי הגשם שלנו, על הרוחות ועל החורף שאנחנו מכירים. השקע הזה נוצר מעל הים התיכון ונוטה להתמקם ליד קפריסין, משם נשלחת אלינו מערכת הגשם. אחד הדברים שתורמים לפעילות השקע הקפריסאי הוא ההבדל בין טמפרטורת הים לטמפרטורת היבשה.
כאן מתחילה הבעיה. עם שינוי האקלים, היבשה צפויה להיות חמה יותר בחורף. כך ההבדל בין טמפרטורת הים לטמפרטורת היבשה, הולך ומצטמצם. המשמעות היא שהשקע הקפריסאי, החבר הכי טוב של החורף שלנו, צפוי להיחלש ואפילו לנדוד צפונה. אם זה יקרה, אנחנו נקבל הרבה פחות גשם.
המיקום שלנו על המפה הוא קריטי. ישראל יושבת ממש בקצה רצועת המדבריות העולמית. לפי המודלים האקלימיים, רצועת המדבר נעה צפונה. כלומר, ישראל נכנסת לתחומה יותר ויותר. המשמעות ברורה: חורפים קצרים יותר, גשומים פחות, ומזג אוויר יבש יותר באופן כללי. אזורים בארץ שעד היום נחשבו ירוקים ושופעי מים, עלולים להפוך להיות דומים יותר לאקלים של צפון הנגב.
לא תחזית לשבוע, אלא ל-100 שנה
העבודה שלי לא עוסקת במטריה שתפתחו מחר בבוקר או בעוד שבועיים, אלא בשאלה מה יהיה מצב המשקעים ומשק המים של ישראל בעוד 30, 50 ואפילו 100 שנה. המודלים הגלובליים חשובים, אבל הם "גסים" מדי כדי לתאר במדויק את ישראל הקטנה. לכן פיתחנו כאן בארץ כלים ייחודיים שמשלבים בין שלושה מקורות מידע: תצפיות עבר, נתוני הווה ותחזיות עתידיות ממודלים גלובליים.
הצלבנו את המידע הזה ובדקנו ארבעה אגני היקוות מרכזיים בישראל. קיבלנו תמונה ברורה, וגם מדאיגה:
• עד 2050 כמות הגשם צפויה להתמעט ב-10–17 אחוז.
• עד סוף המאה, אם נמשיך להתנהל כרגיל, ההפחתה בכמות הגשמים עלולה להגיע ל-30 אחוז.
• הירידה תהיה מורגשת במיוחד באזורים שעד היום נחשבים גשומים.
אבל – וזה חשוב – זה לא גזר דין. בתרחיש שבו נצמצם את פליטות גזי החממה, הירידה תהיה הרבה יותר מתונה ותתייצב סביב אמצע המאה. במילים אחרות: אם נפעל נכון, נוכל למנוע את התרחיש הקשה ביותר.
גשם הוא לא סתם עניין של מטריות ושל בוץ ברחובות. זה נוגע לחקלאות שלנו, לאספקת המים וליכולת של ישראל להתקיים כאן. האם נצטרך עוד מתקני התפלה? איזה גידולים חקלאיים ישרדו? מדובר בשאלות אסטרטגיות שמקבלי ההחלטות חייבים להיערך אליהן כבר היום. המסר שאני רוצה שתיקחו מכאן ברור: משבר האקלים משנה את החורפים שלנו. אבל העתיד לא כתוב מראש. אם נפעל להפחתת פליטות, נוכל לשמור על חורפים גשומים יותר ובטוחים יותר.
מיזם °מעלה וחצי - הטורים הקודמים:
מעלה וחצי: לא נבואה, כך בונים תחזיות על העתיד האקלימי
מעלה וחצי: השפעת משבר האקלים על חיי היום-יום בישראל
פרופ’ דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין היא מומחית במטאורולוגיה ומידול אטמוספירי במכון טכנולוגי חולון, פרופ' אורחת במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, וחברה בפורום מדעני ומדעניות האקלים. הפורום הוקם במטרה ליצור חיבור אפקטיבי בין המחקר המדעי העוסק במשבר האקלים למקבלי ההחלטות והתקשורת.
הכתבה הוכנה על ידי פורום מדעני ומדעניות האקלים וסוכנות הידיעות זווית מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
