ועידת האקלים, שנפתחה ביום חמישי האחרון בדובאי, מגיעה אחרי שנה שבה מדינות ערב חוו בצורה משמעותית את השלכות שינויי האקלים.
מדינות רבות בעולם הערבי מתמודדות עם מחסור חמור במים. אחת מהן היא מצרים, שבנוסף להתחממות הגלובלית, נמצאת גם במשברים דיפלומטיים בנושא הסביבתי - בין היתר המשבר הארוך מול אתיופיה לגבי סכר הרנסאנס, שאתיופיה מילאה כבר בפעם הרביעית ומפעילה באופן עצמאי ובכך מונעת מכמויות גדולות של מים להגיע למצרים.
על מנת לפצות על המחסור במים, מצרים פועלת לקידום פרויקטים של התפלת מי ים וטיהור שפכים. גם מרוקו ואלג'יריה החלו לקדם פרויקטים רבים של התפלת מים כדי לענות על צרכי המדינות.
מלבד פרויקטים של התפלת מים, ההבנה במדינות ערב כי יש לפעול למען הסביבה מביאה אותן לאחרונה גם לקדם פרויקטים של ייצור אנרגיה ירוקה, כמו פרויקטים של מימן ירוק, שעשוי להוות תחליף לדלק ולשמש פתרון אולטימטיבי לבעיית ההתחממות הגלובלית. בספטמבר האחרון התקיימה ועידת המימן הראשונה במצרים, והשתתפו בה נציגים רבים מהתחום, ביניהם מישראל.
לא רק מצרים סובלת ממחסור במים. ירדן הייתה אמורה לקדם מול ישראל את הסכם "אנרגיה תמורת מים", שלפיו ישראל אמורה למכור לירדן מים בתמורה לחשמל המיוצר מאנרגיית השמש, אך שר החוץ הירדני הודיע בתחילת המלחמה ברצועת עזה כי ההסכם לא ייחתם עם ישראל. בעקבות כך, ועקב המצוקה, פורסם כי מלך ירדן הבהיר כי יש לשים בעדיפות עליונה את פרויקט "המוביל הלאומי" בירדן, שמטרתו התפלה והובלה של מים מעקבה לעמאן, זאת לאחר שבעשורים האחרונים ירדן לא הצליחה למצוא פתרונות ארוכי טווח למשבר המים במדינה.
משבר האקלים לא מביא רק למחסור במים, אלא גם לתופעות טבע קיצוניות כמו השיטפונות האחרונים שפקדו למשל את לוב בחודש ספטמבר - עם הגעת הסופה "דניאל" למדינה. הגשמים העזים במדינה הביאו למותם של אלפי בני אדם ולנעדרים רבים, להרס בתים וכבישים ולהצפות קיצוניות. הסופה הגיעה מעט אחרי רעידת האדמה בעוצמה 6.8 שהרעידה את מרוקו בספטמבר וגרמה גם היא להרס רב.
מדינות צפון אפריקה ומדינות ערב בכלל מבינות, במיוחד אחרי השנה האחרונה, את גודל חשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי בין מדינות ערב ובין מדינות העולם בכלל, לקידום הנושאים הסביבתיים ושמירה על הסביבה ועל משאבי הטבע הקיימים.
COP28 בדובאי הפכה לוועדת האקלים הגדולה ביותר אי פעם, לפי פרסומים ערבים, הגיאו אליה בין 70 ל-80 אלף משתתפים רשומים.
גם מנהיגי מדינות העולם הערבי הגיעו לוועידת האקלים של האו"ם COP28, שאמורה להימשך עד 12 בדצמבר, אך יכול להתארך בכמה ימים בשל מחלוקת. נשיא מצרים, מלך ירדן, נשיא עיראק, ובכירים נוספים בעולם הערבי יחד עם משלחותיהם הגיעו כדי לקחת חלק בוועידה הסביבתית השנתית.
גם נשיא המדינה, יצחק הרצוג הגיע לוועידה ביום חמישי, מה שלא התקבל בצורה יפה אצל כולם. בחמישי הודיע נשיא איראן, אבראהים ראיסי, כי הוא מבטל את הגעתו לוועידה בגלל נוכחות ישראלית וביום שישי סוכנות הידיעות אירנא פרסמה כי המשלחת האיראנית בראשות שר האנרגיה, עלי אכבר מהראביאן, שהגיעה כבר לוועידה עזבה את המקום במחאה על נוכחות נציגים ישראלים.
הוועדה מתקיימת באיחוד האמירויות, מה שהעלה תחילה ביקורות בקרב העוסקים בסביבה ואקלים, כיוון שמדובר באחת המדינות שמייצרות הכי הרבה נפט בעולם. בנוסף, נמתחה ביקורות על כך שנשיא COP28, סולטאן אל ג'אבר, הוא מנכ"ל באחת מחברות הנפט הגדולות בעולם, והוא גם מכהן בתפקיד שר התעשייה והטכנולוגיה במדינה.
גם מנהיגים ערבים רבים נאמו בוועידה ביום שישי ובשבת. נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אמר בשישי בוועידה כי מצרים מבינה את ההכרח בחיזוק פעילות משותפת כדי להתמודד עם אתגר שינויי האקלים וכי מצרים פועלת לחיזוק היכולות שלה כדי להבטיח פיתוח שתואם את הסביבה ושומר על כדור הארץ לדורות הבאים.
א-סיסי הוסיף כי הוא מצפה לצאת מהוועידה עם מסגרת בינלאומית משופרת לקידום שיתוף פעולה והפניית תמיכה פיננסית וטכנית הנדרשת למדינות מתפתחות. נשיא מצרים הדגיש כי הוא פונה לכל הגורמים לספק תמיכה מלאה לאיחוד האמירויות כדי להבטיח שהוועידה תניב תוצאות היסטוריות.
עבדאללה מלך ירדן אמר בוועידה כי איומי האקלים הופכים ליותר ויותר מסוכנים וכי מלחמות מגבירות את הסכנות הסביבתיות ברחבי העולם. הוא חיבר את דבריו למלחמה ברצועת עזה המתנהלת כעת ואמר כי תושבי הרצועה סובלים ממחסור במים ומזון.
