לראשונה מאז 1972 סוכנות החלל האמריקנית צפויה לשגר בלילה שבין רביעי לחמישי ב-1:24 (שעון ישראל) ארבעה אסטרונאוטית לעבר הירח, במסגרת משימת ארטמיס. מדובר במשימה קריטית עבור נאס"א, כאשר ארצות הברית מתחרה על העליונות בחקר החלל מול סין. עם זאת, ייתכנו דחיות נוספות במועד השיגור - שהיה אמור להיות כבר בחודש פברואר.
האסטרונאוטים לקראת שיגור משימת ארטמיס 2
(צילום: רויטרס)
שלושה אסטרונאוטים אמריקנים ואסטרונאוט קנדי אחד צפויים להמריא בחללית אוריון של נאס"א, שתשוגר לחלל באמצעות משגר SLS עוצמתי, למשימת ניסוי בת 10 ימים סביב הירח ובחזרה. מדובר במסע מפותל, שיביא אותם עמוק יותר לחלל מכל אסטרונאוט אחר לפניהם.
הארבעה אמנם לא ינחתו על הירח, ואפילו לא ייכנסו למסלול סביבו, אלא רק יחלפו במרחק של כ-6,500 קילומטרים ממנו. ואולם, זו תהיה הפעם הראשונה אחרי יותר מ-53 שנה שבני אדם ייצאו מהמסלול הנמוך סביב כדור הארץ, וייכנסו לשדה הכבידה של גרם שמיים אחר.
ארבעת האסטרונאוטים שיעשו היסטוריה הם: מפקד המשימה האסטרונאוט ריד וייסמן (Wiseman), בן 50. וייסמן היה טייס קרב וטייס ניסוי בצי האמריקני, עד שנבחר לאסטרונאוט ב-2009. הוא עשה משימת חלל של כחצי שנה בתחנת החלל הבינלאומית ב-2014. ב-2020 נבחר לכהונה של שנתיים כראש לשכת האסטרונאוטים של נאס”א.
טייס המשימה יהיה ויקטור גלובר (Glover), בן 49. הוא התקבל לנאס”א ב-2013, גם לאחר שירות כטייס קרב וטייס הניסוי בצי האמריקני, והוא בעל תואר שני בהנדסה. גם הוא עשה משימה אחת של כחצי שנה בתחנת החלל הבינלאומית, ב-2020-21, והיה הטייס בצוות הראשון שהגיע לתחנה בטיסה סדירה בחללית דרגון של ספייס אקס, אחרי טיסת הניסוי שלה. זמן קצר לפני ההכרזה על צוות ארטמיס 2 ב-2023, ביקר גלובר בישראל במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי ואמר בראיון ל-ynet “להיות חלק מהצוות שאולי יגיע לירח, זה כל כך מעבר לחלומות וכל דבר שחלמתי”. הוא צפוי להיות האפרו-אמריקני הראשון שמגיע לירח.
מומחית המשימה היא כריסטינה קוך (Koch), בת 47. גם היא התקבלה לשורות האסטרונאוטים של נאס”א ב-2013. היא בעלת תואר שני בהנדסת חשמל, ועבדה במחקר במרכז גודרד של נאס”א וכן בסוכנות האמריקאית לחקר האוקיינוסים והאטמוספרה (NOAA). ב-2019-20 עשתה משימה של כמעט שנה בתחנת החלל הבינלאומית, ועד היום היא האישה המחזיקה בשיא השהייה הרציפה הממושכת ביותר בחלל, לאחר שבילתה בחלל 328 ימים. במסגרתה המשימה היא השתתפה עם האסטרונאוטית ג’סיקה מאיר (Meir) בהליכת החלל הראשונה שהיו בה נשים בלבד. קוך צפויה להיות האישה הראשונה שתראה את הירח מקרוב.
את הצוות משלים מומחה משימה נוסף, האסטרונאוט הקנדי ג’רמי הנסן (Hansen), היחיד מביניהם שזו תהיה משימת החלל הראשונה שלו. קנדה קיבלה מושב במשימה בזכות שיתוף הפעולה עם ארצות הברית בתוכנית, וסוכנות החלל הקנדית (CSA) בחרה בו למשימה מבין האסטרונאוטים שלה. הנסן, בן 50, היה טייס קרב בחיל האוויר הקנדי, ובין השאר השתתף באימוני חקר מערות במסגרת פרויקט של סוכנות החלל האירופית להכשרת אסטרונאוטים לעבודה תת-קרקעית, וכן השתתף במשימה תת-ימית ממושכת המדמה משימת חלל. הנסן צפוי להיות הלא אמריקני הראשון שיתקרב לירח.
השתתפותו של הנסן היא חלק מהסכם מ־2020 בין נאס״א לסוכנות החלל הקנדית. "זה היה תוצאה של עשרות שנים של תרומה והשקעה אסטרטגית מצדנו שהובילו להשתתפות הזו", אמר מתיו קארון, ראש משרד האסטרונאוטים בסוכנות הקנדית, והזכיר את תרומות קנדה לרובוטיקה בתחנת החלל הבינלאומית.
היעד החשוב ב-2028
המשימה היא טיסת הניסוי המאוישת הראשונה בתוכנית ארטמיס של נאס״א, המיזם המרכזי של ארה״ב לטיסות סדירות לירח, בעלות מוערכת של לפחות 93 מיליארד דולר מאז 2012. מאז אפולו 17 ב-1972 לא נחתו בני אדם על פני הירח, הישג מורכב שנאס"א שואפת לשחזר ב-2028 באזור הקוטב הדרומי של הירח.
ארצות הברית היא המדינה היחידה שהנחיתה בני אדם על גוף שמימי אחר, עם שש נחיתות בתוכנית אפולו (אפולו 11, 12, 14, 16 ו-17), שהונעה על ידי התחרות עם ברית המועצות לשעבר. גורמים אמריקנים מתמקדים בשנים האחרונות בסין - יריבה טכנולוגית משמעותית שהתקדמה באופן עקבי בתוכנית הירח שלה, עם שורה של נחיתות רובוטיות ומטרה לשגר צוות מאויש לירח עד 2030.
"מענה לשאלה של חיינו"
קוך אמרה ביום ראשון כי הירח הוא "לוח עד" (Witness plate) להיווצרות מערכת השמש, וגם שלב מעבר למאדים - "שם ייתכן שנמצא את הסיכוי הגבוה ביותר לגלות עדויות לחיים בעבר".
"מדינות רבות הכירו בערך שיש בחקר מערכת השמש - הירח ובהמשך למאדים", אמרה קוך לכתבים. "הן מבינות שלא רק שנוכל להרוויח יתרונות מוחשיים מאוד, אלא שיש לנו גם הזדמנות לענות על השאלה שעשויה להיות שאלת חיינו - האם אנחנו לבד?"
"המענה לשאלה הזו מתחיל בירח", היא הוסיפה. "השאלה היא לא האם כדאי ללכת, אלא האם אנחנו צריכים להוביל או ללכת בעקבות אחרים?"
באמצעות סדרת משימות ארטמיס מתקדמות בעשור הקרוב, ארה״ב שואפת לקבוע תקדים לאופן שבו מדינות וחברות יפעלו ויתקיימו על פני הירח - שם, בעתיד, מדינות וחברות עשויות לנצל משאבים ירחיים ולתרגל משימות מורכבות יותר למאדים.
הדרך הלא פשוטה לירח
משימת ארטמיס 2 תבחן לעומק את קפסולת אוריון ואת מערכת SLS, ששיגרה משימה בלתי מאוישת דומה ב-2022. האסטרונאוטים יבדקו מערכות תמיכה בחיים, ממשקי צוות, ניווט ותקשורת.
השיגור מתוכנן ללילה שבין רביעי לחמישי, אך עשוי להתבצע בכל יום עד 6 באפריל בהתאם למזג האוויר בפלורידה ובעיות טכניות אפשריות. לאחר מכן ייפתח חלון שיגור נוסף, הנקבע לפי מכניקת המסלול בין כדור הארץ לירח, רק ב-30 באפריל.
משימת ארטמיס 3, המתוכננת ל-2027, תכלול עגינה במסלול סביב כדור הארץ בין חלליות אוריון לשתי נחתות ירח - מערכת Blue Moon של בלו אוריג׳ין ו-Starship של SpaceX. המפגש העדין ידגים כיצד הנחתות יאספו אסטרונאוטים לפני הירידה אל פני הירח.
המשימה נוספה לתוכנית בפברואר על ידי מנהל נאס״א החדש, ג׳ארד אייזקמן, אסטרונאוט פרטי ומיליארדר, ששינה את יעדי התוכנית והעביר את הנחיתה המאוישת הראשונה בארטמיס לשלב מאוחר יותר - ארטמיס 4.
שוק ירחי מסחרי
נאס"א נשענת על מגוון חברות בתוכנית הירח שלה, בתקווה לעודד בעתיד שוק ירחי מסחרי, שהערכת שוויו קשה, אומרים אנליסטים.
בואינג ונורת׳רופ גראמן מובילות את פיתוח טיל ה-SLS, ולוקהיד מרטין בונה את חללית אוריון עבור נאס״א. SpaceX של אילון מאסק ובלו אוריג'ין של ג'ף בזוס מפתחות נחתות ירח משלהן במימון נאס״א, אך תחת חוזים שמאפשרים להן להציע את החלליות גם ללקוחות אחרים.
6 צפייה בגלריה
האחרון שדרך. האסטרונאוט האריסון שמיט, שנמנה על צוות משימת אפולו 17 בשנת 1972, על הירח
(צילום: NASA, Reuters)
דוח של PricewaterhouseCoopers מינואר מעריך הכנסות של 127 מיליארד דולר עד 2050 מפעילות על פני הירח, עם השקעות שיכולות להגיע ל-72–88 מיליארד דולר באותה תקופה.
עם זאת, בטווח הקצר והבינוני, ממשלות הן אלו שיניעו את פעילות החברות בתחום הירח. ייקח זמן רב עד שתתפתח תשתית בסיסית כמו אנרגיה ותקשורת שתאפשר פעילות מסחרית עצמאית, אמר אכיל ראו, כלכלן בחברת Rational Futures שעבד בעבר בנאס"א. לדבריו, הוא "לא רואה ערך כלכלי קצר טווח שיאפשר לחברות לפעול ללא תלות בנאס״א".
