תאמ;לק לי: דוגמנית-העל האיטלקייה ויטוריה צ'רטי היא הרבה יותר מהכוכבת הנוכחית שמחזיקה בתואר השחוק לעייפה "בת הזוג של ליאונרדו דיקפריו". החודש, בגיליון הקיץ של מגזין הרפר'ס בזאר, היא מציגה גוף עירום לחלוטין – אם לא סופרים מגפיים כתומים ושיער שפזור בתבונה אסטרטגית בתור כיסוי – ונותנת תשובה ניצחת לתהייה מי משניהם עשה את הדיל הטוב יותר.
המסע שלה לתהילה
צ'רטי החלה לדגמן בגיל 14, ומאז היא מציגה מחויבות מרשימה למקצוע, בלי הפסקה. בגיל 28 שחגגה לאחרונה, היא מטפסת על שערי מגזינים בתדירות שבה אנחנו קופצים למכולת לקנות לחם וחלב, ומציגה יופי ים-תיכוני שכולל שיער כהה, עצמות לחיים מחודדות, אף מעט שבור ורגליים שלא נגמרות.
בעידן שבו כל דוגמנית מחפשת את המנוף שיהפוך אותה ל"סלבריטאית" או "משפיענית", צ'רטי היא דוגמנית שרוצה להיות דוגמנית. היא מחזירה את הכבוד למקצוע, כמו אז בשנות ה-90 הרחוקות כשדוגמניות היו חלק מחזון אופנתי ועיצובי, ולא שלב בדרך לתהילה בכל אמצעי אפשרי. היא לא בוגרת ריאליטי, לא אושיית רשת שמתלווה לקוד קופון ולא מעבירה את הזמן עד שייקחו אותה לשחק בסרט. היא מתלבשת כדי למכור אופנה – והיא עושה את זה באופן מושלם.
בינתיים היא בוררת בקפידה ראיונות מסוג "ליאונרדו ואני", מצמצמת הופעות באירועים על תקן של "פלוס אחת", ובונה תדמית שמתרחקת מהדרמות שמגיעות עם תקתוקי מצלמות הפפראצי. הבאזז שנלווה למערכת היחסים הסופר-מתוקשרת עם בן הזוג בוודאי לא מזיק לפופולריות שלה, אבל בכנות, לא נראה ששורת הרזומה הזו היא מה שמניע אותה.
צ'רטי תחזקה קריירת דוגמנות מרשימה גם לפני מערכת היחסים שלה עם דיקפריו – שאליה הגיעה לאחר שהייתה נשואה למפיק מוזיקלי – ותהיה לה כזו גם אחריו, אם ייפרדו. לפני כל מסגור אחר, היא דוגמנית שעובדת הרבה וקשה. לא פלא שהיא גם הייתה זו שיצאה נגד לילי רוז דפ לאחר שהאחרונה התלוננה על החיים הקשים של בנות הדור השני לפרסום בעולם האופנה.
אפשר להתווכח על רמת האמינות של יחסיה עם חובב הדוגמניות הידוע שגילו כמעט כפול מגילה, אבל בקרוב הם מציינים שלוש שנים יחד ואף הוציאו את הזוגיות מהיאכטות הפרטיות אל האירועים ההוליוודיים. במקרה של השחקן שהפך את עצמו לחותמת איכות אנושית למעמדן של דוגמניות-העל הצעירות של העולם, מדובר בסוג של שיא. אולי אלה יחסי ציבור עם תאריך תפוגה שמתאחר מהרגיל, ואולי, מי יודע, זו אהבה.
איך היא מתלבשת?
בלי דרמות, כי היא לא זקוקה להן. לצ'רטי יש נתונים גופניים של אידיאל היופי הנוכחי, יחסים קרובים עם מיטב בתי האופנה באירופה ובארצות הברית, והרבה כסף. למרות שאפשר להניח כי היא לא נדרשת, חלילה, לשלם על הבגדים שהיא לובשת.
היא דוגמנית של כולם – כלומר, של כל מי שיכולים להרשות לעצמם להלביש אותה. היא לא מזוהה עם בית אופנה ספציפי ונעה בין השמות החמים של אותו רגע. קרל לגרפלד המנוח נתן לה בזמנו חותמת של יוקרה, בפראדה הכתירו אותה כדוגמנית אינטלקטואלית, במותג מיו מיו היא הפכה לשובבה ונערית, סן לורן עיצבו את דמותה כפאם פאטאל מודרנית ובבית האופנה אלאיה הפכו את הגוף שלה לפסל במקדש. היא, מצידה, מצליחה לשכנע בכל פעם שזו היא הגרסה האמיתית והאותנטית שלה.
צ'רטי היא דף חלק – בלי תמונות של "לפני" ו"אחרי", בלי שערוריות, בלי משברים. השקט התדמיתי לא הופך אותה לפחות מעניינת, אבל הוא בבירור מחזיר את הפוקוס לבגד שהיא לובשת. יכול להיות שהתכונה הזו מונעת ממנה להפוך לשם שחביב על מדורי הרכילות, אבל היא הופכת אותה למלכת הקמפיינים האופנתיים ומבהירה איך ולמה יש מאחוריה מאות תצוגות מתועדות.
גם כשהיא לא צועדת על מסלול או מצטלמת לפרסומת, היא עדיין מתלבשת כמו מי שנמצאת בהפקת אופנה. לחתונת המיליונים של ג'ף בזוס ולורן סנצ'ז בוונציה היא לבשה שמלה בגווני בז' שנשלפה מהארכיון של דולצ'ה אנד גבאנה וערבבה זר פרחי בד על כתף אחת, שרוכים קשורים באיקסים בצדדים ומחשוף נדיב בגב. באופן מפתיע, היא הצליחה לאזן את כל הבלגן הזה ולהיראות נהדר. בהמשך האירועים היא החליפה לשמלה שחורה, ארוכה והרבה יותר מינימליסטית.
על שער גיליון אוגוסט 2026 של מגזין ווג איטליה
במגזין הרפר'ס בזאר הצרפתי
בגאלה של המטרופוליטן בשנת 2025 היא הובילה לשמיטת לסתות בשמלת מחוך קצרה ומחויטת של מונקלר, שהתהדרה בשובל בגודל של מפרש. בפסטיבל קאן של אותה שנה היא הופיעה בשמלת טול כסופה ושקופה, רקומה בקריסטלים מבית האופנה ארמאני פריווה, ובערב הגאלה של LACMA היא הפציעה מתוך שמלה מוזהבת ורקומה כולה של גוצ'י, עם מחשוף נדיר בעומקו.
עתידות
האם היא תהיה בקרוב ויטוריה דיקפריו? קשה להאמין. האם היא תמשיך להיות אחת הדוגמניות העסוקות והמצליחות ביותר בעולם גם אחרי גיל 30? קרוב לוודאי.
מחיאות כפיים או מטח עגבניות?
צ'רטי היא סופר-מודל כמו פעם, אבל בגרסה עדכנית וחדשה. בעולם שתר באובססיביות אחר רגעים ויראליים, היא ההפך הגמור – אין לה ברזומה שמלת נקמה, פסל של חיה על תקן בגד או חליפת אדידס צהובה, אבל היא מצליחה לספק לעולם הופעות מושלמות בעקביות. על כך היא ראויה למחיאות כפיים לאורך עשר דקות תמימות בעמידה. לא פחות.



























