"אני לא חושב שעולם הקולינריה משתנה. אני חושב שהוא מתפתח, מתמקצע", הכריז שף מושיק רוט, בעבר מבעליה של מסעדת Moshik באמסטרדם, אשר החזיקה בשני כוכבי מישלן, והשיק ממש השבוע רשת נקניקיות גורמה וצ'יפס הולנדי תחת השם FRANKCO.
בפאנל לוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", לצדו של גל זהבי, בלוגר אוכל, יועץ קולינרי ומבקר מסעדות, הוא מספר שהיכולת שלנו לראות מה קורה בעולם, גם פיזית וגם וירטואלית, היא פנומנלית.
"פעם, רק בשביל לגלות מה התפריט במסעדה, היית צריך לנסוע, היית צריך ספר בישול, היית צריך ללכת לספרייה. כאילו, היית צריך להתאמץ הרבה-הרבה יותר בשביל לקבל את המידע. היום המידע זמין, ישיר, אתה יכול לבחון אותו מהרגע להרגע, חוץ מדבר אחד - חוש הטעם. בשביל זה אתה באמת צריך להסתובב ולראות ולטעום ולהיות חלק מהדבר הזה. אז האם העולם משתנה? אני לא יודע, הוא פשוט מתמקצע".
"לדעתי, מושיק נגע בנקודה מדויקת, בעיקר כי אני לא חוויתי את השינוי המטורף הזה בין לרדוף אחרי ספר בישול, הכל היה לי יחסית נגיש לפני עשור כבר ברשת. אז אני אגיד שהעולם משתכלל", אומר בלוגר האוכל והיועץ הקולינרי, גל זהבי. "זה כמובן מוסיף המון אתגרים, בטח למושיק שמוכרח לחדש כל הזמן ולהביא גוון מרענן ורלוונטי.
צפו בפאנל האנשים של המדינה 2026 השף מושיק רוט, והבלוגר גל זהבי
(צילום: ירון ברנר, טל אזולאי, אורי דוידוביץ)
"גם ליוצרי רשת כמוני יש את האתגר הזה שאתה אומר, בואנה, זה מה שקורה בארצות הברית, זה יגיע במוקדם או במאוחר, אז בוא נלך אחרי זה – ואז אתה לוקח סיכונים ועושה ניסיונות, ולפעמים אתה מייבא טרנד רשת שמצליח בעולם אבל פחות מתאים לישראל, וחוטף עליו אש".
מושיק רוט: "אני לא חושב שאני פרפקציוניסט, אני בדיוק ההפך. אני הכי מפוזר, הכי שלומפר, אבל אני מקיף את עצמי תמיד באנשים מאוד-מאוד פרפקציוניסטים, שיודעים לעשות את העבודה הרבה יותר טוב ממני"
מושיק, אתה מרגיש שסף הריגוש הקולינרי של אנשים כל הזמן נמצא במגמת עלייה? כמה אפשר? זה אוכל בסוף.
מושיק: "בסופו של דבר, זה אוכל, אבל כשאנו מדברים על הנקודה הזאת של הריגוש, אני חושב שהעניין פה הוא החוויה. כאילו, אתה מסתכל היום על מה החוויה כוללת. כמובן שהאוכל חייב להיות מדהים, אבל אתה שואל גם איך אתה עוטף את החוויה הזאתי, ומאיפה אתה מביא את הרגש.
"אם אני בתור שף לא אצליח להתרגש מהאוכל שאני מכין וזה לא יבוא מתוכי, אני לא אוכל להביא את זה בסופו של יום, לפחות זה ככה אצלי. אני אגב לא חושב שאני פרפקציוניסט, אני בדיוק ההפך. אני הכי מפוזר, הכי שלומפר, אבל אני מקיף את עצמי תמיד באנשים מאוד-מאוד פרפקציוניסטים, שיודעים לעשות את העבודה הרבה יותר טוב ממני.
"אבל כשזה מגיע לחוש טעם, כשזה מגיע לנקודה הזאתי של באמת איך אני ארגש את האורח עם תחושת וואו, אז זה משהו שהוא כן אצלי וזה כן משהו שכל הזמן מתגבר. אין מה לעשות. כמו שאמרנו, ברגע שאתה רואה עולם, הרף כל הזמן עולה.
מושיק רוט וגל זהבי בוועידת "האנשים של המדינה". הקורונה הכריחה את כולם לבשל
(צילום: יריב כץ)
"את יודעת, אם לפני 20 שנה לאכול עכשיו סושי ברמה פסיכית ביפן על הדלפק של שף בן 90 היה משהו בלתי ניתן להשגה, היום זה כבר יום-יומי. אבל דווקא מהמקום הזה אתה תמיד צריך לחזור לעצמך, לחשוב על האותנטיות שלך".
אתה נורא רומנטיקן.
"רק רומנטיקה תשרוד. אני חושב שרק היא תשרוד כי זה מה שמבדיל אותנו מהשאר".
גל: "הקורונה הכריחה את כולנו לבשל. הבנו מהי קולינריה. כל הבלוגרים של האוכל התחילו להתמקצע עד למנות שף וסשימי ודברים מפונפנים והחזרנו את הרומנטיקה הביתה במובן הזה שחזרנו לאכול בבית, ועדיין קידשנו את המפגש עם השפים והמסעדות כאקט סופר רומנטי".
מושיק: "אני כבן אדם שגדלתי במדינה יהודית, מבחינתי ארוחת ערב ביום שישי היא משהו שאני שומר עליו, לא משנה אם אני שומר או לא שומר מסורת. זאת הרומנטיקה המשפחתית שלי".
גל זהבי: "הקורונה הכריחה את כולנו לבשל. הבנו מהי קולינריה. כל הבלוגרים של האוכל התחילו להתמקצע עד למנות שף וסשימי ודברים מפונפנים והחזרנו את הרומנטיקה הביתה במובן הזה שחזרנו לאכול בבית"
בעבר מסעדות השקיעו בפרסום בעיתונים, והיום שפים מזמינים אליהם בלוגרים, אבל עד כמה זה באמת אמין? אם אני משלמת לו לסקר את המסעדה שלי, עד כמה באמת הביקורת שלו אחר כך תהיה אותנטית?
מושיק: "חד-משמעית במקום לקנות את אותה מודעה, אני קונה את שירותיו. אני לא מסתכל על זה מהמקום של האם הוא אובייקטיבי. זה התפקיד שלו להיות אובייקטיבי, לא שלי. אם אני בתור אחד שרוצה לפרסם היום אומר, אוקיי, הפרסום הוא דרך בלוגרים ודרך משפיענים שאני מזמין אותם לאכול אצלי, אז האחריות להגיד אם זה טוב או לא טוב היא שלהם".
בואו נדבר רגע על המחיר.
מושיק: "כן, המחיר אצלי גבוה".
1,600 שקל ממוצע לסועד אחד. זה תקציב של משפחה קטנה לחודש בסופר.
"אני לא מנסה לשפוט מי רוצה לבוא לאכול אצלי. את יודעת? זה כמו לקנות בית. אתה יכול לקנות בית ברמת השרון ואתה יכול לקנות בית 50 קילומטרים צפונה, הכול טוב ויפה. אני יודע כאילו חד-משמעית שהמחיר גבוה, אבל הוא לא באמת יקר אם אני מסתכל על העלויות ועל מה שנשאר בסוף החודש".
גל: "מושיק, זה לא מעייף כל הזמן להסביר את המחיר?"
מושיק: "אני מודע לכך שב-1,600 שקל אתה יכול לקנות הרבה דברים".
גל: "חד-משמעית".
מושיק: "אבל באותה מידה כמו שאתה יכול לצאת ארבע פעמים בחודש, ללכת לאכול כל שבוע במסעדה אחרת, ולהוציא סכום של 300-400 שקלים בכל פעם, אז תצא פעם אחת ותרשה לעצמך, לא יודע, פעם בחודשיים, פעם בשלושה חודשים, ללכת לאכול. זה שלך. אתה לא חייב, כן? אבל אם החלטת לעשות את זה, בוא.
"אני, מה שאותי מוביל בסופו של דבר לעשות את הדבר הנכון זה הלקוח, זה האורח שבא אליי והפידבק שאני מקבל ממנו. אני בכל בוקר מסתכל על פידבקים של האורחים שלנו".
גל זהבי בוועידת "האנשים של המדינה". "החוויות שלי הן קולינריות"
(צילום: יריב כץ)
גל: "אני לא הסנגור של משה אבל החוויות שלי היום הן קולינריות. אני לא סליחה מהמר ולא עושה דברים אסורים ולא צורך חומרים אסורים, אז החוויה שלי היא ללכת למסעדה ואני מוכן להרשות לעצמי לשלם את הכסף הזה כי זאת חוויה קולינרית וזה הכי קרוב לחו"ל שיש, וזה טקס ואירוע שאתה מתגנדר לכבודו".
מושיק: "את נוסעת לקולדפליי להופעה. לא תרצי לשבת במקום טוב?"
גל זהבי: "החוויות שלי היום הן קולינריות. אני לא מהמר ולא צורך חומרים אסורים, אז החוויה שלי היא ללכת למסעדה ואני מוכן להרשות לעצמי לשלם את הכסף הזה כי זאת חוויה קולינרית וזה הכי קרוב לחו"ל שיש, וזה טקס ואירוע שאתה מתגנדר לכבודו"
גל, מה הופך מתכון לוויראלי?
"בעבר המתכון היה איזשהו טרנד שמגיע מהעולם, אוקיי? אחר כך זה הפך להיות איזשהו לייף-האק, קיצור דרך במטבח, והיום אני מרגיש שאנשים חוזרים לבישול הבסיסי. אנשים מבקשים לראות איך מכינים אורז, איך החביתה לא נדבקת, איך מתבלים פרגית, איך נותנים לכל סלט את ה'וואו אפקט' וזה מטורף! שאלתי אנשים מה הם רוצים לראות והם כתבו - אורז! בחזרה לבסיס, כשהטרנד הוא ערך. אם אין לי ערך, לא יהיו לי לייקים ושיתופים".
אז הטרנד עכשיו הוא חזרה לאורז, לבייסיק?
גל: "כן".
מושיק: "אתה יודע שאצלי לפני הרבה-הרבה שנים התנאי להתקבל למסעדה היה מבחן החביתה".
גל: "אוי לא, אז יש לי וידוי - לפעמים החביתות שלי לא מתהפכות כמו שצריך. אני עד היום לומד את זה".
