אלו היו שעות של בוקר בירושלים. המתנתי ללקוח כדי לחזור איתו למרכז והתפנה קצת זמן, כלומר לא מספיק זמן בשביל להמשיך להסיע אנשים לשומקום, אבל מספיק בשביל עצירה לאוכל. ואני תמיד רעב למשהו לאכול, לא משנה מה.
ירושלים תמיד מצליחה להפתיע אותי. עדיין לא למדתי אותה בכלל, כל פעם מגלה אזורים חדשים. הפעם עצרתי ליד סניף של רמי לוי - אחרי שראיתי בנייני משרדים ומתחת להם כמה מסעדות קטנות. נראה מה נמצא.
בהתחלה נכנסתי לחנות כריכים בשריים שבה ניסו לשכנע אותי להוציא יותר כסף ממה שתכננתי. היו להם מחירונים שרק רואי חשבון מבינים במקרה הטוב, זה יותר נראה כמו הצהרת הון מאשר מחירון - כלומר מגבילים לי את התוספות ביחס לכריך. ניסיתי לשכנע את הבחור מאחורי הדלפק לא להכריח אותי לשלם יותר על אותו כריך, אבל הוא התעקש ואני פשוט הלכתי הלאה - לסבתא סנדוויץ'.
פעם ראשונה שלי במקום. הצטרפתי לתור קטן לפני, כבר סימן טוב, הבחורים מעבר לדלפק היו עסוקים בהכנת הזמנות שהגיעו מבחוץ. מול עיניי דלפק חלבי מפואר בחלט, כל סלט וממרח במקומו, באמת מעורר את התאבון. צד ימין מלא גביונת למריחה, פחות מעניין אותי, והלאה שמאלה - רק עוד ועוד סלטים שונים ומיני ירקות חתוכים. מסתכל למעלה על המחירון ורואה בגט עם עיג'ה ב-36 שקל. המחיר לא שבר אותי ולא הפחיד אותי, הבגט הוא חצי בגט, כלומר מנה גדולה.
הסברתי לבחור בדלפק - אני רוצה בגט עיג'ה עם קצת מהרוטב שקשוקה מעל. לא יודע אם מיהר או לא, אולי היה עסוק בהזמנות החוצה, פעמיים חזרתי מולו על ההזמנה: עיג׳ה עם קצת מהשקשוקה בבקשה, בבגט מלא (תוספת של 2 שקלים למחיר).
עוד אוכל רחוב:
מה שקיבלתי לא היה בדיוק מה שהזמנתי. הבחור מהדלפק הכין לי בגט שקשוקה עם חתיכות קטנות של עיג'ה מעל. חתיכות קטנות - תסתכלו בתמונה. ואני הרי ביקשתי בדיוק את ההפך. המנה עצמה מספיק גדולה, אבל צריך לדעת להקשיב ללקוח. לא אכפת ללקוח שההזמנות החוצה יותר חשובות לכם באותו הרגע. אם אתם לא יכולים לקבל לקוחות מול הדלפק, עצה שלי: תפתחו מטבח רפאים ותעשו רק הזמנות החוצה. אבל כל עוד הלקוחות מגיעים מול הדלפק, הם צריכים לקבל את מלוא היחס ותשומת הלב. כל הזמנה חשובה, כל לקוח מזדמן יכול להיות לקוח חוזר ומשתלם.
מה עוד ביאס אותי? העיג'ה בחתיכות קטנות הייתה טעימה מאוד. לרגע עמדתי מול הדלפק ואכלתי את הכריך הלא נכון שלי, ובאותו הרגע הציעו לי עוד עיג'ה. פה כבר איבדתי את זה לגמרי, נא להקפיד ולהקשיב ללקוחות, הכריך היה יכול להיות הרבה יותר טעים.
