כמה שהשלט יותר גדול, ככה הוא פחות מעניין אותי. כבר אכלתי במספיק מקומות עם שמות מפוצצים שהבטיחו ולא קיימו בהתאמה כמעט מושלמת, כבר ראיתי מספיק מסעדות רחוב צעירות שמתיימרות להביא את הבשורה, אבל אותי דווקא תמיד עניינו המקומות הנחבאים, אותן מסעדות רחוב קטנות ולפעמים קטנטנות, אלו שנמצאות אפילו לא ליד אם הדרך.
בתוך בת ים פנימה, רחוק מהרחובות הראשיים, נמצא המקום של תמרה. הוא נראה יותר כמו מקום שהתפנה לו ותמרה פשוט החליטה שלא משנה איפה - היא תפתח את המסעדה הקטנה שלה, והלקוחות יגיעו עד אליה לאכול. מי אני לבוא להתווכח עם עקשנות כזאת.
באחת הנסיעות הרבות שלי בעיר בת ים, מצאתי את עצמי מסיע אנשים לקופת החולים שנמצאת בדיוק מול המקום של תמרה. הרחוב צפוף משני הצדדים, הצצתי לרגע אבל המשכתי לעבוד, וסימנתי לעצמי שבהזדמנות הראשונה צריך לראות מי נגד מי במקום.
עוד אוכל רחוב:
ההזדמנות הגיעה. הבת של תמרה, לא זוכר מי מהן, פנתה אליי ושאלה מה אני רוצה לאכול. אני קודם שאלתי כמה עולה בגט שניצל, והתשובה יותר ממצאה חן בעיניי: 35 שקלים. הסכמתי איתה על המקום שאני הולך לאכול שניצל בבגט.
עד לאותו הרגע הייתי בטוח שכבר הכינו את השניצל ואני תוך דקותיים מקסימום אכוון את עצמי לחזור להיות נהג מונית קלאסי שאוכל תוך כדי נהיגה (להזכירכם, זה לא חוקי לאכול בנהיגה, מניסיון אישי, כבר חטפתי דו"ח על זה), אבל לא ולא, לטובה כמובן. אחרי ההזמנה התחילה לה שיחה ערה על החיים עצמםֿ, בתור מומחה במידע לא חיוני, אני יכול למשוך את עצמי לכל כיוון אפשרי בשיחה, ובינתיים הבת של תמרה טרחה והכינה ואגרפה לה את נתחי חזה העוף אל תוך הציפוי המתעקש לא להידבק אלא רק עם יחס אלים באמת. עוד אני צופה על הנעשה, המחבת עם השמן חוממה לטמפרטורה הנכונה של כמעט שריפה, ובדיוק כשהתחילו האדים לעלות מהשמן, השניצלים הונחו פנימה לדקה אחת ארוכה בלבד של טיגון מושלם.
אחר כך נחתך בגט לאורך, יחד עם מבחר סלטים שלא מתבייש מאף אחד - סלט כרוב, סלט חסה (אמרנו כבר: קצת יותר בריאות לא תזיק), סלט גזר קצוץ, קצת חריף במריחה והמון נתחי שניצל.
הציפוי של השניצל התבקע ויצאו ממנו אדים לכל כיוון אפשרי, כאילו בכוונה ישר לאף שלי. צילמתי וחזרתי לאסוף את כל שאר הפרטים על המקום של תמרה, כדי שאוכל לספר על הפשטות הקלילה שבה הכינו לי על המקום שניצלים טריים וטעימים, על השילוב המדהים בין כל הטעמים ועל ההקפדה היתרה של ההכנה על המקום. הלקוח ממתין בשביל לאכול כמו שצריך ולהתענג על שניצל טרי, שמרעיש מעובי הציפוי ושאר הסלטים הטריים, בתוך בגט טרי שגם הוא מרעיש כל הזמן. שווה את ההמתנה ושווה כל שקל. באמת.
