צפו: ביקרנו לפני שבוע את שלומי סלמון במסעדה
(שחר גולדשטיין, אבי חי)
אחרי 12 יום של שביתת רעב, התמוטט אחר הצהריים המסעדן שלומי סלמון ממסעדת אמורה מיו בתל אביב, והובהל על ידי קרוב משפחה לבית החולים איכילוב, שם הוא מקבל נוזלים באינפוזיה וטיפול רפואי.
"אני חלש, אבל הרבה אנשים מחזקים אותי", אמר סלמון, "עכשיו מקבל אינפוזיה ומחכה לבדיקות ולשמוע מה הרופאים יחליטו, ואם אני יכול להמשיך או לא. כרגע הגוף אמר את שלו, אני רוצה להמשיך בשביתת הרעב אבל אני לא רוצה להתאבד".
איך עברו עליך 12 הימים האלה?
"אני הולך לישון כל לילה בשעה 1:00 בלילה אחרי שכל האורחים הלכו, כי אי אפשר לישון ליד האורחים, ואני קם כל בוקר בשעה 5:30 כשהעובדים מגיעים. בכל התקופה הזאת לצערי גם הייתי צריך לעבוד כי אני חוסך בעובדים ובהוצאות בתקופה הזאת, אז אני גם עובד במשרה מלאה ונגמרו לי הכוחות. המדינה לא מקילה בכלום, ועצוב לראות שאני לא מעניין אף אחד בממשלה, לא אכפת להם שאני אמות, תהיה להם פחות הפרעה אם זה יקרה. חוץ משר התיירות אסף זמיר אף אחד מהם לא בא לדבר איתי או לתמוך בי".
איך התחושות כרגע?
"כולם תומכים בי ומבינים את המצב. אבל לי עצוב כי העם שלי סובל ואני לא יכול לראות יותר את הסבל יותר. האטימות ממשיכה כבר חודשים ארוכים ועדיין אף אחד לא עושה כלום. כשיצאתי למסע הזה הבנתי שהממשלה מנותקת לגמרי. זה כבר לא מאבק של מסעדנים או עצמאים, זה מאבק של אנשים רעבים. על כל עצמאי שסוגר עשרות עובדים הולכים הביתה. אני בנאדם אחד, אני לא יכול להציל את כל המדינה, זה עצוב לראות אנשים שגמרו את כל החסכונות שלהם ולא יודעים לאן המצב יוביל כי אין שום תוכנית".
על הרצפה עם הכלב
סלמון פתח כאמור לפני 12 יום בשביתת רעב, בה החל ביום שישי לפני שבועיים, אחרי שבבוקר שמע על ההחלטה לסגור את המסעדות. באותו יום, שעה קלה לפני מועד הסגירה, נתקבלה החלטה חדשה - להשאיר את המסעדות פתוחות, אבל בשביל סלמון, שכבר הספיק לזרוק את כל חומרי הגלם שרכש לסוף שבוע, זה היהמ מאוחר מדי. מאותו יום הוא שובת רעב במסעדה שלו, וישן בלילה על הרצפה יחד עם כלבו.
