המסעדן עמנואל דיין לא צריך קולגות מחו"ל שיספרו לו על הסיוע שהם קיבלו בשביל המסעדה שלהם מהמדינה בזמן הקורונה. דיין והשותפים שלו הם הבעלים של 57 מסעדות בצרפת, שתי מסעדות בניו יורק ואחת בישראל - מסעדת קפה האנוי בתל אביב, אז מי טוב כמוהם יודע מה עשתה כל אחת מהמדינות בשביל לסייע למסעדות לשרוד את סופת הטייפון הזאת, שמתרחשת כבר שלושה חודשים בכל העולם.
קפה האנוי תל אביב קפה האנוי תל אביב
מסעדת קפה האנוי בתל אביב: קיבלנו סיוע מביך
(צילום: יח״צ)
"מסעדנים חיים תחת לחץ תמידי ורגילים למצבי חירום", מסביר דיין, "אבל כשהקורונה הגיעה ציפינו שבמקרה קיצוני כזה לפחות נקבל סיוע כמו שקיבלנו במסעדות שנמצאות במקומות אחרים בעולם. אין דרך אחרת להגיד את זה: הסיוע שקיבלנו מהמדינה היה מביך לעומת הצורך. כשמשווים את זה למה שמקבלים בארצות הברית או בצרפת יש פער עצום".
מה הפער?
"בישראל היו המון הבטחות. בניו יורק בלי לחכות הרבה קיבלנו מהמדינה מענק של ארבעה חודשי מחזור. זו לא הייתה הלוואה אלא מתנה, בתנאי שהחזרנו חזרה את כל העובדים. בצרפת תוך חודש קיבלנו הלוואה של 24 אחוז מהמחזור השנתי שלנו, עם גיבוי מלא של המדינה. בישראל הגיבוי של המדינה הוא אולי 15 אחוז, וזה גם לוקח הרבה מאוד זמן. חשוב להבין שכאשר מישהו חולה אנוש, הזמן שהוא צריך לחכות עד קבלת התרופה, חשוב יותר מהתרופה עצמה. אם נותנים לחולה אנוש את התרופה באיחור, החולה מותש והוא עלול להרים ידיים".
 עמנואל דיין מיס קו פריז  עמנואל דיין מיס קו פריז
מסעדת מיס קו פריז
(צילום: יח״צ)
למה אתה חושב שיש כזה פער בין סוגי הסיוע?
"יש שתי אפשרויות: האחת היא שהפוליטיקאים לא מבינים את התחום שלנו, של התיאטרון ושל התרבות בארץ. אני יכול להגיד לך שגם לפני הקורונה הפוליטיקאים לא ממש הבינו את הקושי של כל תחום. הם לא צריכים להתחיל להתעניין בדברים שהם אמונים עליהם בדקה ה-90. הם צריכים באופן שוטף להבין מה הם הקשיים שמסעדנים מתמודדים איתם, כמו שהם צריכים להבין שחקנים וחקלאים. אני לא מרגיש שמתייחסים לדברים מתוך הבנה עמוקה. האפשרות השנייה היא שאולי עשו בממשלה חישוב ציני והחליטו לעזור רק לחזקים, רק לאלה שברור שישרדו. אני ממש מקווה שזה לא המקרה".
אתה מרגיש שלא מתייחסים למסעדות כאל נכס תרבותי, למשל כמו בפריז?
"בהחלט. פה עדיין לא הבינו עד כמה המסעדנות היא חלק משמעותי מהתרבות שלנו וכמה חשוב להשקיע בה. בצרפת הבינו את זה וגם בארצות הברית. אני חושב שזה הזמן להסתער על הנושא ואחרי 72 שנה להתחיל להשקיע במסעדות ובתרבות".
אז מסעדה זה תרבות?
"בצרפת מסעדה זה תרבות, פה בישראל חושבים בטעות שמסעדה זה רק כיף, אבל כששותים כוס יין ישראלי מהגולן זו תרבות, וכשעושים פיוז'ן בין מטבח צרפתי לישראלי זו גם תרבות. בצרפת מסעדה זה מקום שמחבר בין אנשים, שם כל פוליטיקאי מתחיל את הקמפיין שלו במסעדות, כי הוא יודע ששם הוא יפגוש את העם - כמו אצלנו בשוק הכרמל או בשוק מחנה יהודה".
מה בנוגע לזכויות העובדים בחל"ת?
"בצרפת עובדים בחל"ת מקבלים 80 אחוז ממשכורת הברוטו, שלהם, לא משנה בגיל העובד או במצב המשפחתי שלו, או אם בן הזוג שלו גם מקבל כסף או לא. פה הסכום ומשך החל"ת תלויים בגיל העובד, ובסוף זה גם מכניס לחץ ביחסים עם העובדים. מדובר בעובדים צעירים שנמצאים בלחץ פיננסי, הם משוועים לעבודה ולמשמרות, אבל פתחנו מחדש רק עם חמישים אחוז תפוסה, אז אנחנו גם אמורים להוריד את מספר העובדים ולא להחזיר את כולם. תחשבי שתוך כדי כל זה המדינה מצידה ממשיכה להלחיץ גם את העובדים ולהגיד להם שתכף מסתיים להם החל"ת. בצרפת הודיעו לכולם שיש להם שישה חודשים חל"ת, ויש סיכוי שאפילו ימשיכו את זה הלאה".
עמנואל דיין בו קפה ניו יורקעמנואל דיין בו קפה ניו יורק
בו קפה ניו יורק
(צילום: יח"צ)

דור ה-Y בבעיה

מלצרים, ברמנים וצעירים נוספים בתחום המסעדנות צפויים להיות בין הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה. רוב העובדים במסעדות וברים הם צעירים מתחת לגיל 30, שזכויותיהם לדמי אבטלה או לחל"ת מוגבלות. נכון לעכשיו עשרות אלפי צעירים בישראל נשארים ללא ימי זכאות לאבטלה, ללא עבודה וללא פיצוי. במצב כזה, זמן ההישרדות של אותם צעירים מוגבל: הם לא רק חוזרים לגור אצל ההורים כי עול השכירות כבד להם, אלא גם סטודנטים רבים לא יוכלו לחזור ללימודים מסיבות כלכליות. הצפי הוא שמחצית מאוכלוסיית הצעירים במדינה לא יחזרו לעבוד, גם משום שעולם המסעדנות ספג את המכה הקשה ביותר במשבר, וגם כי הענף יהיה אחד מהאחרונים לחזור לתפקוד מלא. צעירים מתחת לגיל 35 זכאים לפחות ימי אבטלה, וצעירים מתחת לגיל 28 זכאים לשיעור דמי אבטלה נמוך ב-25% עבור כל יום של זכאות, כששיעור דמי האבטלה המקסימלי שאליו הם יכולים להגיע הוא 60% משכרם לפני הפסקת העבודה.
עמנואל דייןעמנואל דיין
עמנואל דיין: 50 אחוז מהמסעדות בישראל ייסגרו בשנה הקרובה
(צילום: יח״צ)
"אני מודע לזה שצרפת היא אולי מקרה קיצוני של סיוע לעסקים, אבל עם זאת אני גם חושב שאפשר למצוא את האמצע, את שביל הזהב".
אז איך התמודדתם עם הקורונה?
"למזלנו יש לנו ניסיון גדול במסעדנות, ומיד עם תחילת המשבר ישבנו על טבלת תזרים, עשינו חישובים, ישבנו עם הספקים וניסינו לקבל דחיית תשלומים בהסכמה. לא נעלמנו לספקים, אמרנו להם שאנחנו פה ושאנחנו רוצים לפתוח שוב. זה היה קשה אבל עשינו את זה. ישבנו גם עם בעלי הנכס והם עזרו לנו בתשלומי שכר הדירה. אמנם לא קיבלנו מתנה, אבל גם דחיית תשלומים נותנת אוויר. אנחנו מנסים לנהל את המספרים כמו שצריך, אבל אני מסתכל סביבי על מסעדנים ואני רואה שלא לכולם יש להם את הידע איך להתנהל כלכלית. גם יש כאן מסעדנים רבים בלי ניסיון שלא הגיעו מהתחום ושאין להם גב פיננסי או ידע בשביל להתמודד עם משבר בסדר גודל כזה. בסך הכול העסקים הקטנים חסרי הניסיון לא ישרדו והם ייבלעו בתוך משבר הקורונה. זה עצוב, כי מדינת ישראל מבוססת על עסקים קטנים, והם מה שנותנים חיים למשק הישראלי".
אתה צופה שגל הסגירות יימשך?
"בהחלט. אני משוכנע שלפחות 50 אחוז מהמסעדות בישראל ייסגרו בשנה הקרובה. זה אומר שמשפחות רבות ייכנסו לבעיות פיננסיות גדולות. כל מי שסוגר מסעדה זה אסון, אי אפשר להיות שמח מזה, אפילו שזה יוצר פחות תחרות בשוק, כי פה בישראל התחרות הזאת מביאה חיים. אנחנו כבעלי מסעדה לא יכולים לארח כל הזמן את אותם לקוחות רק אצלנו במסעדה, כי הם צריכים לצאת ולטעום גם דברים אחרים ולבלות גם במקומות אחרים. אין כאן שמחה לאיד. אנחנו בדרך כלל שומעים על כל המסעדות הגדולות שסוגרים אבל אל תשכחי שיש הרבה מסעדות קטנות שאף אחד לא שומע עליהן, וגם הן נסגרות מדי יום".
למשל מסעדת האנוי בלילינבלום?
"כן. לא היו להם משקיעים ולא היה להם גב כלכלי. זה מצחיק, אבל בהתחלה כשפתחנו היו הרבה סועדים שהתבלבלו בינינו - הם היו מזמינים מקום בלילינבלום ומגיעים לפה, ואותו דבר הפוך. גם לא מעט מלצרים שהגיעו לריאיונות עבודה היו מתבלבלים. אז אולי זה היה מצחיק אבל עכשיו כשהם סגרו זה עצוב מאוד, והרבה אנשים חשבו שבעצם אנחנו הם אלה שסגרנו, והתקשרו לנחם".
  מסעדת האנוי נסגרה  מסעדת האנוי נסגרה
מסעדת האנוי נסגרה
(צילום: טליה רוזין)
אתה כועס על המדינה שלא עוזרת לעסקים?
"תראי, כל אחד יכול לפתוח מסעדה, זו הזדמנות שיש לכל צעיר במדינה, אבל במדינה שלא נותנים לאנשים כאלה מינימום עזרה במשבר כזה, יהיו חייבים בסוף לסגור. אני מרגיש שהמדינה הורסת לאזרחים שלה את הסיכוי להצליח. אני מדבר עם כל יום עם השותפים שלי בצרפת ובארצות הברית ומדבר גם עם קולגות בשווייץ - ואני מבין את ההבדלים. אבל בסופו של דבר חשוב לזכור שלישראלים יש מנטליות חזקה, וזה הצד האופטימי שלי. ישראלים זה עם שיודע להתמודד עם קשיים. לא הפוליטיקאים מחזיקים את השוק הזה אלא האזרחים, וישראל זה עם חזק. בסוף הבנו שהסיוע שאנחנו יכולים לצפות לו זה רק הסיוע של הלקוחות שמביאים לנו תקווה להמשיך עם חלום המסעדנות".
אתם עומדים על סף פתיחת מקום נוסף במנהטן וגם בקרוב בתל אביב - זה לא מפחיד להמר על זה עכשיו?
"זה מפחיד אבל התחלנו לעבוד על זה לפני הקורונה, ואנחנו אופטימים. אני חושב שבעוד כמה חודשים נחזור למציאות יותר יציבה. חשוב צריך להתקדם ולנוע כל הזמן. צ'רצ'יל אמר פעם שגם כשאתה בגיהינום - תמשיך להתקדם".